לדבר גלויות על מאמרים, שירים ותפילות מאורחות.ים

בְּבוֹאִי יְחִידִי/ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל, / הַרְפֵּה אֶת שׁוֹרָשַׁי

אֵינוֹ חָשׁ בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטְּפוֹת אֶת שְׂפָתָיו / בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן הַצּוֹנְנוֹת, / כְּאִלּוּ הֶעָתִיד פָּתוּחַ וְהַבִּדּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ / לָנֶצַח, וְהוּא יִמְצָא אֶת חֵרוּתוֹ תּוֹךְ יוֹם,

בְּצֶבַע הַיָּם הִפְסִיק לְפַזֵּר רוּחַ קְרִירָה, אֲבָל עֵינֶיךָ / חִיְּכוּ מִן הַמָּסָךְ בְּשׁוֹבְבוּת כְּחֻלָּה, / מְאִירוֹת אֶת הָעוֹלָם.

תַּמְצִית נֶחְבֵּאת אֶל הַקְּפָלִים / כְּאוֹרִיגָמִי. / כְּלוּאִים בּוֹ סוֹדוֹת חַיִּים.

בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה

הַשָּׁעוֹן פּוֹעֵם בְּקֶצֶב אָחִיד, / אֵין הוּא רוֹאֶה שֶׁלִּבָּהּ נִמְתַּח מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַזְּמַן

בְּסוֹף הַפְּגִישָָׁה הִיא מַמְלִיצָה לִי לַחְגֹּג רְגָעִים קְטָנִּים / וּמַזְכִּירָה שֶׁאֵין שְׁלִיטָה. שֶׁאֵין שְׁלִיטָה.

לֹא זַכָּאִית, בֶּטַח שֶׁלֹּא נְקִיַּת כַּפַּיִם / רַק הַלֵּב מָצָא אֶת תְּשׁוּבָתוֹ.

שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת שֶׁל מַחְשָׁבוֹת נוּגוֹת / בְּעֵין הַסְּעָרָה, / דְּבוּקִים אֶל גַּג הַהִגָּיוֹן הַמַּר, / מְחֻסְפָּסִים מִשֶּׁמֶשׁ וּפִגְעֵי הָרְגָעִים.

יֵשׁ לִי סֶדֶק בַּקּוֹל, / וּפֶצַע קָטָן בַּחִיּוּךְ.

על אלה אני בוכיה / על הילדים והילדות, על הזקנים והזקנות / על הנשים והגברים / על המתים וגם על החיים

הארכנו את תאריך ההגשה הסופי! הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל יַתְמוּת מבני ובנות משפחה אבל גם ממעגלי קרבה אחרים. רוחב היריעה לא בהכרח בא לידי ביטוי באופן בו מיוצגת המילה יתמות בשפה השגורה ואנו מציעים להתבונן בה ולהרחיבה.

בִּשְׂמֹאל וּבְיָמִין לָהּ קֵרַבְתָּ / בִּבְרִית עֻבָּרְךָ הַגָּדֵל בְּמֵעֶיהָ / לְךָ הַצִּוּוּי "וְאָהַבְתָּ"

מִתְמַסֶּרֶת לָרֶגַע,/ מִתְמַזֶּגֶת עִם הַנֶּצַח.

הַלַּיְלָה יוֹם אַחֲרֵי / הַיּוֹם לַיְלָה אַחֲרֵי

צְרִיבוֹת חֲלַב אֵם / מִסַּנְוָרוֹת בְּזָהֳרָן.

עִם נוֹף לְיָם שֶׁל אֵשׁ / עִם שֵׁרוּת חַדְרֵי חֲדָרִים / בְּמַחְלֶקֶת הַתַּיָּרִים מְחַלְּקִים קוֹנְפֵטִי יִסּוּרִים בְּקַעֲרוֹת כֶּסֶף

רַק הַשֵּׁם מָרְדְּכַי קְלַיְינְבַּרְט נוֹתַר לִרְשׁוֹם / בְּלוּחוֹת זִכָּרוֹן.

אוֹמְרִים עָלֵינוּ, הַבָּנִים שֶׁל, / שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים לְכַּיֵּיף

תַּם – בּוֹהֶה בִּתְמוּנוֹת, / וְלֵילוֹתָיו רְדוּפִים מַבָּט עֵינֵיהֶם הַכָּבוּי.

עָמְסֵי הַמַּסָּעוֹת הַבָּאִים, מַטָּלוֹת / בִּכְרִיכוֹת עָבוֹת. / רְשִׁימוֹת שֶׁל נֶצַח.

אֲנִי עוֹד שָׁם. / הַנִּצֶּבֶת הַנִּצְחִית בְּכָל הַצָּגָה, / הַדְּמָמָה בְּמַנְגִּינַת הַכִּתָּה. / אֲנִי הַצְּרִימָה שֶׁרוֹצִים לִמְחֹק.

מִשֶּפַע אַהֲבָתְךָ הָרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ / לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵנוּ / אַהֲבָה כֵּנָה וַעֲמֻקָּה

הֻרְגַּלְתִּי לָשֶׁבֶת בַּסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי / בְּבֵית הַכְּנֶסֶת / לַעֲשׂוֹת כְּלוּם