זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ לְךְ כָּעֵת / חֶדֶר אֶחָד בְּמָלוֹן

לִרְקֹם מֵחָדָשׁ דְּמָעוֹת / שֶׁיַּשְׁקוּ אֲדָמָה שְׁחֹרָה

תפילה שחיבר הרב קלונימוס קלמן שפירא ז״ל בשנת 1942, ויכולה להיקרא היום למען להשבת החטופים והנעדרים מאירועי השבעה באוקטובר.

אִם תָּבוֹא אוֹ לֹא, / זֹאת הִיא שֶׁצְּרִיכָה לִדְאֹג

וַיֹּאמֶר הַצָּבָא / קְחוּ אֶת הַיְּלָדִים וְאֶת הַכֶּלֶב / קְצָת בְּגָדִים וּתְרוּפוֹת

צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר וּלְקַבֵּל. הָעוֹלָם הוּא / מָקוֹם שֶׁאַף אֵם לֹא תּוּכַל לְתָאֵר לְיַלְדָּתָהּ, פָּשׁוּט / כִּי זֶה מִתְחַלֵּף בֵּין יֵאוּשׁ וְתִקְוָה

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל טִבְעָם שֶׁל אֲנָשִׁים / לִשְׁכֹּחַ, וְלִזְכֹּר. וְעַל טִיבָן שֶׁל מִלְחָמוֹת / לְהַשְׁאִיר זִכְרוֹנוֹת לְלֹא אֲנָשִׁים, וַאֲנָשִׁים לְלֹא זִכְרוֹנוֹת.

זֶרַע בָּטַח בְּלִבָּתוֹ, / הֶאֱזִין וְשָׁמַע תִּקְוַת עֵץ נָדִיב.

בְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר שֶׁהַחֹשֶׁךְ הוֹתִיר / אֲנִי מְנַהֶלֶת קְרַב יְרִיּוֹת עִם אֱלֹהִים

אֲנִי שֶׁרָצִיתִי בְּכָל יוֹם לְהַלֵּל / שָׁמַיִם גְּדוֹלִים וּפְתוּחִים / לְהַלֵּל אֶת הַשֶּׁקֶט בִּשְׁמֵי הַלַּיְלָה

יִצְטָרְכוּ לְהִוָּלֵד כָּאן / מֵחָדָשׁ

וַאֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי אֵינוֹ עֵר / וְגוּפִי בּוֹעֵר / וּבִשְׁנָתִי חֲלוֹם

הַכֹּל שָׁבוּר / כִּמְעַט אֵין בִּי שִׁירָה / תְּהוֹם לִבִּי עוֹלֶה בָּאֵשׁ

מְטוֹסִים לָמְדוּ מִצִּפּוֹרִים לָעוּף אַךְ לֹא לָמְדוּ לָשִׁיר / לְהִתְחַבֵּא בְּלִטּוּף הֶעָלִים / לְהִתְעוֹרֵר מֵאוֹר רִאשׁוֹן

מֵאָז אֲנִי לֹא יְכוֹלָה עוֹד לְהַרְפּוֹת מִמְּךָ / יֵשׁ יְלָדִים כָּמוֹךָ וְהֵם לְבַד / יֵשׁ יְלָדִים שֶׁלֹּא צוֹפִים בַּטֵּלֵוִיזְיָה

פַּחַד וְעוֹד פַּחַד / חֹשֶׁךְ וְעוֹד חֹשֶׁךְ / וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ אֶלָּא / לְהִסְתַּתֵּר תַּחַת הַמִּטָּה

יוֹסֵף יוֹסֵף אַיֶּכָּה? לַמְּדֵנִי אֶת הַסּוֹד, / אֵין יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם

תַּגִּידִי לִי, הוּא אָמַר / לָמָּה אַתְּ לוֹקַחַת מְצִיאוּת וְהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ לְשִׁיר?

הֵיכָן תַּנִּיחִי אוֹתוֹ אֶת הָעֶצֶב / בֵּין יוֹם מֻקְדָּם לְהַרְדָּמוֹת אֲרֻכּוֹת / בֵּין הֲנָקוֹת חִבּוּקִים נְשִׁיקוֹת

אַתָּה תְּגַלֶּה אוֹתָם, / בֵּין שׁוּרוֹת הַמִּלִּים / שֶׁאֲנִי מְמַהֶרֶת לְמַלֵּא / אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.

הַשְּׂפָתַיִם טוֹעֲמוֹת דַּלּוּת / אֲנִי מַתְפִּיחָה עַצְמִי בִּיבָבוֹת

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּגִּידִי לִי הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר / תִּרְאִי אַתְּ עֹלָה מַעֲלָה / הַכֹּל יִסְתַּדֵּר

מָה לָךְ וְלָהֶם עוֹד מִיָּמִים יְמִימָה / שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בָּךְ יוֹם אֶחָד בְּתוֹךְ הַגּוּף / וְהֵם מוֹשְׁכִים אוֹתָךְ אֶל זְמַנִּים אֲחֵרִים

בְּכָל יוֹם / אֲנִי בּוֹכָה קְצָת / וְכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁלְּיָדִי מוּצָפִים