למשש או לא למשש? זאת השאלה! – על בדיקה ידנית עצמית לגילוי סרטן השד

האם בדיקת שד עצמית יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד? על שאלה זו משיבה ד"ר אורלי פרידמן-אלדר, מומחית לכירורגית השד, תוך הצגת נתונים ועובדות מן השטח והדגשת החשיבות של המודעות לנושא וההיכרות עם הגוף. ספוילר: התשובה אינה חד-משמעית.

אחת השאלות הנפוצות שאני נשאלת בנוגע לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד, היא האם באמת יש חשיבות לבדיקה ידנית של השד המתבצעת על ידי האישה עצמה מעת לעת? 

נתחיל מהסוף – אין תשובה חד משמעית. 

יעילות הבדיקה – להכיר את העובדות

מחקרים רבים ונרחבים בדקו את הנושא בקרב נשים בריאות וללא גורמי סיכון משמעותיים לסרטן השד. כאשר לקחו קבוצת נשים שקיבלה הנחיה מדויקת כיצד ומתי לבצע בדיקה עצמית, והשוו אותה לקבוצת נשים אחרת שלא קיבלה כל הנחיה – לא מצאו שיש יעילות בבדיקת שד עצמית, מתוך בחינת היכולת של הבדיקה להוריד את אחוזי התמותה מסרטן השד. אנסח זאת בצורה נוקבת אף יותר: המחקרים הוכיחו שאין יעילות בבדיקת שד עצמית מבחינת הורדת התמותה מסרטן השד. 

כ-80% מהגידולים בשד מתגלים בבדיקות סקר הדמייתיות (כגון ממוגרפיה) ולא ניתנים כלל למישוש. זוהי בדיוק המטרה של בדיקות הסקר – לגלות את הגידול בשלב מוקדם שבו ניתן לטפל בו בקלות יחסית ועם אחוזי ריפוי גבוהים מאוד. בנוסף, לשמחתנו הרבה, יש כיום טיפולים מאוד יעילים ומתקדמים לסרטן השד, כך שגם באותם מקרים שכן מתגלים בבדיקה ידנית – הסיכוי להחלים הוא לרוב די גבוה כתוצאה מיעילות הטיפול המודרני. לכן, קשה מאוד להוכיח כי ישנה ירידה כלשהי בתמותה מסרטן השד בעקבות הבדיקה הידנית העצמית, ביחס למה שהרפואה השיגה עד כה דרך התפתחות והתקדמות הטיפולים במחלה עצמה ועל ידי בדיקות הסקר ההדמייתיות.  

השאלה המרכזית היא האם חשוב לנו להסתכל רק על התוצאה הסופית של 'הורדת תמותה מסרטן השד' או שמא יש לבחון גם פרמטרים אחרים ותוצאות אחרות, כגון – האם אבחון של הגידול בשלב מוקדם יותר הוא דבר שעשוי להביא לטיפולים פחות נרחבים ופחות קשים (למשל כריתת שד חלקית אל מול כריתה מלאה, צורך בכימותרפיה וכדומה)? לשאלה זו אין תשובות חד משמעיות מכיוון שהמחקרים שבדקו זאת הראו תוצאות סותרות. ככל הנראה ישנה חשיבות לטכניקה שבה מתבצעת הבדיקה מבחינת היכולת שלה להביא לאבחון מוקדם יותר. בכל מקרה, המסקנה שעולה מכל המחקרים הללו היא שהבדיקה העצמית אינה יעילה מספיק מבחינת אבחון וגילוי מוקדם יותר של סרטן שד, בהשוואה לבדיקות הסקר הקיימות (בדיקות הדמיה). 

יעילות אל מול מודעות

למרות כל האמור לעיל, ארגון הבריאות העולמי ממליץ על בדיקת שד עצמית כיוון שלבדיקה העצמית ישנה חשיבות גבוהה עבור העלאת המודעות בקרב נשים, ובפרט בקרב נשים בסיכון, לבריאות השד והגוף שלהן. חשוב שכל אישה תכיר את גופה ואת המבנה של השדיים שלה – האם יש גרגור תמידי ברקמה או רקמה חלקה, האם יש הבדל שחוזר על עצמו בנראות או בתחושת השד לאורך המחזור החודשי, האם הפטמה תמיד שקועה או שזה משהו חדש וכן הלאה – כדי שבמידה וחל שינוי כלשהו, תדע האישה לזהות אותו ולהביא אותו לתשומת הלב של רופא/ת הנשים שלה או כירורג/ית שד.

