הזמנה למשלוח טקסטים ויצירות אחרות לשבוע דינה ה׳תשפ״ז 2026 על מודעות לפגיעות מיניות, מוגנות ואחריות קהילתית תומכת, באמצעות מאמרים, שירים, תפילות, מדרשים, דרשות ויצירות אמנות.

Torat Dinah gathers essays, poems, and prayers addressing Dinah’s silenced voice and sexual violence. Submit by September 8 2026.

עוד מחשבות על סיפור דינה המקראי, כדי להשלים פערים שבפסוקים ולהאמין כי דינה זכתה לחיבוק אוהב, לליטופי נחמה ואולי אפילו לאמפטיה והזדהות עם סבלה.

חוֹמוֹת לֹא הִפְרִידוּ בֵּין אָהֳלֵיהֶם / וּבֵין אָהֳלֵי לִבָּהּ / וְטָחוּ עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת / חִוְּרוֹן פְּנֵי אֲחוֹתָם.

אַמְנוֹן וְתָמָר / לֹא מוֹפִיעַ בִּרְשִׁימַת הַפְּרָחִים / הַמּוּגַנִּים.

תהליך התפכחות פוגש אותנו בחיים בדרך כלל באופן לא מתוכנן. לאחר מכן, המבט שלנו גם על העבר וגם על ההווה משתנה. נשמח לקבל טקסטים המתייחסים לתהליך שכזה ולשלבים שאחרי התפכחות.

מְצָאוּנִי שָׁרָשִׁים / פְּצָעוּנִי מִלִּים / הִפִּילוּ בִּי חוֹמוֹת

רָצָה וְצוֹעֶקֶת בֵּין כֹּתְלֶיהָּ / וּמָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת / וְשׁוּב מָרְגֶשֶׁת וּמְבַקֶּשֶׁת

אֲבָל הָרַב אָמַר / שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי בְּסִינַי / אָז לָמָּה הָרַב כּוֹפֶה עָלַי / כְּאִלּוּ הוּא סִינַי

אֱלֹהִים, רַק שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְסֻגָּר / בְּלֵב צֹמֶת סוֹאֵן, בְּלֵב פַּחַד מַצְמִית / וּבְרֶגַע אֶחָד תֵּחָשֵׂף הַתַּרְמִית

סמנו ביומנים - פעילות שבוע דינה הבאה תתקיים בעז״ה בתאריכים: י״ב-י״ח בכסלו ה׳תשפ״ז, 22-28.11.2026 ב-2026 יתקיים בעז״ה בפעם הראשונה גם יום עיון מקדים, ב: א׳ בכסלו ה׳תשפ״ז 11.11.2026 נודה במילוי הטופס המצ״ב.

מאמר הסוקר את המושג ״ציפוף שורות״ ומטרתו העלאת המודעות למחירים האישיים, החברתיים והמוסריים שהקהילה משלמת על כך ולקרוא לתמיכה בנפגעות ובנפגעים ולהוקעת דפוסים של הגנה ונסיון מחיקה של הצפת מקרי פגיעה.

תפילות שהוקראו בהתכנסות ברחוב דינה בערב שבת ׳וישלח׳ ה׳תשפ״ו

הרבה ד״ר וונדי זירלזר כותבת על השיר - שנכתב לפני כמעט 100 שנים - ״דינה״ מאת שולמית קלוגאי. לדידה, השיר מעניק נופך דרמטי לדממה הרועמת סביב גורלה של דינה עצמה, בכך ששואל סדרה של שאלות נוקבות.

הצעה עכשווית מאת רבי נריה רפאל כנפו, יחד עם השותפה יוזמת מילנה קרטובסקי עייאש למדרש פתיחתא, קצידה וקינה לפרשת דינה

מחשבות לקראת פרשת ׳וישלח׳ ושבוע דינה - על מוסר, קהילה, קבעון ושינוי נצרך: ״התגובה הקהילתית לשתיקתה של הנאנסת בשדה בספר דברים צריכה להיות צעקה גדולה, בשמה ובשבילה״.

הרב עזרא קליין במאמר לשבוע דינה המביט מתוך אחריות תורנית ומוסרית על מקומם של יחידים וקהילות ביחס לפגיעות מיניות: ״זה מה שפרשת דינה באה לשנות, יש להגיד לקורבנות: אנחנו שומעים אתכם. יש לומר למשפחות: כל פעולה עדיפה מקשר של שתיקה. יש להתמיד ולומר באופן ציבורי: ואם לא הקשבנו עד עכשיו למי שעברו פגיעה מינית - זו הבעיה של כולנו, לא רק שלכם ושלכן״.

מדרש הקושר בין שתיקת דינה לקול של בנות צפלחד, בהמשך לידוע מהפרשנים ובקול עכשווי: והלא דרשו חכמים: בת היתה לדינה ושמה אסנת ונישאה ליוסף במצרים. דינה ילדה את אסנת ואסנת ילדה את מנשה ומנשה הוליד את מכיר ומכיר הוליד את גלעד וגלעד הוליד את חפר וחפר הוליד את צלפחד. ובחלוף שבעה דורות עתידות היו לקום בנות בנותיה של דינה (אמרי: 'בנות דינה') להתייצב בפני העדה ולדרוש את נחלתה האבודה של דינה

התוכנית שלהם הצליחה. הם נקמו את כבודי. בשבילם זה נגמר אך לא בשבילי.

שלוש קריאות מדרשיות בסיפורי המקרא ובזעקות העולות מתוכם.

אֲבוּדִים מִכָּאן / וָהָלְאָה קְרָא / אֵלַי שׁוּב / דִּינָה

הוֹתִירוּ מֶלַח מְסֻיָּד / עֵדוּת יְבֵשָׁה לְכָל עַוְּלוֹת / סְדוֹם וַעֲמֹרָה

ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה.