האמנם בָּאֲוִיר הַבְטָחוֹת לְיָמִים טוֹבִים? - מגזין גלויה
תפריט
תפריט
י״ט באלול ה׳תשפ״ה 12.9.2025

האמנם בָּאֲוִיר הַבְטָחוֹת לְיָמִים טוֹבִים?

שלום לך,

שבוע רועד עבר עלינו. מבט אל הירח. אובדנים קרובים ורחוקים, תחושת רעד מוכרת ומפתיעה כאחת. הפתעות וחוסר יציבות בטריטוריה הקרובה, ברחוקה ובזו הרחוקה מאוד. שחרור ותקוות לשחרור רחב יותר. הניסיון למנות ברצף את קורותינו נראה בלתי אפשרי ודורש מאמץ, כמו נבירה במה שכבר מזמן אירע. לא הזמן דוחק לאחור אלא העומס הרגשי והקושי לעבד את כל ההתרוצצויות.

במסגרת ההתבוננות לאחור וההכנות למה שמתחדש, חידשנו השבוע מראה חדש לעמוד הבית של גלויה. נשמח לכל משוב ועצה טובה. השינוי מצטרף למראה המחודש (יחסית) של עמודי הקריאה – שירים, תפילות ומאמרים. חשבנו על הנוחות בעת הגלילה בסלולרי, ואם תקראו במסך המחשב – החוויה תהא מעט שונה. ואם תרצו לקרוא עוד על גלויה, אחרי שריכזנו את העיקר בשער הראשי, תמיד אפשר לגשת לעמוד המספר על כל הגלקסיה הצומחת שלנו – בעברית ובאנגלית. אפשר להיעזר גם במילון המושגיםבהמלצות הקריאהבאגרות ששלחנובקולות הקוראים, במה התמקדנו בעת השינוי? בחוויית הגלילה והגילוי של הטקסטים עצמם, ורק אחר כך – בסקרנות ובמסע בנתיבים המסתעפים אל המדורים והמדפים השונים. תהנו!

דימוי החצבים המתגעשים בצידי הדרכים – “מַבְקִיעִים אָדְמָה אֶל מַלְכוּת בְּלֹבֶן טָהוֹר” – מובילים את השיר של אהובה רקנטי על אודות אלול, שגם בתודעתה מתמלא בילדים ובילקוטים. כובד עסיס הרימונים מושווה אל כובד הילקוטים ועסיס הפירות העתידיים של הלימוד, כל אלו מרמזים שפתיחת שנה מובנת אצלנו כבשורה אל הטוב יותר. “מַשֶּׁהוּ מְפַיֵּס נִרְגָּשׁ לַבָּאוֹת” כותבת רקנטי, הלוואי הלוואי וכל הסדקים יתאחו וכל התהומות יפוייסו בשיבת האמונה, הרחבה והדקה.

גלויה היא מיזם הפועל בזכות קהילת הקוראות והקוראים והודות לכותבות ולכותבים שמוצאים בבמה זו בית. כבר כמעט שש שנים שהאתר הזה עומד, צועד, רץ, מדלג, שוהה, יוצר ומהדהד תכנים מגוונים. כל המלאכה נעשית מתוך אהבה ושליחות, ותמיכתכם מאפשרת לנו להמשיך להביא תכנים איכותיים ומרחב קריאה שצומח בנועם ובעומק. נשמח אם תרצו להצטרף לרקימה המתמשכת של המסע הזה איתנו גם בשנה העברית המתחדשת.

תמיכה בגלויה >>

🎗️שבת שלום והלוואי במהרה רוגע ושלווה והבטחות שיתממשו בטוב, 🎗️
הרבנית שרה סגל־כץ וצוות גלויה.

תיקון והתקנה

במוצאי שבת יצטרפו האשכנזים לאמירת סליחות. בין בלילה בין לפנות בוקר, בשונה מיקיצה של ‘תיקון חצות’ שהיא ליחידים (ולא ממש ליחידות) – הנוסחים של הסליחות, הניגונים וההתקבצות יחד – מעוררים איזו ערגה, גם בלי חרטות שקשורות בעולם המצוות, גם בלי הכאה ממשית על חטא אלא פשוט עם מבט אל הבאות.

