כשחיים ביחד, אי אפשר להימנע מריבים. בסוף אנחנו תמיד רבים על אותם הדברים ומשחקים במריבות את אותו התפקיד. מורה נבוכים קצר למריבה החכמה

מה קורה לכם כשאתם נכנסים למריבה עם בן או עם בת הזוג שלכם? על מה אתם באמת רבים, ואילו תפקידים אתם משחקים במהלך הריב?

ואיך בתוך סערת הרגשות הזאת, אפשר (רק לרגע) להתבונן על עצמנו מבחוץ ומה זה יתן לנו בכלל? כל התשובות לשאלות האלה ועוד במורה הנבוכים הקצר למריבה חכמה.

אותו הריב שוב ושוב

לא פעם הריבים שלנו הם בעצם אותו הריב במעטפת שונה. אנחנו לא באמת רבים על זה שהכביסה עומדת כבר שבוע, מחכה לגמדים הקטנים שיבואו לקפל ולהעביר אותה, אחר כבוד, לארון, נכון? במקרה כזה אני אריב איתו על זה שאני עמוסה בעבודה, מגיעה הביתה והכביסה מחכה לי – בזמן שהוא מרשה לעצמו לדפוק שנ"צים. הכביסה בפני עצמה לא באמת מעניינת אותי. מה שמפריע לי באמת זה שאני מרגישה שהוא זורק עליי את מטלות הבית במקום להיות שותף. 

הרי עכשיו, במקרה, זאת הכביסה, בבוקר זאת הייתה משחת השיניים, שלשום אני הייתי מוכרחה לעזוב הכל ולהחזיר את הילדה מהחוג במקומו, ובשישי שעבר הוא יצא לעזור לחבר בזמן שאני הכנתי שבת לבד – ואז הוא העז להתבאס עליי שאני ישנה כשהוא עורך שולחן. והוא בכלל לא מצליח להבין למה אני כועסת עליו!

לא פעם, המריבות שלנו נובעות מאותו שורש, והן חלק מפער גדול יותר בזוגיות שלנו. במריבות האלו אנחנו נשחזר את אותו הדפוס שוב ושוב, כשהדבר היחיד שמשתנה הוא מה שהצית את המריבה הפעם.

החיפוש אחר הטיפוס

גם במריבות שלנו, כמו בכל דבר בזוגיות, יש לנו תפקידים ודפוסים קבועים. יש מי שיראה בתגובות שלנו תוצר של הבניות מגדריות, יש מי שיזהה את מה שהפנמנו בחיי המשפחה שלנו בעבר ויש מי שיצביעו על משתנים רבים אחרים.

יש מי שמתעצבן ומיד אחר כך רוצה לדבר על זה. יש את מי ששותק, משתבלל ונסגר, עד שהוא מותש רגשית ואז קם והולך לחדר השני. 

ומובן יש את מי שמדבר לעצמו, מנהל בתוכו שיחה פנימית שלמה ועמוסת פרטים שבונה היטב את הכעס, ויש כאלה שרק מחכים, בצד, בשקט, בחושך, שבן או בת הזוג ישימו לב בעצמם שמשהו מפריע לנו, בלי שאנחנו נצטרך לומר דבר.

אפיון ההתנהגות שלנו בזמן מריבה יכולה לפתוח פתח לדיבור ועיבוד עם בת או בן הזוג. 

אפטר-שוק של ריבים: ריב אחרי ריב

כמו רעידת אדמה שמגיעה עם רעידות משנה, כך גם ריבים: לא פעם, אחרי הריב מגיע ריב נוסף.

מה קורה במצב שהוא צריך להתקרר אחרי המריבה ואני חייבת, ממש מוכרחה, להכות על הברזל בעודו חם, לדבר עכשיו ומיד על מה שמפריע לי, לפתור הכל כרגע – והוא מתרחק? הרי אני גם ככה מרגישה שהוא לא מקשיב לי, וגם פה, כשאני כבר מעזה לפתוח את הפה, לדבר לעניין ולהגיד בדיוק מה שמפריע לי – עדיין אין עם מי לדבר, בגלל שהוא קם והולך. והנה, בלי שבכלל הכוונו או רצינו בזה, נולד לו ריב נוסף אחרי המריבה.

אחד הדברים המתסכלים ביותר שאפשר לחשוב עליהם היא תקשורת שלא מובנת (הרי אין להכחיש שמריבה היא סוג מסוים של תקשורת, כן?) ובטח כזאת שפשוט לא מקדמת אתכם לשום מקום. תמיד אותן המריבות, אותן התגובות, אותם התפקידים שלקחנו על עצמנו, אותה הסיטואציה ממש – ולפעמים אפילו בלי לטרוח להחליף את האדרת בכלל.

אז מה יכול לעזור לנו לעשות סדר באיך לריב נכון?

שלב ראשון – תנשמו

נתחיל בלנשום. כן, חברות וחברים, אני רצינית לחלוטין. לנשום מתוך הרצון להרחיב את הריאות, להגדיל את נפח האוויר בגוף ולרווח לעצמנו את המרחב.

