לא חסרים סיפורים על אנשים ונשים שביקשו לקבל עזרה וייעוץ, אך זכו בחוויה טראומטית ולא רצויה, או על מטפלים שחרגו מהסמכות שלהם וחצו גבולות במהלך טיפול. גם בפנייה למקור טיפול חיצוני יש לשמור על עצמנו ולשמר את השליטה שלנו בסיטואציה. כדאי להכיר: כמה כללי אצבע ותמרורי אזהרה שיסיעו לשמירה העצמית במהלך הטיפול.

בעקבות סיפורים רבים על רבנים ועל מטפלים שחוצים את הגבולות במהלך הטיפול: מגע לא הולם, שאלות לא הולמות, הערות לא במקום – חשוב וכדאי להכיר כמה כללי אצבע לזיהוי תמרורי אזהרה בעת בקשת עזרה מגורם טיפולי או סמכותי.

רבנים הם לא מטפלים. יועצים, מחנכים ואנשי הוראה הם לא מטפלים. לא הנשים שבהם ולא הגברים שבהם. אפשר להתייעץ עם בעלי תפקידים אלה בנושאים מסוימים אך חשוב לזכור את ההבדל בין יעוץ וטיפול.

השאלות המופנות לגורמי סמכות והשאלות של אותם גורמים אליכם יכולים להיות עד גבול מסוים – וכך גם התשובות. לעיתים אנשי מקצוע בתחום הייעוץ הם דווקא כן מטפלים מוסמכים, אבל עולם הטיפול הוא עולם מאוד פרוץ. יש היום הרבה בלבול בין תחומים שונים: יעוץ חינוכי, יעוץ מיני, טיפול. 

כל אדם עם תואר ראשון בתחום הייעוץ יכול לעשות השלמות ולקבל אישור חוקי לטפל. ישנם גם קורסים של מספר חודשים שמעניקים הכשרה טיפולית. עם זאת, כאשר בוחרים מטפל או מטפלת, כדאי לשים לב לעובדה שקורס (או מספר קורסים) שאורכם מספר חודשים לא יכולים להקיף את רוחב היריעה שלימודים של מספר שנים לתואר טיפולי או לתואר בייעוץ עם השלמות לטיפול יכולים להקיף. 

חוקית, יש הגדרות ברורות למי האנשים שיכולים לטפל. ההגדרה החוקית לטיפול רגשי היא מי שיש לה / לו תארים ראשוניים טיפוליים: עו"ס, פסיכולוגיה ורפואה. כלומר, לא משנה עד כמה הדמות שאתם פוגשים היא בעלת אמפתיה רבה והבנה לעומק – עליכם לדעת שרק לימודים אלו מקנים תעודת טיפול ורישיון לעסוק בטיפול.

ישנן בעיות שיכולות להיפתר על ידי יעוץ מיני, אבל טיפול מצריך רוחב יריעה. טיפול נכנס לנבכי הנפש, לעבר, לדפוסי התנהגות, לאמונות ויש לו השפעה ישירה על חיי ההווה. בישראל, קיים ארגון-גג של מטפלים מיניים העונים על הדרישות האלו שנקרא איט"ם (האגודה הישראלית לטיפול מיני).

יועץ או יועצת אמורים לפתוח אפשרויות, לתת מענים. במציאות שלנו, גורמים חינוכיים מוצאים את עצמם לעתים קרובות בתפקידי יעוץ, גם אם לא הוכשרו לכך. 

עשרה כללי אצבע לזיהוי מתי הטיפול לא תקין

1. החוויה שלך היא הקובעת. אם את/ה מרגישים שמשהו לא תקין אז משהו לא תקין! תסמכו על תחושות הבטן שלכם!

2. בטיפול, כל טיפול, המרחב אמור להיות מרחב בטוח, נעים ונוח לדבר על מה שקורה למטופל/ת. אם לא נוח לך ו/או לא נעים והמטפל/ת מבטל/ת את החוויה שלך משהו שם לא תקין!

3. בטיפול, כל טיפול- המטפל לא אמור ללחוץ על המטופל/ת לעשות שום דבר או לדבר על משהו בניגוד לרצונו.

4. בטיפול, במיוחד בטיפול מיני, לפעמים יש שאלות שעלולות להיחשב כשאלות "חודרניות" על דברים אינטימיים. תמיד אבל תמיד יש למטופל/ת אפשרות להגיד שהוא לא רוצה לענות.

5. בטיפול, כל טיפול, המטופל/ת הם אלה שאמורים לקבוע את הקצב התקדמות.

6. בטיפול המטפל/ת אמורים להחזיר את האחריות והשליטה על חייו וגופו של המטופל/ת אליו. (אני אפילו מבקשת רשות לשאול שאלות.)