יש משהו מבלבל במילה “תיקון”. אנחנו אומרים לתקן כמו לתקן ברז שדולף, לתקן טעות בחשבון. אנחנו מתכוונים – to fix, לאחות. אבל תיקון עולם? תיקון המידות? זה כבר סיפור אחר. תיקון אמיתי הוא לא להחזיר מה שהיה. זו בעצם התקנה, הכנה, טוויה ותפירה, מסדרון של תודעה לקראת מה שיבוא. הביטוי “עולם הבא” נובע מהתודעה של מה שבא ונפרש לפנינו, לא רחוק ובלתי מובן אלא בידינו ובסמיכות למקומנו עתה. במובן הראשוני של מושג ה”תיקון” הקבלי עומדת תודעת ההכנה ולא ריפוי שברים וניצוצות שהתפזרו, כל זה בא אחר כך. ביחד, אלו התקנות ותיקונים שאנו יכולים לאחוז במחשבה לקראת מה שמתחדש.

בדרך כלל בסוף השנה אנחנו עסוקים בתיקונים מזן של ‘מה שברנו, איפה נכשלנו’. אפשר לומר סליחות של מנגינה עתיקה של חרטה ובקשה אבל, יש גם את ההתקנה. התקנה – אולי כמו להתקין תוכנה חדשה במחשב ישן, שהוא אנחנו. לפעמים זה מה שצריך. להתקין אמון, להתקין סבלנות, להתקין עצמנו לכדי מבט אחר לא במקום סערות – אלא לנוע איתן אל הבאות.

התקנה, יותר מתיקון, היא הבטחה שאפשר לבנות. גם על מה שנהרס.

תקווה ותיקון בגלויה >>

🌪️🌿 ראיון עם המשוררת והעורכת קמה שיר 🌿🌪️

* | קמה שיר
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲמֹל
בְּעֵינַיִם רַכּוֹת,
יַחֲזִיק אֶת הַלֵּב
בְּיָדַיִם גְּדוֹלוֹת,
יִלְחַשׁ לִי מִלִּים
מִתּוֹךְ הַמַּבָּט:
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ
הִנֵּה אַתְּ

יש רגעים בחיים שבהם משהו חדש פורץ פנימה בלי הזמנה. קמה שיר כותבת בשם עט. היא משוררת ופסיכולוגית קלינית ומספרת שכך הגיעה אליה השירה – בגיל 33. בראיון שערכנו עימה היא מספרת על המסע שלה – מילדה שגדלה בבית דובר אנגלית והתביישה בשפה, דרך סטודנטית לספרות שלמדה לקרוא את הקונפליקטים החבויים בשירה, ועד למשוררת שמוצאת בכתיבה צורך קיומי.

מה שבולט בסיפור שלה הוא הקשר בין שני העולמות שבהם היא פועלת. “אני חושבת שהקשבה לטקסט טיפולי דומה מאוד להקשבה לשירה, יש לשים לב לאמצעים האומנותיים כגון שפה או תנועה, להקשיב למה שנאמר וגם לשמוע את מה שנאמר בפערים בין המילים”. היא מספרת איך לפעמים, בחדר הטיפולים, עולה לה שיר לראש והיא משתפת את המטופלים. השירה והטיפול נפגשים במקום שבו מחפשים את מה שמסתתר ברגעים היומיומיים.

פיקוס | קמה שיר
רָאִיתִי עֵץ הַמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ,
גִּזְעוֹ כְּשׁוּרָה שֶׁל גּוּפִים
נִזְקָקִים זֶה לָזֶה,
עֲנָפָיו נִשְׁעָנִים עַל עַצְמָם.
כַּמָּה פְּאֵר
כַּמָּה עֶצֶב
בָּעֵץ הָעוֹמֵד לְבַדּוֹ
אוֹחֵז בְּעַצְמוֹ

בתקופה שבה “הכל מרפרף וחולף”, כדבריה, השירה מאפשרת לעצור, להתבונן, להרגיש. מאז המלחמה היא פתחה קבוצת וואטסאפ בשם “עת שירה” – “ביקשתי לעשות טוב”, היא אומרת, “אבל אני חושבת שבאופן לא מודע רציתי שיהיה לי מקום לדבר בו שירה”.

אנחנו מזמינות לקרוא את הראיון המלא – על החיפוש אחר האוויר שבין המילים, על קונפליקטים בשירה ובחיים, ועל הרגעים שמעצבים אותנו.

לקריאת הראיון עם קמה שיר >>

🌖🌕 כמעט ואפשר לשכוח שהיה ליקוי ירח 🌑🌔

כל כך הרבה קרה, גם בשבוע הזה. בראשיתו אפשר היה להתבונן בשמים ולחפש את ליקוי הירח כאילו ידינו פנויות מכל עיסוק, כאילו ליבנו נתון למה שגועש רחוק ולא יודע עלינו בכלל. וכך, דיווחים שונים, תיעודים ויצירתיות שופעת הובעו ביחסי רעות על הירח שלרגע נראה בוער ודבר לא נראה בו באמת לקוי.