יתכן ואני שוברת עכשיו מיתוס, אבל גם הבדיקה הידנית אצל כירורג/ית או רופא/ת נשים טרם הוכחה כיעילה בהורדת התמותה מסרטן השד או בגילוי מוקדם יותר של המחלה, זאת על סמך מחקרים איכותניים שנעשו בנושא. אולם, גם כאן יש לזכור כי ישנה חשיבות רבה לביקור אצל הכירורג/ית, אשר מהווים מעין 'case manager' של כל אישה ואישה לפי המאפיינים שלה. הם אמונים על איסוף כל האינפורמציה כולל גורמי הסיכון לסרטן השד, היסטוריה משפחתית, ביופסיות קודמות, צילומי הדמיה, קביעת דרגת הסמיכות של השד, תסמינים קליניים וכו'. אחרי עיבוד של כל הללו הם מחליטים מהי דרגת הסיכון של אותה אישה ספציפית ולאיזה סוג של מעקב היא זקוקה. בנוסף, יש לזכור כי הכירורג/ית במרפאה מתעדכנים באופן מתמיד בחידושים האחרונים בתחום, כמו למשל: מחקרים חדשניים שעשויים להביא לעיתים לחריגה מן ההנחיות הקיימות, הפניה לבדיקות הדמיה מתקדמות יותר לפי הצורך (MRI או ממוגרפיה עם חומר ניגוד) ועוד. כל אישה היא אחרת ויש כאן מורכבות גדולה בהרבה מאשר הבדיקה הידנית עצמה, ולכן לא מומלץ לוותר על הביקור השנתי במרפאה הכירורגית. 

חסרונות הבדיקה העצמית

עכשיו, בואו נדבר רגע על החסרונות של הבדיקה העצמית. וכן, יש כאלו.

למה לא בעצם? – זו בדיקה בחינם, לא צריך לקבוע תור, אין בבדיקה הזו קרינה או כל התערבות של חומר אחר שעלול להשפיע על הגוף – אז למה לא להמליץ על בדיקה עצמית באופן גורף לכל הנשים? 

ובכן, לכל מטבע יש שני צדדים. זוכרים את כל אותם המחקרים שהוזכרו? המחקרים הללו הראו שיש גם פוטנציאל לנזק כתוצאה מהבדיקה העצמית: הגברת חרדה בקרב נשים, עליה בשכיחות של ביופסיות עם ממצאים שפירים שבעצמן מלוות בחרדה, כאבים, הפסד ימי עבודה וכו', אך יותר מכל מסוכנת היא התודעה הכוזבת שעלולה להתפתח אצל נשים העלולות לחשוב בטעות שאם הן לא מרגישות שום דבר אז הכל בסדר, ולא קובעות תור לממוגרפיה או לבדיקה אצל כירורג/ית שד. 

לסיכום

בסופו של דבר, חשוב לסכם בצורה מסודרת את הנתונים והסוגיות שהוצגו עד כה: 

• אין המלצה רפואית גורפת לבצע בדיקה עצמית ידנית בקרב נשים בעלות  סיכון 'רגיל' לסרטן השד. 
• מאידך, חשוב וחיוני שכל אישה תכיר את הגוף שלה ותהיה מודעת לשינויים העשויים לדרוש בירור נוסף. 
• נשים שעבורן הבדיקה העצמית מעוררת חרדה – עדיף שיימנעו מכך וישאירו זאת לבדיקה במרפאה, כיוון שישנו פוטנציאל ליותר נזק מאשר תועלת. 
• נשים שכן בוחרות לבדוק את עצמן – תדירות של אחת לחודש או חודשיים היא סבירה. כדאי מאוד לקבל הדרכה מסודרת מהרופא/ה איך לבצע את הבדיקה כראוי ולאלו דברים יש לשים לב במהלכה.
• ביקור שנתי במרפאה של כירורג/ית שד הינו חשוב להתאמת המעקב הנדרש לכל אישה, בנוסף לבדיקה הידנית. 
• והכי חשוב – להבין שהבדיקה הידנית, בין אם על ידי הכירורג/ית ובין אם על ידי האישה עצמה, הינה תוספת ולא תחליף לבדיקות הסקר, ובמיוחד לממוגרפיה השנתית (בטווח הגילאים הרלוונטי). 

מתוך תקווה לבריאות ועם איחול שתהיו תמיד רק מהצד של בדיקות הסקר –
ד"ר אורלי פרידמן-אלדר,  מומחית לכירורגית השד.

***

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• שימי לב אל הגוף: היכרות עם מערכת הרביה והמין – הרבנית שרה סגל-כץ
• אישה חוזרת לגופהּ: השבת האמון אל הגוף – ד"ר דבורה לדרמן-דניאלי
• תבונת הגוף: המחזור החודשי – דפנה פלר
• בדיקת פאפ: לבחור בשגרה של הבדיקה כאמצעי הגנה מסרטן צוואר הרחם – צוות גלויה
• לקראת בדיקה גינקולוגית: לראשונה ובשגרה – לנשואות ולרווקות – צוות גלויה
• כשהכאב כואב יותר: ווּלְווֹדִינְיָה בחדר הלידה – מיכל רוזן
• ואז התחיל הנימוּל: על הצורך לדבר גלויות על סכנת החיים הגלומה בגלולות – גלויה אנונימית
• יומן מחלה-מלחמה – גלויה אנונימית
• חורבן הבית כחורבן הגוף: התמודדות עם נכות שקופה – אריאלה נידם-פרץ
• "מגיל צעיר אמרו עלי שאני דרמה קווין" – מיטל בנשק

• שגרת בדיקות מומלצת לאבחון מוקדם של סרטן השד – עמותת "אחת מתשע"