פיוט התחינה שלפנינו מופיע בכתב יד אשכנזי־צרפתי של ימי הביניים המאוחרים (כיום באוסף ברגינסקי בציריך שבשוויץ), תחת הכותרת 'יש מקומות שנהגו לבקש רחמים על האסור בבית האסורים כדרך הזה'. ניכר כי מחברה עלום השם של היצירה, משורר־אומן היה. לשונה המרובדת של התחינה שזורה זכרי לשון מן המקרא ומסידור התפילה, אך ניסוחה נהיר וקולח ומובן בדרך כלל מתוך עצמו. בישירות מרגשת מובעת חרדה לגורל 'הָעֲשׁוּקִים', אשר 'נֶעֱצָרִים וְנִלְכָּדִים בְּבֵית כֶּלֶא וָסוֹהַר […] יַחַד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים טַף זָקֵן וָנַעַר', כשהם מצויים במצוקה קשה ומתמשכת, תוך התעמרות מצד שוביהם, מבלי שיוכלו לחזות באור השמש והירח ('בְּמַחֲשַׁכִּים, בְּלִי שֶׁמֶשׁ וָסַהַר'). תיאור הישועה המקווה כיציאה מחושך לאור, בפתח הפיוט, קונה לה למפרע משמעות קונקרטית, מוחשית לחלוטין: גילויו של אור היום בפני הכלואים באפילה, לכשיזכו להשתחרר ממאסרם. והתחינה לפתיחת 'דלתי מרום' בפני התפילה, נסמכת לקריאה לפריצת דלתות בית הכלא, שהאסירים־שבויים נמקים מאחוריהן.
לאחר חלקו הראשון של הפיוט מופיעה במקור שרשרת פסוקים ממזמורי תהילים העוסקים בהצלת אסירים ובישועה בכלל (חלקם נרמזים בגוף הפיוט). בעקבותיה באה פסקת החתימה, שהיא פיתוח ייחודי של מטבע התפילה הקדום 'מי שענה … הוא יעננו' (משנה, תענית ב, ד). דמויותיהם המקראיות של נחלצים ממצר ומכיליון – יוסף, יונה הנביא, חנניה מישאל ועזריה ודניאל – מוזכרות בתחינה שכשם שהושיע אותן האל, כך 'יוֹצִיא וְיַתִּיר' את כלואי ההווה: הכמיהה להצלתם מקבלת כאן מבע שירי עמוק וחי, כמו מתכתב, ממרחק הדורות, עם רחשי ליבנו כיום.
Ce piyyout inédit provient d’un manuscrit ashkénaze-français médiéval conservé à Zurich. Composé par un poète anonyme de grand talent, il mêle un langage biblique et liturgique à une expression directe et émouvante. Le texte implore la libération des captifs plongés dans l’obscurité, hommes, femmes et enfants, exposés à la cruauté de leurs geôliers. La délivrance espérée y est décrite comme un passage concret des ténèbres à la lumière. Le poème se conclut par une prière inspirée du “Mi she‘ana”, invoquant les sauvetages miraculeux de figures bibliques pour demander la libération des prisonniers — une supplique ancienne qui se trouve être d’une actualité tristement saisissante.
Traduction par Ephraïm Kahn.
ופלטם ומלטם מכל צרה וצוקה וצער / יחד אנשים ונשים טף זקן ונער -
Sauve-les et délivre-les
Puisse Le Dieu tout-puissant, qui crée l’existant du néant ;
Que l’ouïe ne peut saisir ni la vue apercevoir ;
Sublime, et qui échappe à tout regard ;
Dont la gloire emplit l’univers ;
Roc, dont l’œuvre est droite et parfaite ;
Qui éclaire les yeux de ceux qui espèrent en Lui
Et accorde Sa grâce et Sa justice à ceux qui Le reconnaissent –
Les faire sortir des ténèbres mortifères à la lumière éclatante,
(5) Redoutable au sein des louanges, auteur de merveilles,
Il fait sortir les prisonniers des cachots.
Il révèle des secrets plus profonds que l’océan,
Et fait revenir ceux, isolés, dont nul ne connaît l’emplacement.
Il libère les prisonniers de leurs chaînes
Et conduit avec douceur le restant de Son troupeau.
Conserve dans Ton outre les larmes des opprimés,
Enchaînés par des fers et des entraves,
Retenus et enfermés dans les maisons de détention,
Plongés dans l’obscurité, privés de soleil et de lune,
(10) Affamés, assoiffés, torturés, tourmentés ;
Leurs oppresseurs s’acharnent à leur infliger peine, détresse et supplices.
Ô Dieu, grand, puissant et redoutable,
Toi qui réponds à ceux qui T’implorent aux heures de détresse,
Écoute la prière et les gémissements des captifs de Ton peuple, la maison d’Israël.
Ouvre le ciel à leur prière et accueille favorablement leur cri;
Retire leur joug et romps leurs chaînes.
Que soient libérés les meurtris comme
s'envolent les colombes hors de leurs fentes !
Fais voler en éclats les portes de leur prison,
Pour l’alliance scellée par le sang, libère les captifs du gouffre.
(15) Aie pitié des captifs de Ton peuple, pris en butin;
Annonce aux prisonniers leur libération.
Fortifie de nouveau ceux dont a été ravie l’espérance;
Ils furent fidèles à Tes commandements – leur place est en Ta demeure.
Parmi eux et avec eux, puisses-Tu
Libérer, délier, sauver et délivrer
[Untel] avec tous les captifs de Ton peuple,
la maison d’Israël.