נציע כאן לקרוא בשירי ירח שאצורים בגלויה:

• ירח | מיכאל זץ
• זוהר הירח | מורן בייטי
• * (בכל פעם כשהירח) | אורית כרמל רפאלי
• * (ירח מלא ואנוכי ריקה) | רבקה דבירה
• שמים | סמדר פלק-פרץ

📚 איך לכתוב כשלכאורה הכל כבר נכתב 📚

יותם פוגל, חבר הצוות הוותיק שלנו, פירסם בכתב העת “הו!” שיר שמעורר רצון גם להתפייט על היצירתיות והתעוזה שבו וגם פשוט לשתוק ולתת למילים לעשות את שלהן.

אז ממש כמו השיר, נניח כאן את מה שראשי בלבד.

נאותת שכדאי להגיע אל הערות השוליים, שהן לב הדיוקן – של הכותב, של החוויה של כולנו אל מול מילים-תובנות חדשות-ישנות. כאן וכאן.

אחינו ואחיותנו כל בית ישראל חרדל

לקריאה נוספת על:

היוזמת והמנהלת של מרכז גלויה ושל המגזין המקוון ״גלויה״, מנהלת גם את מיזם ״ברית אמונים״.
מורת הלכה המשיבה לציבור רחב, כותבת ומפרסמת בבמות שונות: מאמרים, שירים ותפילות.

מוסמכת תכנית ההלכה לנשים של בית מורשה ובוגרת כולל ההלכה לנשים של ישיבת מעלה גלבוע.
בעלת הסמכה נוספת גם מישיבת מהר״ת, ניו יורק.
מוסמכת גם מבית המדרש לרבנות ישראלית במכון הרטמן.
חברה בארגון הרבנים והרבניות ״בית הלל״ וב״תורת חיים״ ואף בארגון קולך, במסגרתו עוסקת בקידום נשים למדניות והתנדבה כרכזת בתחום הפגיעות המיניות.

מדריכת כלות וזוגות ובלנית.
אקטיביסטית בתחום של יחסי דת ומדינה, ביחס למקוואות ולבחינות הרבנות מטעם המדינה, הסגורות בפני נשים.
מנחה קבוצות של לימוד בית מדרשי וכתיבה יוצרת.

הרבנית שרה נשואה לאדם ואם לשלושה, גדלה וחיה כמעט כל חייה בירושלים. מתגוררת עתה עם משפחתה בניו יורק.

לאתר האישי של הרבנית שרה>>
לקריאה נוספת על הרבנית שרה במגזין גלויה>>
לעמוד הפייסבוק של הרבנית שרה>>
ליצירת קשר עם הרבנית שרה>>

כתיבה ועריכה משותפת (בהווה) של חברות.י צוות מגזין גלויה: הרבנית שרה סגל־כץ, יותם פוגלתפארת גולדפרד ואודיה גולדשמידט-אלחדד.

צוות פיתוח תכני פרוייקט דינה ה׳תשפ״ה: הרבנית שרה סגל־כץ, יותם פוגל, עדן לויטה, אבישג עמית שפירא, מיכל ברגמן.

חברות הצוות בעבר: חורש אל-עמי, ליאור שפירא, מאיה מזרחי, מרב למברגר, יהודית קגן, רחל רז, רינה איבלמן, נעה איזנברג, פלג בר-און ועדן לויטה.

לקריאה מורחבת על מגזין גלויה – היכנסו>>
לקריאת תודות לכל מי שנתנו ונותנים רוח גבית לאתר – היכנסו>>
להמלצות קריאה במגזין גלויה שהצוות מציע מעת לעת – היכנסו>>

אנא עקבו אחר תקנון האתר ביחס לתנאי השימוש במגזין גלויה ובתכנים המפורסמים בו. הטקסטים הפואטיים וביצועי שירים המופיעים ב׳גלויה׳ מתפרסמים הודות להסדרת זכויות היוצרות והיוצרים באקו״ם. באם נפלה שגגה ויש לתקן פרסום כלשהו באתר, אנא שלחו לנו הודעה.

במילון המונחים של מגזין גלויה כבר ביקרת?

האינדקס שיוביל אותך לנושאים נוספים שנכתב עליהם במגזין.

