חוֹבָה לְהִתְיַצֵּב תָּמִיד בָּרֶגַע שֶׁנִּקְבַּע, / גַּם בְּגוּף־נֶפֶשׁ מֻתָּשִׁים וְזוֹעֲקִים אֶת סֵרוּבָם

עוֹמֶדֶת בֵּין אַרְבַּע אִמָּהוֹת לְגַלּוֹת אֵם אַחַת פְּנִימִית טוֹבָה מְאֹד

גּוּר נְמֵרִים עִרְסַלְתִּי בְּיָדַי, / גַּבּוֹ צָמוּד לִפְעִימוֹת לִבִּי

״עוד פעם הוא חוזר עם חול בנעליים, שזה מוזר כי בחיים הוא לא נכנס בעצמו לארגז חול, וברכיים שרוטות שאף אחת לא יודעת להגיד לך ממה זה״. סיפור קצר מאת בלה שגיא, מתוך הספר ׳שבר ענף ירוק׳.

הַאִם אֵינֵךְ מִתְגַּעְגַּעַת פֹּה לַשֶּׁמֶשׁ? / אֶל הַחַגִּים הַמְּחַבְּקִים אָבִיב וּסְתָו / בְּחַלּוֹנִי נוֹתְרוּ חֲנֻכִּיּוֹת מֵאֶמֶשׁ / מָה אַתְּ חוֹגֶגֶת שָׁם? וּמִי אִתָּךְ עַכְשָׁו?

הַפַּעַם מַשֶּׁהוּ הִמְתִּיק וּבְכָל זֹאת הָרָעָב בַּבֶּטֶן וְהַגַּעֲגוּעַ / בַּלֵּב לֹא נוֹתְנִים לִי מְנוּחָה.

מִקַּצְווֹת שְׂעָרוֹ שֶׁל יֵאוּשׁ נִסְרְגוּ / מְעִילֵי הַצֶּמֶר. עָטְפוּ / מִכָּל רַע בְּעוֹד חֹרֶף קַר. / שָׂרַדְנוּ.

שֶׁלֹּא תֵּדַע שֶׁהוּא נִשֵּׁק אוֹתִי / שֶׁלֹּא תֵּדַע שֶׁאֲנִי נִשַּׁקְתִּי אוֹתוֹ

אַתְּ גַּם הַנָּהָר בְּעַצְמוֹ

כְּשֶׁאָנוּ שׁוֹלְחִים אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת, / כְּשֶׁאָנוּ מְשִׁיטִים אוֹתָם מֵהַחֵיק שֶׁלָּנוּ לַחוֹף לֹא יָדוּעַ / אָנָּא עָשָׂה שֶׁיִּהְיוּ יָדַיִם מְחַבְּקוֹת וּמְלַטְּפוֹת וַעֲדִינוֹת

יָד קְטַנָּה בְּיָד גְּדוֹלָה / שַׁיָּירוֹת שֶׁל אִימָּהוֹת / נִדְחָסוֹת בַּיְּצִיאָה

שֶׁתַּצְלִיחַ דַּרְכָּהּ שֶׁל בִּתִּי הַקְטַנְטַנָה וְשֶׁתַּשְׁגִּיחַ צְעָדֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה

הוּא מרִים אֵלַי מַבָּט עייף מִמְסַךְ הַמְּחַשֵּׁב (מִמֶּנִּי הוּא עייף) / זֶה לֹא אֲנִי (אוֹמֵר בְּקוֹלוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחַלֵּף)

וַאֲנִי אֲכַסֶּה רֹאשָׁם בְּטַלִּיתִי / וְאֶלְחַשׁ לָהֶם / הִגַּעְתֶּם / בְּרוּכִים וּבְרוּכוֹת / הַבָּאוֹת וְהַבָּאִים אֵלַי

הַבִּיטִי בַּעֲצֵי הַבְּרוֹשׁ הַזְּקוּפִים / מַצְדִּיעִים לִקְטוּעֵי הַיָּד וְהָרֶגֶל / וְהַלֵּב, כְּמוֹ אָבִי הֲלוּם הַקְּרָב.

אֲנִי מְנַסָּה לָשִׂים בַּצַּד אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה [...] אֲבָל דַּוְקָא אוֹתָךְ אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה.

בְּכִי נְהָרוֹת מִשֶּׁלָּךְ, / שַׁאֲגִי בַּגַּלִּים הַמַּכִּים / אַל תִּתְבַּיְּשִׁי בְּעֵירֹם הַבַּר הַנּוֹלָד בָּךְ מֵחָדָשׁ / מִצְאִי לְעַצְמֵךְ אֵם.

אֶפְשָׁר חִבּוּק? אִמָּא אַתְּ אוֹהֶבֶת / אוֹתִי? אַתְּ / אוֹהֶבֶת אוֹתִי? אִמָּא אֵיפֹה אַתְּ?

עַד הִתְהַפְּכָה / כְּרֵסִי עָלַי

צוֹפָה בִּתְנוּדוֹתַיִךְ, / אַךְ כְּבָר לֹא טוֹבַעַת בִּמְצוּלוֹתַיִךְ

זֶה קָרְבַּן הַחֵטְא / שֶׁל שְׁנִיָּה, / שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת בְּסוֹף הַלֵּדָה / "אֲנִי לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר"

תַּגִּידִי אַתְּ זוֹכֶרֶת? כַּמָּה חַד הָיָה הָאֲוִיר הַפָּתוּחַ שֶׁנִּפְעַר בְּנַפְשֵׁנוּ עַד כְּלוֹת וְלֹא הָיוּ מַחֲשָׁבוֹת קְטַנּוֹת אוֹ מַחֲשָׁבוֹת גְּדוֹלוֹת / וְלֹא הָיִינוּ אִמָּא גְּדוֹלָה וְיַלְדָּה 

אֲנִי יוֹדַעַת, עוֹד תִּפְתַּח לִי דֶּלֶת / עוֹד תְּגַלֶּה אוֹתְךָ לָעוֹלָם. / עוֹד תְּגַלֶּה לְעַצְמְךָ נָתִיב חָדָשׁ / זוֹ לֹא חֻלְשָׁה לִהְיוֹת חַלָּשׁ

נְשִׁיקוֹת בָּנָנָה לַחוֹת, / חֻלְצַת אַסְטְרוֹנָאוּט עֲנָקִיסְטִי, / מַרְגִּיעוֹת, מְאַזְּנוֹת אֶת קַו הַמּוֹנִיטוֹר