הִנֵּה הַשִּׁבֳּלִים, שְׁמֵנוֹת / וּבְשֵׁלוֹת / כַּמָּה יָפֶה הֵן רוֹקְדוֹת בָּרוּחַ

לְכֻלָּנוּ דָּחַף / לְהִתְקַמֵּר וְלִשְׁמֹר / אוֹצָר בִּלְתִּי נִרְאֶה.

הַיּוֹם חוֹסָה אֲנִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת / תַּחַת טַלִּיתוֹ שֶׁל אָבִי, הִיא טַלִּיתִי. / מְבַקֶּשֶׁת מְחִילָה מִזִּכְרוֹנוֹ וּמֵאֱלֹהָיו / עַל שֶׁרָצִיתִי אָב אַחֵר תַּחְתָּיו.

הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ הִמְתִּיק וּבְכָל זֹאת הָרָעָב בַּבֶּטֶן וְהַגַּעֲגוּעַ / בַּלֵּב לֹא נוֹתְנִים לִי מְנוּחָה.

וַאֲנִי בּוֹרֵחַ מֵרֵיחַ בָּשָׂר טָרִי / מִמַּגַּע אֵבָר מִן הַחַי, מִצֶּבַע הַדָּם.

אֲבָל הוּא נָמוֹג מֵעֵבֶר לַקִּירוֹת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאַסְפִּיק לְבַקְּשׁוּ לָשֶּׁבֶת, / לְהִתְכַּבֵּד - / בַּמֶּה?

כְּנָפַיִם זַכּוֹת / תַּחְבּוֹשׁוֹת נְקִיּוֹת / צִנּוֹרִיּוֹת נִקּוּז / רוֹקְדוֹת שְׁקוּפוֹת

רֻבֵּנוּ אוֹרוֹת מְרַצְּדִים, לֹא אֲרָיוֹת / אַל תִּנְשֹׁף עָלֵינוּ.

כְּשֶׁהַחֲבֵרִים הַנְּשׂוּאִים שֶׁלִּי בָּאִים / אֲנִי צָרִיךְ לָתֵת לָהֶם מַשֶּׁהוּ מָתוֹק / וְלָשִׂים מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד בַּטֶּלֶוִיזְיָה

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת, / כְּשֶׁאָנוּ מְשִׁיטִים אוֹתָם מֵהַחֵיק שֶׁלָּנוּ לַחוֹף לֹא יָדוּעַ / אָנָּא עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ יָדַיִם מְחַבְּקוֹת וּמְלַטְּפוֹת וַעֲדִינוֹת

״היא חושבת שהיא לא ניצחה בשום דבר בחיים שלה, אבל לכתוב היא דווקא אוהבת, ולפי פנינה המורה לספרות, אפילו ממש יודעת״. סיפור קצר מאת בלה שגיא, מהספר ׳שבר ענף ירוק׳.

וְהָעֵינַיִם רוֹצוֹת לְהֵעָצֵם / כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת אֶת הָרֶגַע שֶׁבּוֹ קוֹרֶה הַשִּׁנּוּי / וְהַגּוּף הוֹלֵךְ לְהִזָּרֵק בָּאֲוִיר / וְלִהְיוֹת מוּטָח בַּקְּרוֹנִית.

כְּשֶׁכִּסִּיתָ אוֹתִי מִפְּנֵי הַיּוֹם / לָחַשְׁתָּ: תִּישְׁנִי / אֲנִי אֶדְאַג לַיְּלָדִים.

מָה אוּכַל לְהַצִּיעַ לְךָ הַיּוֹם / מִלְּבַד פִּגּוּמִים קְטַנִּים / לִמְצֹא אֶת הַגֶּרֶב שֶׁנָּפַל מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה

קיבצנו מגוון מאמרים מרחבי המגזין שעוסקים כולם בשאלות חינוך ילדים וילדות, נערים ונערות. ברשומה זו תוכלו למצוא מאמרים על גבולות השיח סביב מיניות, על שיח מגדרי, ועל חינוך ילדים ונערים למוגנות.

לְפָנִים, גַּם כְּשֶׁנָּפְלוּ חוֹמוֹת, גַּם כְּשֶׁנִּפְקְעָה עִיר, / הָיְתָה עוֹמֶדֶת, מִתְמַסֶּרֶת לְעֶצֶב הַגּוּף. / פֶּתַח לְבַיִת שְׁלִישִׁי הָיָה חֻרְבַּן הַנֶּפֶשׁ / וְכָעֵת מָה? / שְׁבָרִים מִתְחַנְּנִים לָעוּף.

נִיחוֹחַ הַגּוּיָאבָה בַּסְּתָו / מַחֲזִיר אוֹתִי אֶל אוֹתָם יָמִים. / הַבַּיִת הַקָּטָן / עִם הַגָּג הָאָדֹם

זוֹ רַק חֲגוֹרַת הַלַּחַץ / שֶׁתִּשְׁתַּחְרֵר / הָעוֹר שֶׁלְּךָ שֶׁיַּצְמִיחַ / אַחֵר

לֹא יַעֲטֹף מִלּוֹתָיו / בְּצֶלוֹפַן מְרַשְׁרֵשׁ תֵּרוּצִים, / לֹא יַחְרֹק שִׁנַּיִם / כְּשֶׁתִּשְׁאַל אוֹתוֹ

הַמְּיַלֶּדֶת מְמָרֶקֶת גּוּפְךָ / בְּמַגֶּבֶת מְחֻסְפֶּסֶת, / מוֹלִיכָה אוֹתְךָ לְקֻפְסָה

לִפְעָמִים גַּם בַּבְּיַחַד – / יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְבַד/ וּמִלִּים, כְּמוֹ פָּנַס רְחוֹב / מוֹלִיכוֹת אוֹתָנוּ קָרוֹב.

גַם הַיֶלֶד מְבַקֵשׁ לְהַחְלִיט עַל עַצְמוֹ, / מַבִּיט בִּתְמוּנוֹת שֶׁל הוֹרָיו טֶרֶם נוֹלַד / מְחַפֵּשׂ אֶת גוּפוֹ בְּכָל הַמְקוֹמוֹת

אֵין לָדַעַת מַהִי שְׁמִירַת דָּבָר, / אִם לְכַוְּצוֹ בְּכַף הַיָּד שֶׁלֹּא יִמָּלֵט, / אוֹ לְגַדְּלוֹ מֵעֵבֶר לָאֹרֶךְ הַמָּצוּי / וּלְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ בְּמִטּוֹת הָעֶרֶב.

שַׁעֲשׁוּעֵי נִחוּמִים / שֶׁל לִבּוּן הַקֶּרֶב / וְקִרְבַת הַלֵּב /