השיח הפנימי שמתנהל לנו בתוך הראש

בשלב הבא נשים לב באופן מאוד מודע לשיח הפנימי שמתנהל לנו בתוך הראש: מה הפרשנות שלנו למה שבן או בת הזוג שלנו עשו, אמרו, לא עשו או לא אמרו? יכול להיות שאפשר להבין את הדברים גם אחרת? יכול להיות שמה שמניע את הפרשנות שלי לסיטואציה הזאת נובע מתוך פגיעה מהעבר או פחד מהעתיד? ואם כן, האם יש לרגשות האלה באמת אחיזה במציאות, הצדקה של ממש, להווה שלנו, לכאן ועכשיו?

טריגרים

אם גיליתם שיש דברים שהם ממש טריגרים בשבילכם, כאלה שיכולים להוציא אתכם מאיזון או משלווה ויש להם פוטנציאל להצית מריבה מידית כמו פירורים על השיש או מגבת על הרצפה באמבטיה – הושיבו את בן או בת הזוג לשיחה רצינית, כנה ואמיתית, וודאו שאתם פנויים ואין מסביבכם הפרעות או הסחות דעת מכל סוג שהוא (שלחו את הילדים לסבא וסבתא, כבו מסכים מכל סוג, שבו בנוחות ובנינוחות) והסבירו מה בדיוק מפריע לכם. הימנעו לחלוטין מהנחיות בסגנון עשה ואל תעשה, את אשמה וכו', פשוט הסבירו לבן או בת הזוג משהו בסגנון: "כשיש פירורים על השיש אני מרגישה שלא אכפת לך ממני", "כשאני נכנס לאמבטיה ויש מגבת משומשת על הרצפה אני מיד נזכר בבית של…"

בירור כוונות

שאלו את בן או בת הזוג למה הם מתכוונים כשהם אומרים דבר זה או אחר, בעיקר אם אתם מדברים על משהו שמצית אצלכם מריבה בדרך כלל – או אם בן או בת הזוג שלכם בדיוק שיתפו אתכם שמשהו שמפריע להם ואתם מבקשים להבין טוב יותר מה בדיוק עומד מאחורי הדברים. דבר נוסף, אם טון הדיבור אינו נעים לכם – דברו גם על זה, אל תשמרו דברים בבטן בסיטואציה שכזאת.

לריב בחוכמה ולסיים מריבה ברגישות

מריבות הן חלק מזוגיות חיה. כולנו יודעים שהקווים שמפרידים בין הרגשות שחיים בתוכנו מאוד דקים, והו, כמה שקל לחצות אותם לפעמים. 

לצפות שלא תהיינה מריבות ואי הבנות בתוך מארג של זוגיות שבו שני אנשים שונים חיים יחד, חולקים מרחב פיזי ורגשי וקושרים את גורלם זה בזה היא ציפייה שאיננה מציאותית. לשני בני הזוג, שכמו שאמרנו הם אנשים שונים, יש רצונות שונים בזמנים שונים, רקע שונה, הבנה ותפיסת עולם שונה, ואך טבעי שתהיינה אי הבנות ומריבות.

גם אחרי מריבה חשוב לדעת לנקות את השטח, לוודא שכל השריפות מכובות היטב, ושלא נשארו בשטח נזקים בלתי הפיכים. 

הדבר החשוב ביותר אחרי שהמריבה הסתיימה, זה לשבת יחד ולדבר על כל מה שהיה לא נעים, לקחת אחריות, כל צד על המעשים שלו, מתוך חמלה, אהבה ואמפתיה – בלי אצבעות מאשימות שמכוונות כלפי עצמנו או כלפי בן או בת הזוג, להתנצל על החלק שלכם ולהסביר את הרגישות שלכם ולהבין על מה באמת רבתם. 

אם אתם בעצמכם מצליחים להבין את מקורה של הרגישות שלכם (בחוויות העבר הקרוב או הרחוק, בפחד או חרדה מפני מה שעתיד או אפילו עלול לקרות), קחו את הזמן הזה והסבירו לבן או לבת הזוג שלכם את מה שהבנתם לגבי עצמכם.

מריבות, גם משמעותיות ואפילו מכאיבות, כאלה שבמהלכן אנחנו נוגעים בכאב של עצמנו ושל בן או בת הזוג שלנו, או כאלה שבהן אנחנו נאלצים להגן על עצמנו מפני האדם שאנחנו אוהבים מעצם החשש שהוא או היא יפגעו בנו במקום שממש כואב לנו – מריבות כאלה (וגם פשוטות יותר) קרו ועוד יקרו. השאלה היחידה שנותרת פתוחה, והתשובה לה נתונה רק בידיכם בחופש בחירה מלא, היא איך אנחנו מתבטאים במהלכן, מה אנחנו לומדים מהן ואיך אנחנו משלימים ומתפייסים בסופן.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב
• איך לריב נכון – צוות גלויה
• כללים ותמרורי אזהרה לטיפול – סיון דרשן
• על בעלי תשובה והעולם הטיפולי מפסיכולוגית בעלת תשובה – אנה קרא-איוונוב
• שתלטנות קיצונית בזוגיות: "את הצלקות שלי אי אפשר להסתיר עם מייק אפ" – ד"ר אילנה קוורטין
• שם קוד "ענבל" – טיפול כחגורת הצלה לזוגיות – גרציה ברדוגו
• מה שאהבנו פעם – מעצבן אותנו היום – נוגה דודסון
• מה שרציתם לדעת על יעוץ זוגי – קרן חדד טאוב