Ô Dieu, Père miséricordieux, Roi en qui nous plaçons notre confiance,
Fais-les sortir de leur geôle et libère-les de leur captivité.
(20) Sauve-les et délivre-les de toute détresse, affliction et souffrance,
Hommes et femmes, enfants, jeunes et vieux, tous ensemble.
Car Tu es leur Rocher, leur Libérateur et leur Rédempteur.
Puissent-ils rendre grâce à l’Éternel pour Sa bonté
Et les merveilles qu’Il fait pour l’humanité.
Puisse Celui qui bénit Abraham, Isaac et Jacob, et tous les justes du monde,
Puisse Celui qui répondit à Joseph en prison,
Et qui répondit à Jonas dans les entrailles du poisson,
Et qui fit sortir Hanania, Mishaël et Azaria du sein de la fournaise ardente,
Et Daniel de la fosse aux lions,
Faire sortir et libérer
[Untel] avec tous les captifs de Son peuple Israël.
הָאֵל כֹּל יָכוֹל בּוֹרֵא יֵשׁ מֵאַיִן / לֹא יַשִּׂיגֶנּוּ שֶׁמַע אוֹזֶן וְלֹא רְאוּת עַיִן
נִשְׂגָּב לְבַדּוֹ וּמֵעֵין כֹּל נֶעְלָם / כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם הַצּוּר יָשָׁר תָּמִים פָּעֳלוֹ / הַמֵּאִיר עֵינֵי הַמְחַכִּי<ם> לוֹ יוֹצִיאֵם לְאוֹר גָּדוֹל מִצַּלְמָוֶת וּמֵחוֹשֶׁךְ / לְמַכִּירָיו חַסְדּוֹ וְצִדְקָתוֹ מוֹשֵׁךְ
נוֹרָא תְהִילּוֹת עוֹשֵׂה פֶלֶא / הַמּוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר וּמִבֵּית כֶּלֶא
מְגַלֶּה עֲמֻוקוֹת מִנִּי יָם / מוֹשִׁיב יְחִידִים לֹא נוֹדָע מְקוֹמָם אַיָּם
מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת / מְנַהֵל לְאַט פְּלֵטַת צֹאן הַנִּשְׁאָרוֹת
שִׂימָה בְנֹאדְךָ דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים / הָאֲסוּרִים בְּכַבְלֵי בַרְזֶל וְזִיקִּים
נֶעֱצָרִים וְנִלְכָּדִים בְּבֵית כֶּלֶא וָסוֹהַר / נְתוּנִים בְּמַחֲשַׁכִּים בְּלִי שֶׁמֶשׁ וָסַהַר
רְעֵבִים צְמֵאִים מְעֻונִּים וּלְחוּצִים / בְּצַעַר וְצָרָה וְיִסּוּרִין נֹגְשֵׂיהֶם אָצִים
הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא / הָעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו לְעִתּוֹת בַּצָּרָה
שְׁמַע נָא לִתְפִלַּת אֲסִירֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶל נַאֲקָתָם / פְּתַח שָׁמַיִם לִתְפִלָּתָם וְדַלְתֵי מָרוֹם לְזַעֲקָתָם
וְהַתֵּר אֲגֻודּוֹת מוֹטָם וּפַתֵּחַ חַרְצֻובּוֹתֵיהֶ<ם> / וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים כַּיּוֹנִים מֵאֲרֻובּוֹתֵיהֶם
דַּלְתוֹת מַאֲסָרָם תְּגַדֵּעַ וְתִשְׁבּוֹר / וּבְדַם בְּרִיתְךָ [תְּשַׁלַּח] אֲסִירִים מִבּוֹר
וַחֲמוֹל נָא עַל שְׁבִי עַמְּךָ וְעַל הַמַּלְקוֹחַ / וֶאֱמוֹר לַאֲסִירִים פְּקַח קוֹחַ
וְהָשֵׁב לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה / בְּעֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נָאוָה
וּבְתוֹכָם וּבִכְלָלָם תּוֹצִיא וְתַתִּיר תְּמַלֵּט וּתְפַלֵּט פלו<ני> עִם כָּל אֲסִירֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָ<אֵל>
הָאֵל אַב הָרַחֲמָן / אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן
הוֹצִיאֵם מִמַּסְגֵּרָם / וְהַתִּירֵם מִמַּאֲסָרָם
וּפַלְּטֵם וּמַלְּטֵם מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וָצַעַר / יַחַד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים טַף זָקֵן וָנַעַר
כִּי אַתָּה צוּרָם גּוֹאֲלָם וּפוֹדָם / יוֹדוּ לַייָ חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם
[— — —]
מִי שֶׁבֵּירַךְ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל חֲסִידֵי עוֹלָם מִי שֶׁעָנָה לְיוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִי<ם>
וְעָנָה לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה
וְהוֹצִיא חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִתּוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְדָנִיּאֵל מִגּוֹב הָאֲרָיוֹת
הוּא יוֹצִיא וְיַתִּיר פלו<ני> עִם כָּל אֲסִירֵי עַמּוֹ יִשְׂרָ<אֵל>
פיוטים, שירים ותפילות בעקבות השבעה באוקטובר
חירות |
Liberté
אסופה דו־לשונית לכבוד פסח תשפ"ה | 2025 ולשחרור החטופים
כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