פוסטים נוספים מאת צוות מגזין גלויה

י"ז בשבט תש"ף 12.2.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
בתוך ההכרעה לחיות חיי תורה ומצוות ולקיים את מצוות הטבילה, חשובה לא פחות ההכרעה מהי הטבילה הנכונה והמיטיבה עבור כל אחת ואחת.
ה׳ באלול ה׳תשפ״ה 29.8.2025
ראיון עם
משי פרץ דרור
ראיון עם המשוררת משי פרץ דרור על שירה, מוות, זיכרון ושכחה. פרץ דרור משתפת כיצד הכתיבה הפכה עבורה לכלי לדבר את הבלתי ניתן לדיבור. ראיון על הגבול הדק בין החיים לכתיבה.
כ' בניסן תש"ף 14.4.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ והרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
מה חשוב לברר ביחס לתפקוד המקוואות, כשאת שוקלת להגיע לטבול בימי ההתנגוננות מנגיף הקורונה?
כ"ט בטבת תש"ף 26.1.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
הוֹדַעְתִּי לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים / לְגָלוּת מִתּוֹךְ הֶפְסֵק נְשִׁימָה / מַסְדִּירָה עַצְמִי, מַמְתִּינָה / וְאוֹמֶרֶת לְךָ: אֶרֶץ אַחַת לִי, אֶרֶץ זָרָה – לְךָ.
י״ח באייר - ל״ג בעומר
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה מאפשר לרוצים בכך לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד.
כ״ד בכסלו תשפ״א 10.12.2020
מאת
הרבנית שרה סגל-כץ
עבור נשים רבות הטובלות במקווה החשש מחציצה ופסילת הטבילה מולידים הקפדה יתרה מעבר לכוונת הפוסקים. כאן, רשומה הסוקרת של מקורותיהם של דיני חציצה, מטרותיהם, ודקויות במקרים נפוצים בזמננו.
י"ד באלול תש"ף 3.9.2020
מאת
צוות גלויה
טקס "ברית יצחק" נערך בלילה השמיני לאחר הלידה. עיקרו הוא שמירה על התינוק, הודיה על הלידה וליווי ההורים לפני טקס ברית המילה. תיאור הטקס והצעה לעריכתו.
שבוע דינה
מפגש בירושלים
פואטיקה, צדק והעלאת מודעות לפגיעות מיניות | יום חמישי, י״א בכסלו ה׳תשפ״ה, 12.12.2024
כ"ט באלול תשפ"א 6.9.2021
גלויה מראיינת את
הרבנית דבורה עברון
צוות גלויה בראיון עם הרבנית דבורה עברון, מורת הלכה, אשת חינוך ורוח ופעילה בזירת הפמיניזם הדתי. הראיון עם הרבנית דבורה פותח את מדור הראיונות האישיים במגזין גלויה - גלוית עיניים.
ד׳ בסיוון תשפ״ב 3.6.2022
גלויה מראיינת את
הרב חננאל רוס
שוחחנו עם הרב והמטפל חננאל רוס ושמענו על הדומה והשונה בין עולמו של פוסק לעולמו של מטפל ועל ההשראה ההדדית.
י״ח באייר תשפ״ג 9.5.2023
מאת
צוות גלויה
מקבץ המלצות לקריאה במגזין על מנת להנגיש ידע עבור החתן המאורס ולסייע בעת הלימוד לקראת החתונה
ה׳ בסיון תשפ״ג 25.5.2023
מאת
צוות גלויה
גירושין אינם נדירים בימינו והם יכולים להיות תהליך בחיי הסביבה הקרובה והרחוקה שלנו ועשויים להיות רלוונטיים לנו עצמנו. במכוון, מתוך הידיעה כי פרידה אפשרית - הנחנו במגזין תכנים לעת שברירית זו שלעיתים השקט מלווה אותה ויש צורך בדיאלוג ובהפגת הבדידות. תקוותנו היא כי גם בעת שבר ופירוק, לצד בקשת החירות, נוכל לסייע עם מאמרים, שירים ותפילות הנוכחים באתר ומאירים היבט אחר של תהליך ומעמד הגירושין ותקופות החיים שלאחר הגט.
Scroll to Top

תודה שנרשמת

קו מפריד גלויה

עכשיו אפשר לגלות לך עוד

הצטרפו אלינו לאירועי
שבוע דינה 2025

שבוע מוּדעוּת לפגיעוֹת מיניוֹת
ולצורך במוּגנוּת

מגזין גלויה
אצלך במייל

קו מפריד גלויה

הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח מאמרים מהמגזין מפעם לפעם

הפניה נשלחה בהצלחה

קו מפריד גלויה

נחזור אליך בהקדם