7. בטיפול יש סטינג – שעות ומקום קבועים שבהם מתרחשים המפגשים. אם המטופל/ת מוצפים או קשה להם הם יכולים לקבוע עם המטפל/ת דרכי התקשרות אחרי מפגשי הטיפול. מטפלים ויועצים יכולים לתת הכוונות לסיטואציות אינטימיות, אבל הם לא אמורים לבקש ממטופלים להתקשר אליהם במהלך הסיטואציות האלו. 

8. לפעמים בטיפול אחת המטרות היא חיזוק הדימוי העצמי ודימוי הגוף. זה נעשה בכל מיני צורות. אבל זה ממש לא תירוץ להעיר או להחמיא על חלקים בגוף. אין שום סיבה שבעולם שמטפל/ יועץ/ מחנך/ רב או כל אדם אחר יעיר לאישה על החזה שלה או על חלק אחר בגוף שלה!!

9. השפה במרחב הטיפולי אמורה להיות שפה מכבדת התואמת את עולם הערכים של המטפל/ת והאדם/ הזוג שאיתו. בטיפול מיני אומנם מדברים על מיניות אך המרחב והשפה אמורים להיות מכבדים ולא חטטניים או פורנוגרפיים.

10. בטיפול בכלל ובטיפול מיני בפרט יש שיעורי בית אבל הם בשום אופן לא חובה. מטפלים לא אמורים להתקשר במהלך השבוע לשכנע אתכם לבצע אותם או לבדוק את הכנתם. הפולואפ על ביצוע שיעורי הבית אמור להתבצע בפגישה הבאה.

תבדקו ותקשיבו

תבדקו למי אתם הולכים, תבדקו את ההסמכות שלו/ה והאם מה שהוא/היא יכול/ה לתת תואמים למה שאתם צריכים.

יכולה להיות חוסר התאמה בין האנשים, אבל חוסר ההתאמה עשוי לנבוע מהעולם של המטופל והוא שחזור של משהו שקורה. לעתים טיפול לא טוב יכול לנבוע מחוסר כימיה עם המטפלים. 

ושוב- תמיד תמיד תמיד תהיו קשובים לעצמכם ולתחושות שלכם. אם משהו מרגיש לכם לא נעים/ לא נוח/ לא מתאים/ לא נכון/לא מכבד – אתם כנראה צודקים! בטיפול טוב, יהיה אפשר לדבר על תחושות אי הנוחות מול המטפל, לעבוד איתם וללמוד מהם. מטפלת טובה אמורה להגיב למשוב מהמטופלים ולעבוד עם כלל החומרים שאתם מנכיחים בחדר הטיפולים, גם עם הציפיות ביחס אליה. בחדר הטיפול יש שניים או שלושה אנשים שיכולים לחוות את הדברים אחרת, ובמידה רבה גם העולם הרגשי של המטפל נכנס לחדר הטיפול, אבל מטפלים לא יבטלו את החוויה שלכם מולם אלא יתייחסו אליה במקצועיות ובענייניות, ללא מניפולציות רגשיות או נפשיות. מטרת הטיפול היא להיטיב את הקשרים בין המטופלים לעולם, כשהקשר בין המטופל למטפל מהווה מיקרו-קוסמוס למה שקורה למטופל בעולם.

הטיפול והייעוץ הם כלים שיש בידם לעזור לאדם בשעת צרתו או הזדקקותו, אך כאמור – גם במרחבים הללו יש להקפיד לזכור כי אנו בעלי השליטה וכי תחושת הביטחון, המוגנות והנוחות שלנו אינה ברת ביטול בשום מצב ולמול אף גורם בעל סמכות או הסמכה.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• שם קוד "ענבל" – טיפול כחגורת הצלה לזוגיות – גרציה ברדוגו
• בין הדרכה, טיפול וייעוץ – הרבנית שרה סגל-כץ
• על בעלי תשובה והעולם הטיפולי מפסיכולוגית בעלת תשובה – אנה קרא-איוונוב
• עד הקצה: טיפול גוף-נפש למטופלות פוריות – נעה פלר
• יעד ודרך – עצות וכלים להתנהלות כלכלית בתקופות של שינוי – בת שבע פורת
• "סורגי החלון נחרתו בעורי": הבית הפרטי והלאומי במשבר – אפרת ביגמן
• קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות – הרבנית שרה סגל-כץ
• לחצות את הגשר ולנהל שיח רגשי – בנימין מאלב

עוד על אתיקה ותמרורי אזהרה בטיפול:

סימני אזהרה לניצול מיני בטיפול נפשי – קבוצת פסיכואתיקה