יְבָרֵךְ וְיִשְׁמֹר וְיִנְצֹר אֶת כָּל הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים השְּׁבוּיִים וְהַנֶּעֱדָרִים בְּתוֹךְ שְׁאָר אַחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה

מַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. / אֶת חֲלָלַי מַלְּאוּ בִּצְלִילוּתְכֶם / נַקּוּ אֶת הַפְּצָעִים שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.

יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ / שֶׁתְּבַטֵּל מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִן הָעוֹלָם / וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם / בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל

אָנָּא עֵין הַחַיִּים / מַלְּאִי בּוֹרוֹת רֵיקִים מִמַּיִם / שֶׁנֵּחְדֵּרוּ / וּמִנַּחַל עֶדְנֵךְ / תַּשְׁקִי פִּיּוֹת צְמֵאִים לְצֶדֶק

בָּרֵךְ אֶת שִׁגְרַת יוֹמִי, הַמַּזְכִּירָה לִי כִּי זְמַנְךָ מִתְחַדֵּשׁ עִם בֹּקֶר / וְעִם לַיִל, וְכִי נַפְשִׁי יְכוֹלָה לִמְצֹא מְנוּחָה

תֵּן בְּיָדָן וּבְיָדֵינוּ, שֶׁנִּרְאֶה כָּל אָדָם "בְּצַלְּמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"

שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּשָׂפָה מְקַבֶּלֶת וְאוֹהֶדֶת, בְּמִלִּים טוֹבוֹת, / שֶׁיֵּדְעוּ לְהַצִּיב אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁנְּכוֹנִים לָהֶם וְלִבְחֹר אֶת הַקְּשָׁרִים שֶׁטּוֹבִים לָהֶם, / שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ וְלֹא יִפָּגְעוּ, שֶׁיִּמְצְאוּ שְׁבִילִים מְהִירִים לְפִיּוּס.

פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת / וּמְפַנָּה אֶת הַדֶּרֶךְ / מְנַסָּה לְרַפֵּד אֶת כָּל הַפִּנּוֹת.

בְּאֵין לָנוּ תֵּבָה / נִהְיֶה אָנוּ הַתֵּבָה \ Since there is no ark We will be the ark

הִנְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים בְּכָל לְבָבֵנוּ לִשְׁמֹעַ עֵדוּת נֶאֱמָנָה וּלְהַנִּיחָהּ לְפָנֵינוּ לְמִשְׁמֶרֶת.

יַחַד עִם כָּל אֶזְרְחֵי וְתוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאִים אָנוּ תְּפִלָּה לִשְׁלוֹמָם שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף, הַנְּמֵקִים בְּמִנְהָרוֹת עַזָּה כְּבָר לְמַעְלָה מִ... יָמִים וְלֵילוֹת.

הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הַיָּמִים שֶׁעוֹמֶדֶת לָנוּ חוֹבַת הַמִּצְוָה שֶׁל פִדְיוֹן חֲטוּפִים וַחֲטוּפוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (יְשַׁעְיָהוּ נא יא)

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

בקשה על הגשם ועל מים-חיים ועל התקומה ועל השיבה של החטופים והחטופות, הלוחמים והלוחמות, המפונים והמפונות לבתיהם לשלום. מבוסס על הנוסח הספרדי המקובל ונערך לשמיני עצרת שנת ה'תשפ"ה על ידי רבי נריה רפאל כנפו וצוות התפילה בקהילת ציון.

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים וְהַנֶּאֱמָנוֹת, הָאַמִּיצִים וְהָאַמִּיצוֹת שֶׁאִבַּדְנוּ בְּתוֹךְ אֵימַת הַמִּלְחָמָה.

מִי שֶׁבָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב / וּבְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה / וּבֵרְכָם בְּבִרְכַּת "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" / הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת

עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת הַפַּעַם. בֶּאֱמֶת. / עֲנֵנִי אֱלֹהֵי הַפַּחַד הַמַּמְאִיר / כְּשֶׁרַעַד קוֹלוֹ עוֹבֵר.

שְׁנַת רְפוּאָה, שְׁנַת שָׁלוֹם, שְׁנַת תִּקְוָה, שְׁנַת תִּקּוּן, שׁנַת תּוֹם לֵב

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גִּלִּינוּ בְּעַצְמֵנוּ כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים, דָּרַשְׁנוּ אוֹתָם שוּב וָשוּב.

אָהַבְנוּ, בָּכִינוּ, גָּמַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ יֹפִי. / הֶאֱמַנּוּ, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ, זָכַרְנוּ, חִבַּקְנוּ,

נִשָּׂא תְּפִלָּה שֶׁכָּל הַחֲטוּפִים וְהַחֲטוּפוֹת יַחְזְרוּ הַבַּיְתָה בִּמְהֵרָה, בְּשָׁלוֹם, בִּרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, / שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת יְחַבְּקוּ אוֹתָם.ן בַּקָּרוֹב וּבְאַהֲבָה.

הֵפַרְנוּ הַבְטָחוֹת שֶׁבֶּעָבָר, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים בְּעַצְמֵנוּ, כָּעַסְנוּ עַל הוֹרֵינוּ שֶׁלֹּא קִיְּמוּ אוֹתָן, כִּי מֵרֹב כַּעֲסֵנוּ שָׁכַחְנוּ שֶׁעַכְשָׁו זוֹ הָאַחְרָיוּת שֶׁלָּנוּ.

אֵיכָה הָפְכוּ מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ לְעִיֵּי חֳרָבוֹת, / אֲנָשַׁיִךְ לְגוֹלִים בְּאַרְצָם?

אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד / נִיר עֹז רַבָּתִי דָּם. / שְׂדֵרוֹת הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, / קִרְיָה הֲלוּמָה, וּמִי נֶאֱמָנָהּ?