מאמרה של הרבנית שרה סגל-כץ על קִינְטְסוּגִי וחיי הזוגיות בynet יחסים

גלויה וynet יחסים: החיים המשותפים כוללים בתוכם גם החמצות, פערים, כעסים וסדקים. קִינְטְסוּגִי היא אמנות יפנית שיוצרת מהשברים אסתטיקה חדשה, ויכולה ללמד אותנו לקח חשוב על הזוגיות שלנו. הרבנית שרה סגל-כץ מציעה לאמץ את קו החשיבה של הקינטסוגי ככלי שמסייע בתוך חיי הזוגיות.

מאמרה של הרבנית שרה סגל-כץ, "קִינְטְסוּגִי: לבחור להדביק שברים בתוך הזוגיות", פורסם לראשונה במגזין 'גלויה'. אנו שמחות לשתף פעולה עם ynet יחסים אשר פרסמו גרסה מעובדת למאמר מתוך הכרה בחשיבות הנושא ובצורך לחשוף ולהנגיש את הכתוב לקהל רחב וגדול ככל הניתן.  הנה מספר ציטוטים מתוך המאמר המעובד והזמנה לקריאת התכנים במלואם.

ציטוטים מתוך המאמר בynet:

״אנחנו חיים בעולם שחותר באופן תמידי לשלמות, עד כדי כך ש"האויב של הטוב הוא הטוב מאוד". במציאות שכזאת, שברים ופגמים עלולים להבהיל, אבל אי אפשר לדבר על אהבה בתוך זוגיות בלי לדבר על פגמים. אהבה מצריכה היכרות עמוקה עם הצד השני, לרבות פגמיו, לצד יכולת להכיל אותם, לעבוד איתם ולהיבנות מהם.

[…] אחד מסוגי האמנות היפים ביפן נקרא קינטסוגי ("איחוד מוזהב"), או "קינסוקורי" ("תיקון מוזהב"). קינטסוגי היא לקיחת כלי חרס שנשברו והדבקת השברים זה לזה באמצעות דבק מוזהב. הכלי לא חוזר להיראות בדיוק כפי שנראה קודם, ונוצרת לו אסתטיקה חדשה. הזהב (או הכסף) הוא קריטי: לא מדובר בסתם דבק, אלא בכזה שהושקעה בו תשומת לב ואבקה ממתכת יקרה, והוא נועד להגדיל את היופי.

דרמות פנימיות בזוגיות וחוויות אחרות שמתרחשות בחיי כל אחד ואחת, יכולות לקבל תודעה קינטסוגית. גם הלא מושלם הוא החיים. הפיכחון הארצי הזה חשוב מאוד, דווקא עבור רכישת היכולת לנוע בחיים ולהבין שלא הכול דורש פעולה ועוד פעולה, ושגם קבלת החלקיות ואי השלמות היא חלק חשוב וחיוני בחיים של כולנו״.

<<לקריאת המאמר המלא בynet יחסים – לחצו כאן>>

<<לקריאת המאמר המקורי המלא במגזין גלויה, היכנסו לקישור הבא>>