בדיבור על שותפות ושוויון לצד השליחה של האב לעבודות רס"ר דקה אחרי הלידה, יש יותר משמץ של צביעות. אם אנחנו שואפים לחברה בה האב הוא שותף מלא בחובות ובאחריות, צריך להפסיק להתייחס לחוויית ההורות שלו כלאחר יד.

אמצע הלילה. לפני שעות אחדות הפכתי לאבא, אשתי הכאובה נותרה בבית החולים עם אמא שלה ובתי הנולדת, ואני גורשתי ("אלו כללי בית החולים, אין כניסת גברים למחלקה אחרי השעה 22:00"). לבד בבית, אחרי שני לילות בלי שינה, אחרי שהבנתי בערב שבעצם לא אכלתי מהבוקר, אני נאבק בתרשים לא ברור להרכבת שידה. מעולם לא הרכבתי שידה. עוברת שעה בערך עד שאני מבין שקשה מאוד עד בלתי אפשרי להרכיב שידה לבד. אני זוחל למיטה שלנו ואני לא מבין מה אני עושה פה לבד.

הלילה הראשון הזה היה מבחינתי המבוא לציפיות חברתיות מאבא מסוג "גבר". בימים הבאים הבנתי בהדרגה שדיבורים על שוויון, על הגבר החדש ועל חלוקת התפקידים בין בני-זוג נעצרים בחריקת בלמים מול מיון נשים. עברנו אמנם כברת דרך משמעותית מאז חדרי ההמתנה אפופי עשן הסיגריות אליהן יצאה מפעם לפעם אחות שבישרה בלקוניות "אדוני מזל טוב, נולד לך בן". אבל עובדות היסוד הביולוגיות נותרו על כנן- ההיריון והלידה הן עניין פיזי שמרכזו בגוף האישה – היא המתעברת, היא היולדת, היא הכואבת, היא המניקה. תפקידך לסייע.

לא רק לרפד את הקן

עדיין היחס לאב בתהליך הלידה מצריך שינוי. אהבתי את תפקיד המסייע שמלטף את הראש, אהבתי את תפקיד המסייע שמחליף חיתול ומרגיע. לא הבנתי למה בימים שאחרי הלידה נשלחתי פעם אחרי פעם לסיוע במעגל השני.

התפקיד שלך הוא "לרפד את הקן" כמו שהגדירה את זה בחיוך יודע-כל חברה שהיא כבר אם לארבעה – בזמן שאחרים גם ככה דואגים לאשתי, לחזור הביתה, לסדר את החדר של הקטנה, לדאוג שהכל נמצא והכל במקום. היא באמת ובתמים לא הצליחה להבין איך אני זה שמעז להתלונן בימים האלה ומה בעצם אני רוצה. חייכתי במבוכה ושתקתי, אבל הבנתי שגם היא כמו מרבית האנשים סביבי לא מבינה. בתוך מבול ההצעות לסיוע שנחתו עלינו בימים הראשונים, בתוך העוגות והסירים, הייתי שמח אם מישהו היה פשוט מציע… להרכיב שידה.

ציפיות חברתיות יוצרות מציאות וחשוב מזה, מציאות יוצרת מציאות; הדרישה החברתית לאבהות מעורבת ונוכחת מהרגע הראשון דורשת גם שינויים חברתיים. לא צריך להשוות בין עוצמת החוויה של האב והאם, אבל כן צריך לומר בבירור – בדיבור הגבוה על שותפות ושוויון לצד השליחה של האב לעבודות רס"ר (גם אם הן נדרשות) דקה אחרי הלידה, יש יותר משמץ של צביעות. אם אנחנו שואפים לחברה בה האב הוא שותף מלא בחובות ובאחריות, צריך להפסיק להתייחס לחוויית ההורות שלו כלאחר יד. אם אנחנו שמים במרכז את התא המשפחתי, כדאי לדבר על השינויים הסמליים והמהותיים שצריכים לעבור מוסדות וצריכה לעבור החברה.

דרוש שינוי תודעתי

הנה כמה יסודות בסיסיים לשינוי התודעתי שצריך להתרחש:

מקומו של האב בימים שלאחר הלידה, במיוחד לידה ראשונה, צריך להיות ליד הרך הנולד כמטפל (caregiver) ראשי. זה חשוב לחיבור בין הילוד/ה לבין האבא, זה חשוב להבטחת מקומו של האבא בשרשרת הטיפול וזה חשוב לבריאות הנפשית והפיזית של האם. המשמעות היא היערכות אחרת של בתי החולים – יצירת מרחב המותאם לשהות של אב וילוד/ה כדי שהאם תוכל לנוח (ולא, המסדרון לא עונה על ההגדרה);
שינוי הכללים כך שהאב יוכל להישאר עם הילוד/ה בלילות הראשונים, כפי שכבר קורה בחלק מבתי החולים (ולא, משחקי חתול-עכבר עם אחיות המחלקה לא מכבדים אף אחד מהצדדים); הסמכה של האב בכל האמור לבירוקרטיה וטיפול בתינוק ופנייה ישירה אליו (כמובן, בתנאי שיש הסכמה עקרונית של האם).

אולם מעבר להיערכות של בתי החולים, יש כאן שינוי תודעתי שהחברה צריכה לעבור והוא עמוק יותר וצריך לחלחל לאט-לאט. זהו שינוי ממעלה שנייה שלא יקרה ביום אחד, מסוג השינויים שהעבירו את האב מחדר ההמתנה אל תוך חדר הלידה לפני עשורים אחדים, ואף פעם אי אפשר לחזות איך בדיוק הוא יקרה. אבל בוא נתחיל בעצמנו – אם לזוג חברים או בני משפחה נולד ילד או ילדה, תזכרו שלצד החוויה הגדולה של האם גם על האב עובר משהו ונסו לפנות אותו לכך.
זה נהדר להציע עוגות ושניצלים, לעתים זה גם נחוץ, אך עזרה מהותית עוד יותר היא לקחת על עצמכם משהו טכני שצריך להיעשות: תציעו לקפוץ לקנות חיתולים או מוצצים, תציעו לאסוף את העגלה או כיסא הבטיחות שהוזמנו, תציעו לשמרטף על האחים הגדולים, ואולי… תציעו גם לתת יד ולהרכיב שידה.
כל אלו הם לכאורה תפקידים קלאסיים של האב, אבל הם למעשה מדירים אותו מהמשימה החשובה ביותר – ללמוד להיות אבא.
ובאשר אליך אבא, תפקיד שלך הוא לבחור איפה אתה רוצה להיות ולדעת להיעזר ולבקש.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• אמהוּת מתמודדת: דכאון לאחר לידה – ד"ר ליאור ברוך
• אבהוּת אל מול הקושי: דכאון לאחר לידה בגברים – ד"ר ליאור ברוך
• מקומו של הגבר בלידה – שירה היימליך
• נגיעה בין בני זוג בזמן לידה – עיון הלכתי-חברתי – הרב אילעאי עופרן
• לידה מתוך הבית – אדם כ״ץ והרבנית שרה סגל-כץ
• 'ההכנה הכֵּנָה ללידה': נשים מדברות לידה – קרן בויקו

• שיח פנים-גברי בריא על מיניות – שולמית שפרבר
• איזהו גיבור? הפוגש את יצרו – אורי שרמן
• גברים, תכירו את רצפת האגן שלכם – נעם לוי