שֶׁלֹּא אֲחַבֵּל בְּרִקְמָה עֲדִינָה / שֶׁל אַהֲבָתֵךְ... / גַּם לֹא אֲחַיֵּךְ… / אֶל מוּלָם.

לָלֶכֶת לַמִּטְבָּח / לְבַדֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, / כְּשֶׁהַטַּבָּחִים לוֹטְשִׁים / עֵינַיִם רְעֵבוֹת לְגוּף

במסגרת השיעור השבועי שלו ב-929, הרב ד״ר בני לאו מדבר על פרשת ״וישלח״ ועל דמותה של דינה, שנאנסה וזקוקה להכרה וביכולתנו להשיב לה את קולה. בשיעור הרב לאו עוסק באחאות ובקנאות של שמעון לוי ומציע נתיבים מתונים יותר בקשרי משפחה ובקרבת לב לקרבן. השיעור הוא חלק מסדר ״מסביב לפרשה״ של 929 ביחד עם שותפות דינה, מתוך מטרה להדגיש חשיבות העמידה לצד נפגעות פגיעה מינית.

קבלת שבת ישראלית שמוביל הרב ד״ר בני לאו במסגרת 929. הרב בני לאו והרבנית שרה סגל-כץ שוחחו על הפרשה ועל דמותה של דינה, ולצידם שרו בת אלה ונעה אייזנברג.

הַיַּלְדָּה בָּכְתָה / וְאִישׁ לֹא רָאָה / הַיַּלְדָּה צָרְחָה / וְאִישׁ לֹא שָׁמַע / אָז הַיַּלְדָּה שָׁתְקָה / שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה

הוּא פּוֹרֵץ אֶת הַמְּחִצָּה / וְנִכְנָס לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים / גֶּבֶר יָחִיד.

דינה סובלת מהשתקה ומהדחקה גם כיום. ראוי שסיפורה יילמד וישמש בסיס לעיון ודיון על מוגנות מינית וסוגיות דומות. התעלמות מסיפור דינה, כמו מסיפור אמנון ותמר ועוד, מתכתבת עם העלמת העין מהבעיות החמורות שהן מעלות ומהיחס הנאות לקורבנות.

גם אם נלקט את המדרשים ונהפוך כל אבן, לא נמצא לצערנו, את מעגל התמיכה בדינה. את היד העוטפת, את האוזן הקשבת, את העיניים המביטות בה ואת הפה שאומר לה; אנחנו איתך!

המלחמה שפרצה לחיינו באכזריות בשמחת תורה מדגימה לנו באופן חריף את הדפוסים המאפיינים השתקה של טראומה והשתקה של נפגעות ונפגעים. סיפורי האונס הקשים שחוו החטופות מושתקים ומוכחשים בעולם. המודעות, ההכרה, המוכנות לפעולה והתמיכה הבלתי מסוייגת הם המשאבים היקרים ביותר לשיקום מן הפגיעה וליכולת להחזיק בכאב ובתקווה גם יחד, ליכולת להתאבל ולתקן, לכאוב ולצמוח.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: ״...התורה, היא יומן קולקטיבי על טראומה והחלמה. יומן שכתבו האבות והאמהות שלנו. היא משלחת עדות להריסות האדם ולזוהר שבאדם. לכן שפת התורה כמו שפתם של הנפגעים... היא עדות שבורה ועמוקה. שפת התורה ובעקבותיה שפת התפילה הן שפות-קודש כי הן משוחחות עם האדם במקום שבו נשברו ונגמרו לה / לו המילים...״

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל חרמות.

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

רוֹאָה אֶתְכֶן יוֹרְדוֹת מִטֶּנְדֵּרִים לְבָנִים / מַשְׁאִירוֹת מֵאֲחוֹר גּוּף דָּרוּךְ / עוֹר מִצְטַמְרֵר לְמַגָּע לֹא רָצוּי

ד"ר דבורה לדרמן דניאלי כותבת על התפקוד האמהי בזמן משבר, לאחר השביעי באוקטובר. כיצד ניתן להחזיר תחושת מוגנות, ואיך לקום מהשבר.

נִסּוּ לְהַרְגִּיעַ, לְמַלֵּא אֶת הַחֹרִים, / כְּשֶׁבַּחוּץ הַפְגָּזוֹת מַרְעִידוֹת אֶת הָאֲדָמָה.

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

אֵיךְ יָכוֹל כִּוּוּץ לִהְיוֹת / וְלֹא לְהִוָּדַע.

אַף פַּעַם זֶה לֹא עוֹרֵר בְּךָ חֲשָׁד? / כַּמָּה פְּעָמִים זֶה קָרָה? / אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר?

חָשַׁבְתִּי, מֻתָּר לִפְעָמִים לֹא לַחְשֹׁב. / סְפֵקוֹת שֶׁהָיוּ בִּי הִתְחִילוּ לִנְשֹׁב, / בָּעַרְתִּי, הָפַכְתִּי קָרְבַּן חֲגִיגָה.

קִירוֹת הַגֶּבֶס הַדַּקִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ דַּרְכָּם / בֶּכִי אוֹ צְחוֹק אוֹ נְחִירוֹת לַיְלָה, / לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי רַעַשׁ הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

הַאִם אֵלֶּה יָדַי שֶׁלִּי / שֶׁנָּגְעוּ לָרִיק, אוֹ יְדֵי זָר / שֶׁזָּרְעוּ בֶּהָלָה?