ברית אמונים

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: ״...התורה, היא יומן קולקטיבי על טראומה והחלמה. יומן שכתבו האבות והאמהות שלנו. היא משלחת עדות להריסות האדם ולזוהר שבאדם. לכן שפת התורה כמו שפתם של הנפגעים... היא עדות שבורה ועמוקה. שפת התורה ובעקבותיה שפת התפילה הן שפות-קודש כי הן משוחחות עם האדם במקום שבו נשברו ונגמרו לה / לו המילים...״

כאן תוכלו למצוא פירוט והפנויות לכל התכנים שהעלינו במסגרת קיום ההתכנסות ״מה שלומך אחות״ ו״שבת התייצבות לצד דינה״. יוזמה זו התקיימה לכבוד שבת פרשת ״וישלח״ ולמען הפניית תשומת הלב, תוך הבעת תמיכה בדינה ובנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. הפעילות התקיימה בנובמבר 2023. *רשומה זו מובאת במסגרת עדכוני התוכן במגזין גלויה - במדור ׳מה חדש׳ - ומהווה מעין תוכן עניינים.

שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת חֶמְלָה, שָׁעָה שֶׁבָּהּ נִהְיֶה עֲרֵבִים זֶה בַּזֶּה.

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמֵךְ / מָה זֶה אֹמֶר / לִהְיוֹת, כָּזוֹ מִין בַּת חוֹרִין.

אַתְּ רַק תְּחַבְּקִי חָזָק / וְתַגִּידִי / תִּבְכִּי טָלִינְקָה תִּבְכִּי / הַכֹּל בְּסֵדֶר.

הַנָּמֵר שָׁקַט בֵּינְתַיִם. / הֶחָלָל הִמְשִׁיךְ בְּמַהֲלָכוֹ.

בִּחְיַּאת שְׁכִינָה, שָׁאַלְתִּי, קָרָאתִי, לָחַשְׁתִּי, דָּמַמְתִּי אֶת שְׁמֵךְ

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

אִשָּׁה אַחַת / מוּל תְּהוֹם שֶׁהוֹוֶה. שֶׁהָיָה. / אִשָּׁה אַחַת עוֹז אוֹזֶרֶת

ד"ר דבורה לדרמן דניאלי כותבת על התפקוד האמהי בזמן משבר, לאחר השביעי באוקטובר. כיצד ניתן להחזיר תחושת מוגנות, ואיך לקום מהשבר.

הַטְּרָאוּמָה שֶׁלָּךְ / לֹא קָרְתָה בַּמִּלְחָמָה.

כָּתַבְתִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ לִי. / אַחַר כָּךְ הִכְרִיחוּ אוֹתִי / לְתַקֵּן אֶת הַגִּרְסָה. / הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר.

אֵיךְ יָכוֹל כִּוּוּץ לִהְיוֹת / וְלֹא לְהִוָּדַע.

אַף פַּעַם זֶה לֹא עוֹרֵר בְּךָ חֲשָׁד? / כַּמָּה פְּעָמִים זֶה קָרָה? / אַתָּה לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר?

חָשַׁבְתִּי, מֻתָּר לִפְעָמִים לֹא לַחְשֹׁב. / סְפֵקוֹת שֶׁהָיוּ בִּי הִתְחִילוּ לִנְשֹׁב, / בָּעַרְתִּי, הָפַכְתִּי קָרְבַּן חֲגִיגָה.

קִירוֹת הַגֶּבֶס הַדַּקִּים, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ דַּרְכָּם / בֶּכִי אוֹ צְחוֹק אוֹ נְחִירוֹת לַיְלָה, / לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי רַעַשׁ הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה.

הַסּוֹף הִגִּיעַ / עָרוּךְ וּמוּכָן / מְתֻקְתָּק וּמְצֻחְצָח / מֻקְפָּד. לְלֹא רַחֲמִים

הַאִם אֵלֶּה יָדַי שֶׁלִּי / שֶׁנָּגְעוּ לָרִיק, אוֹ יְדֵי זָר / שֶׁזָּרְעוּ בֶּהָלָה?

בָּטַחְתִּי בָּעֲרָפֶל. / הִרְגַּשְׁתִּי כְּמַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין / שׁוּם פֶּרַח שֶׁרוֹצֶה בּוֹ.

וְעַכְשָׁו זְמַן שָׁבוּר / וּבָרוּר שֶׁמִּכָּאן חַיָּבִים / לְחַשֵּׁב נְשִׁימוֹת.

חִלְמִי חֲלוֹמוֹת טוֹבִים / דַּמְיְנִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ הוֹרִים אֲבִיגַיִל / כֶּתֶר עַל רֹאשֵׁךְ

כָּעֵת אַתְּ מְלַמֶּדֶת אוֹתִי. / מִלִּים / שֶׁהִקְפַּדְתִּי לִשְׁכֹּחַ

הֵבִינָה לִפְנֵי כֻּלָּם / שֶׁיֵּשׁ פֹּה רֹעַ / אֵיזוֹ תַּפְנִית