שירים ותפילות – ברית אמונים

אֲבָל הַמָּקוֹם צַר עָלַי. / הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם.

הָאָדֹם הַיּוֹם אָדֹם מְאוֹד / הַצָּהֹב מִתְהַדֵּק עַל הַצַּוָּאר

מדרש זה על יוסף ודינה נשען על שני מדרשים מוכרים: חילופי יוסף ודינה ברחם ונישואי יוסף לאישה את בת דינה. המדרש מתייחס להיבטים של הפגיעה ששניהם עברו.

וְאַתְּ נוֹתַרְתְּ שְׁתוּקָה / וּמְחֻלֶּלֶת / שְׂפָתַיִךְ עֲרֵלוֹת, אִשָּׁה אָבְדָה הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִוָּשַׁע

שְׁתִיקָתָהּ קוֹרַעַת אֶת הַיָּם / מְבַקַּעַת אֶת קִירוֹת הַבַּיִת

אֶת מָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִכְתֹּב / שָׂרַפְתִּי

לִפְתֹּחַ אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם אֵיזֶה קֵפֶל / שֶׁנֶּחְבָּא אֶל הַבַּדִּים.

אֶצְבְּעוֹתַי מְשַׂרְטְטוֹת אִי בָּטוּחַ וּשְׁמוֹ "מָחָר".

עַכְשָׁו אֲדָמָה רוֹעֶדֶת הִיא שֶׁטַח שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בּוֹ בְּנִנּוֹחוּת.

בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.

וְהִיא שֶׁעָמְדָה כְּשֶׁכָּל רמ"ח אֵיבָרֶיהָ וּפְרוֹזְדּוֹרֵי לִבָּה בִּקְּשׁוּ שׁוּב לִפֹּל

כֵּן./ גַּם / כְּשֶׁסְּפִינוֹת טְרוּפוֹת / מִן הֶעָבָר / שׁוֹעֲטוֹת / אֶל / מֵזַח הַהֹוֶוה.

מוֹדָה בְּלַחַשׁ לָאֵל וּלְחֶסֶד הַפִּתְאוֹם / שֶׁהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְלוּ רַק לְיוֹם.

אוּלַי בַּתְּנוּעָה / יֵשׁ כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ.

סִימָנֵי דֶּרֶךְ יֵשׁ בְּכָל מָקוֹם, / אָז גַּם עַל הַגּוּף. / אֶפְשָׁר לִצְעֹק וּלְהָרִים יָדַיִם בּוֹ זְמַנִּית. / זֶה אֲפִלּוּ פָּחוֹת מְעַיֵּף מִלִּבְכּוֹת.

טִפּוֹת מְטַפְטְפוֹת מֶסֶר חֲרִישִׁי - / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה / לִי זֶה לֹא יִקְרֶה

כָּל זִיז מַפְחִית אֶַּת עֶרְכָּהּ / כָּל סֶדֶק מַשְׁחִית אֶת הָאוֹר / (הַכָּלוּא בְּתוֹכָהּ) / פּוֹתֵחַ לָהֶם בְּרֵרָה

הָעֲיֵפוּת גּוֹרֶסֶת מַחְשָׁבוֹת / הָעֲצָמוֹת שָׁרוֹת שִׁיר בֹּקֶר / חֲלוּדָה / קְחִי אֶת זֶה בִּפְעִימוֹת רָפוֹת:

בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱבַקְתָּ בַּמִּפְלָצוֹת / נִפְרַם אֲרִיג לִבִּי / חוּטִים חוּטִים.

לֶחֶם הַפָּנִים לַכֹּהֵן / וּבֹשֶׁת הַפָּנִים לְנִפְגַּעַת / וְהַקְּבִיעָה: "סוֹטָה!" / הִיא מִנְחַת הַחוֹטֵא

אִם הָיִיתִי רוֹצָה לְצַיֵּר אוֹתָהּ, לִרְשֹׁם אֶת דְּמוּתָהּ עוֹבֶדֶת כָּךְ, / לְיַד דֶּלְפֵּק הַמִּטְבָּח, הָיָה עָלַי לְהַתְחִיל בַּצֵּל שֶׁמְּטִילִים הַשַּׁרְווּלִים / הַמֻּפְשָׁלִים עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ, בַּצֵּל שֶׁמֵּטִיל סַנְטֵרָהּ עַל הַצַּוָּאר,

שֶׁכְּשֶׁהִפְסַקְתְּ לְעַשֵּׁן אָמַרְתְּ שֶׁהֲכִי קָשֶׁה זֶה בֵּין חֲבֵרִים, כְּשֶׁיּוֹצְאִים בָּעֶרֶב, בְּהַפְסָקוֹת בָּעֲבוֹדָה, אֲבָל נִשְׁבַּרְתְּ כְּשֶׁהָיִית לְבַד. שֶׁהַמִּלָּה "צַמְרִירִי" מַעֲבִירָה בָּךְ צְמַרְמֹרֶת. שֶׁאֶת מָה שֶׁקָּרָה סִפַּרְתְּ לַחֲבֵרָה אַחַת וְלֹא דִּוַּחְתְּ לַמִּשְׁטָרָה. שֶׁאַתְּ מְפַחֶדֶת מֵחַדְרֵי מַדְרֵגוֹת וּמִמִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לְטוֹבָה.

וְעֵינַיִם חוּמוֹת, יְרֻקּוֹת אוֹ כְּחֻלּוֹת, / בְּמֶרְחָק אֲוִירִי שֶׁל חֶלְקַת אֲדָמָה, / קַשּׁוּבוֹת לְהֶסְבֵּר עַל מוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה.

בְּוַדַּאי שֶׁנִּפְקַח עָלָיו עַיִן / לֹא נוּכַל לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַקָּהָל / בֵּין כֹּה וָכֹה אַתְּ בְּבַיִת אָז תִּרְאִי אוֹתוֹ פָּחוֹת