לדבר גלויות על ספרות ורוח

וָאֶחֱבֹק וָאֲנַשֵּׁק, תַּלְתַּל עֲטֶרֶת רֹאשֵׁךְ. / נְשִׁיקָה רִאשׁוֹנָה – / גַּם אַחֲרוֹנָה. אלון תמרי משתף את סיפורו כאב שעבר לידה שקטה.

הֶעֱנַקְתָּ לִי שְׂמִיכָה רַכָּה וּנְעִימָה / שְׂמִיכָה כְּפוּלָה / לַמְרוֹת שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁאֶתְכַּסֶּה בָּהּ יְחִידָה

סַבִּי עוֹבֵר בֵּין רוֹפֵא לְמֻומְחֶה, / וְאַנִּי בֵּין פְּסִיכוֹלוֹג לְטִיפּוּל מְעַנֶּה. / הַלֵּב שֶׁל סַבָּא כּוֹאֵב, / וְלִיבִּי מִתְיַיסֵּר.

יוֹם עָמוּס / מָלֵא בְּשֶׁפַע וְכֹל טוּב / טִפְטוּף שֶׁל שִׂמְחָה שָׁב לְחַיַּ / מִסְתַּכֶּלֶת לַשָּׁמַיִם / מְחַכָּה / לַדֶּלֶת שֶׁתִּפָּתַח

וְאֵין לְדַבֵּר עַל הַגִּיל הָרַךְ וְהֶעָנֹג / שֶׁל הַגּוּפִים הַמִּתְרַגְּשִׁים

מַחֲזִיקִים אֶת מְגֵרַת הַדַּרְכּוֹנִים סְגוּרָה מִכָּל גַּחֲמַת בְּרִיחָה

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אַתָּה מַרְגִּישׁ / וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ / הַלֵּב שֶׁלִּי מְחַפֵּשׂ בְּלִי הַפְסָקָה / וְהוּא לֹא שָׂבֵעַ.

מְתַחְלֵף כְּאֵבִי / בִּהְיוֹתִי לָכֶם. / אָנָּא / אֶהֱבוּנִי, אָחוּנִי.

צוות גלויה בראיון עם הרבנית דבורה עברון, מורת הלכה, אשת חינוך ורוח ופעילה בזירת הפמיניזם הדתי. הראיון עם הרבנית דבורה פותח את מדור הראיונות האישיים במגזין גלויה - גלוית עיניים.

כֻּלָּם מְבוֹדָדִים / אַךְ לֹא בּוֹדְדִים

אָז אֲנִי אוֹזֶרֶת אֹמֶץ / לוֹקַחַת נְשִׁימָה עֲמֻקָּה מֵאֲוִיר שֶׁל עוֹלַם הַהַכְחָשָׁה / מְהַדֶּקֶת אֶת הַחֲלִיפָה

עוֹלִים בְּמַדְרֵגוֹת הָעֵץ, יוֹרְדִים / עִם נֵר דּוֹלֵק, בַּחֲדָרִים הַמְּרֻבִּים, / עוֹצְרִים בְּחֶדֶר-חֶדֶר לְנַסּוֹת / בְּכָל אֶחָד חִבּוּק וְלַהַט מִשֶּׁלּוֹ

תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים אֲנַחְנוּ פּוֹחֲדִים, דּוֹאֲגִים וּמִתְרוֹשְׁשִׁים מִמִּלִּים / וּלְפֶתַע הַשִּׁירָה שֶׁלָּךְ מַגִּיעָה לַחֲדַר הַלֵּדָה, זוֹחֶלֶת / בְּסוֹד שִׁיר / שֶׁמְּחַכֶּה לְהִקָּרֵא

עַל כָּל הַשָּׁנִים / עַל כָּל הַכְּאֵבִים / עַל כָּל הַדָּמִים

מחזור שירי "על הטבילה" מאת המשוררת מרים גולן

הַב לִי אֶת יַלְדִּי שֶׁלִּי / שֶׁיִּתְמוֹגֵג הָרִיק / וְחַיַּי יִתְמַלְאוּ בִּי / שׁוּב וָשׁוּב.

כֵּיצַד אֲנִי מַחְלִימָה? / אֲנִי נִשְׁבֶּרֶת.

מִלֵּילוֹתַי הַפְּרוּמִים עַד בְּקָרֶיךָ הַקְּצָרִים / בַּהֲפוּגוֹת הַדַּקּוֹת בַּדַּקּוֹת הַסְּפוּרוֹת בַּשּׁוּלַיִם הַצָּרִים

הַזְּמַן קוֹרֵם פֹּה זְמַן / מַשְׁאִיר בָּךְ סִימָנִים / מָה אַתְּ מַשְׁאִירָה בּוֹ?

לְּבָנָה מְדַמֶּמֶת בְּתוֹךְ פִּי / מַכְתִּימָה אֶת שִׁנַּי, מְיַבֶּשֶׁת אֶת שְׂפָתַי / דּוֹמַעַת מִנִּקְבוֹתַי /בַּחִפּוּשִׂים אֵלֶיךָ

הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי נָהָר שָׁר / שְׂפָתוֹ צְלָלִית סוּפִית / פְּרִיטַת קוּר עֶרֶשׂ / עַרְפִלִּי

לֹא מְשַׁנֶּה אֵיזוֹ אִמָּא הָיְתָה לָנוּ / וְאֵיזוֹ יַלְדָּה הָיִינוּ / תָּמִיד / תִּהְיֶה בָּנוּ / הַכְּמִיהָה לָאִמָּא הַהִיא.

יצירה השואלת את השאלה על מהות החיים בצל אלימות במשפחה.

מְאַמֶּצֶת אוֹתָהּ אֲנִי לְחֵיקִי / וּמַבְטִיחָה לָהּ שֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה אוֹתָהּ מֵהַמְּגֵרָה / כִּי שָׁם הִיא נִרְקֶבֶת