לדבר גלויות על שירים על הורות

אֲבָל אַתָּה, כְּהֶרְגֵּלוֹ שֶׁל יֶלֶד הַמְּחַפֵּשׂ אֶת הַחֹם הָאִמָּהִי, בָּאתָ / וְהֵצַקְתָּ לִי וְאָמַרְתָּ — / תִּרְאִי מֶה עָשִׂית כְּשֶׁבָּחַרְתְּ עֲבוּרִי.

אֵיךְְ נִקְלְעָה אֶל גוּף שֶׁלֹא רוֹצֶה, / אֵיךְְ תְּפַלֵּס דַּרְכָּהּ וְאֵיךְ תֵּצֵא.

עַל כּוֹס קָפֶה הַיּוֹם חָלַקְנוּ / בָּעֵינַיִם אֶת יְרֻשַּׁת הַחוּם / וְאֶת אוֹצַר הַיְּדִידוּת

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם / הֵם גָּחִים מֵחֵיקִי, גְּבֵהִים וּמִתְרַחֲקִים, / וְנִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדַי / כְּמוֹ תְּאֵנִים הוֹלְכוֹת וּמַבְכִּירוֹת.

הֵבֵאתִי לָךְ חֲתוּלָה שְׁחֹרָה וּלְבָנָה מִן הָרְחוֹב / כְּדֵי שֶׁתִּרְאִי דְּרָכֶיהָ, בִּתִּי.

זוֹ אֲנִי הַמְּעִירָה אֶתְכֶם מֵחֲלוֹמוֹת / וּמְסִירָה אֶת הַשְּׂמִיכָה מֵעַל שְׁנַתְכֶם הַמְּתוּקָה / כְּמוֹ חַלָּה זֶה עַתָּה אָפִיתִי.

שַׁעֲשׁוּעֵי נִחוּמִים / שֶׁל לִבּוּן הַקֶּרֶב / וְקִרְבַת הַלֵּב /

בְּנִי בּוֹנֶה אוֹתִי / קוֹמָה אַחַר קוֹמָה / נְשֹׁם עָמֹק־עָמֹק אֶל הָרֵאוֹת / הַעֲמֵק רְאוֹת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת

וְזָרַעְתָּ בִּי אָז / אֶת נֵצֶר הַיְּדִיעָה / שֶׁנִּקָּשֵׁר וְנֵחָבֵל / זֶה בְּטַבּוּר זֶה

כָּל שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה, יַלְדָּה שֶׁלִּי, זֶה לָתֵת לָךְ יָד / בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְעֶרֶב / מִשְּׁקִילָה לִשְׁקִילָה / לִצְעֹק אִתָּךְ חָזָק יוֹתֵר מִמֶּנָּה

דו-שיח עם המשוררת חלי טל שלם, על המפנה בו השירה החלה לתפוס יותר נפח בחייה, על חוויית הלבד ועל עולמות חיים מיצירות שמלוות אותה תמיד.

בָּרוּךְ / שֶׁנָּתַן לִי כּוֹחוֹת בַּגּוּף / כּוֹחוֹת

"אֲנִי אֶהְיֶה אַבָּא, וְאֵלֵךְ לַסּוּפֶּר / וְאָבִיא לָךְ חֲלָבִים." / חִיּוּךְ נִמְתָּח עַל שְׂפָתַי, עַד לְהִתְפַּקֵּעַ.

הֶתְקֵפֵי זַעַם וּבְכִי קוֹרֵעַ לֵב / וְ"אִמָּא, לָמָּה הוּא לֹא בָּא?" / נֶעֶלְמוּ כְּמוֹ כְּלוּם וְהִיא רָצָה אֵלָיו / מְחַבֶּקֶת אוֹתוֹ בְּחִבָּה.

הַשָּׁרָשִׁים יְכוֹלִים שׁוּב לְהִזּוֹן מֵאוֹתָהּ תְּמִסַּת קַרְקַע,/ לִשְׁלֹחַ יוֹנְקוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים,/ לְהִתְמַיֵּן בְּלִי לַחְדֹּל.

תַּלְתַּלַּיִךְ צוֹנְחִים מִמָּחוֹל,/ רַגְלַיִךְ לוֹטְפוֹת קַרְקַע עוֹלָם,/ אַתְּ בּוֹקַעַת מֵרֶחֶם לַח.

בשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת / צְלָלִים מְרַקְּדִים עַל הַקִּירוֹת / אך אֵין בִּי פַּחַד, / אֲנִי מֻנַּחַת בְּחֵיקָהּ / ומִתְעַרְסֶלֶת

עֵת הַזּוּם הִגִּיעָה / אִישׁ, יֶלֶד וְעוֹד יֶלֶד / פָּרְשׁוּ לְחֶדְרָם

תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים, דּוֹאֲגִים וּמִתְרוֹשְׁשִׁים מִמִּלִּים / וּלְפֶתַע הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ מַגִּיעָה לַחֲדַר הַלֵּדָה, זוֹחֶלֶת / בְּסוֹד שִׁיר / שֶׁמְּחַכֶּה לְהִקָּרֵא

עַל כָּל הַשָּׁנִים / עַל כָּל הַכְּאֵבִים / עַל כָּל הַדָּמִים

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ חַיִּים / לוֹמַר, זֶה אֶפְשָׁר / לִמְחֹק מוֹתִים הַרְבֵּה / בְּמַטְלִית לַחָה.

עַל מָה מְדַבְּרִוֹת הָאֵם עִם הַבַּת / עַל מָה מְדַבֶּרֶת אַתְּ / עִם הָאִמָּא הַזֹּאת שֶׁלָּךְ

חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ מֶטֶאוֹרִים / אַךְ הָעוֹלָם לֹא מִתְנַגֵּשׁ בָּנוּ / עוֹד מְעַט נִתְעוֹרֵר

תָּאִים תָּאִים טוֹבִים תִּהְיוּ, תָּאִירוּ / בְּסֵדֶר נָכוֹן בַּאֲפֵלַת הָגּוּף, / בְּזֹהַר שֶׁמִּן הָעוֹלָם הַזֶּה