אֵלוֹהַי
אֱלֹהֵי אֲבוֹתַי 
וֶאֱלֹהֵי אִימוֹתָי, 
נְשַׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי 
וְהָיְתָה בְּתֹכִי, 
וְגָדְלָה 
וְנָתַתִּי לָהּ מֶרְחָב בְּתֹּכִי 
וְעָשִׂיתִי לָהּ מָקוֹם בַּנֶּפֶשׁ וּבַבַּיִת 
וְעַתָּה אֵינֶנָּהּ עוֹד.
תֵּן לִי כֹּחוֹת לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה בְּשַׁלְוָה 
וּבְאֱמוּנָה 
שֶׁהִיא שׁוּב חֵלֶק מִנְּשָׁמוֹת שֶׁשּׁוֹכְנוֹת אִתְּךָ לְמַעְלָה וַעֲטוּפוֹת 
בְּחַסְדְךָ.
וְתֵן בִּי כֹּחַ וּבְרִיאוּת לְהִתְרַחֵב שׁוּב,
לְמַעַן יְלָדַי הַמְּתוּקִים 
וְאִישִׁי הַיָּקָר וְהָאָהוּב
וּלְקַבֵּל שׁוּב נְשָׁמָה טְהוֹרָה לְתֹכִי וְלִשְׂמֹחַ בָּהּ בִּבְרִיאוּת וּבְשְּׁלֵמוּת וּבְשַּׁלְוָה בּוֹטַחַת
"הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"