אֲנִי מִתְבּוֹנֵן
בְּעִקְבוֹת הַזְּרִימָה בְּנַחַל טוֹב.
נַחַל אַכְזָב קָשֶׁה יוֹתֵר לֶאֱהֹב.
צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב חָזָק
לְאָטָד כְּמוֹ יָתוֹם
לְאֶבֶן כְּמוֹ לֵב
לְמַלּוּחַ כְּמוֹ דְּמָעוֹת,
לִתְנוּעָה שְׁקֵטָה
שֶׁל הַשְּׁכָבוֹת בַּסֶּלַע.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
כַּמָּה סַבְלָנוּת צָרִיךְ כְּדֵי
לְגַדֵּל יְלָדִים בַּמִּדְבָּר.
כַּמָּה מַיִם לְהוֹצִיא מִן הֶעָפָר
וּלְכַסּוֹת כְּשֶׁקַּר, וּלְגוֹנֵן
מֵאֵל נִמְהָר, וְהֵם אֵינָם
יוֹדְעִים דָּבָר.
רַק בַּסֶּלַע חֲרוּתִים
קַוֵּי מִתְאָר.
מתוך הספר ׳מה הן שנות חושך', הוצאת אבן חושן 2017
![סדקים, שיר מאת: נחום אבניאל - מגזין גלויה](https://gluya.org/wp-content/uploads/2023/05/Aleksei-Алексей-Simonenko-Симоненко-1.png)
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם