אַמְנִיֵּה מָאמָא, אַמְנִיֵּה מָאמָא, / שַׁרְתִּי לָךְ, / כְּפִי שֶׁלִּמַּדְתְּ אוֹתִי

אַתְּ נִזְכֶּרֶת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִבְרִיאָתֵךְ הַשְּׁנִיָּה. / אָז הָרִית עוֹלָם.

בְּסוֹף הַפְּגִישָָׁה הִיא מַמְלִיצָה לִי לַחְגֹּג רְגָעִים קְטָנִּים / וּמַזְכִּירָה שֶׁאֵין שְׁלִיטָה. שֶׁאֵין שְׁלִיטָה.

צְרִיבוֹת חֲלַב אֵם / מִסַּנְוָרוֹת בְּזָהֳרָן.

המסע אל ההורות והמסע בתוך תפקיד ההורות מעלים יחד התמודדויות שונות. בין הכמיהה ומסע הייחולים לבין הזכות להיות הורים - משתרע מנעד רחב של רגשות והתמודדויות. במגזין גלויה ניתן מקום לקולות של נשים, גברים - יחד ולחוד - על ההורות בחייהם, גם במבט על הילדוּת והנערוּת שחוו.

שַׁסְתּוֹם נִפְרַץ כִּפְקָק שַׁמְפַּנְיָה, דְּמָעוֹת שֶׁהֻחְרְשׁוּ שְׁנָתַיִם

כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מָלֵא אֲנִי שׁוֹאֶלֶת, / כְּשֶׁהוּא מִתְרוֹקֵן, תְּשׁוּבָה מִתְקַבֶּלֶת.

הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ / אֲבָל הוּא לֹא מוֹצִיא / אֲנִי מוֹצִיאָה

וּכְבָר הָיָה קָשֶׁה / לָשֵׂאת אֶת הַשִּׁיר הַהוּא / בְּתוֹכִי. / כָּבֵד הָיָה, / כָּבֵד מִנְּשֹׁא

אֱלֹהִים / הֱיֵה אֱנוֹשִׁי וְזָהִיר / בְּעֵת שֶׁאוֹתָהּ תֶּאֱסֹף וְתָשִׂים

גָּדְלוּ בִּי מִגַּרְגִּיר, אֵיךְ / הִצְמִיחוּ אֵבָרִים, אֵיךְ / דָּחֲפוּ בְּתוֹךְ הַפִּיר, אֵיךְ

אָלִיט בְּדַם לִבִּי, / אֲחַיֶּה בְּחֹם בְּשָׂרִי / אֶת הַבַּת הַטְּהוֹרָה

עוֹלָה בְּתוֹכָהּ שְׁלַבִּים מִתְנַדְנְדִים, / מַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת. / מְחַפֶּשֶׂת זִיזֵי יָדִיּוֹת

אֲנִי רוֹכֶנֶת אֶל הָרֶחֶם הַחוּמָה, הַהֲמוּמָה / לוֹחֶשֶׁת מַיִם לִפְסִיגי מַרְגָּנִיּוֹת וְכוֹבַע הַנָּזִיר / אוֹמֶרֶת: תִּנְשְׁמִי וְתִנְשְׁפִי עָמֹק, / עָמֹק.

נַעֲרִי תַּלְתַּלַּיִךְ, / מַעֲשִׂיּוֹת גְּאֻלָּה בְּרֹאשֵׁךְ, / תַּעְתּוּעֵי תַּפְאוּרָה

אָדוֹן לְעַצְמוֹ עַכְשָׁו לִשְׂרֹט אֶת חָטְמוֹ, / אֶת עֵינוֹ הַסּוּמָה.

אוֹ אָז נִגְלֶה לִי יָפְיֵךְ / וְאַתְּ שִׂיא / תִּפְאֶרֶת הַבְּרִיאָה

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים קוֹלִי / וַיִּשְׁלַח נְהוֹר כּוֹכָבַיִךְ / וּבְדָמִי יָפְיֵךְ הַפּוֹעֵם / וּבְלִבִּי נַפְשֵׁךְ הַמּוֹלֶכֶת רוּחַ חַיַּי

מִי יִשְׁפֹּט כָּעֵת אִם מִקֹּר בּוֹכֶה הַיִּלּוֹד / אוֹ שֶׁחַם לוֹ מִדַּי / אֵיךְ נְפָרֵשׁ נְשִׁימוֹת / גּוֹזָל פָּקוּד בְּיָדֵינוּ

יֵשׁ וְחַיִּים שְׁלֵמִים עוֹבְרִים עַד שֶׁאָנוּ / נִשְׁכָּבִים תַּחַת שָׁמַיִם בְּאוֹר לְבָנָה

חוֹבָה לְהִתְיַצֵּב תָּמִיד בָּרֶגַע שֶׁנִּקְבַּע, / גַּם בְּגוּף־נֶפֶשׁ מֻתָּשִׁים וְזוֹעֲקִים אֶת סֵרוּבָם

הַחִתּוּךְ קָרוֹב וְאַתָּה / בִּרְשׁוּת עַצְמֶךָ.

זְנָבֵךְ מִצְטַנֵּף בְּשׁוּנִית. / הַנְּטִישָׁה נִנְעֶצֶת בִּי, / טַעְמָהּ הַמַּתַּכְתִּי בְּחִכִּי. / אִמָּא, הַאִם תַּרְגִּישִׁי / אֶת נַפְשִׁי מְפַרְפֶּרֶת הַחוּצָה?

כַּפּוֹת יָדַי מַרְגִּיעוֹת אֶת הָרֶחֶם / שֶׁלִּי / דֶּרֶךְ עוֹר הַבֶּטֶן שֶׁמְּתַוֵּךְ / בֵּין קְצוֹתַי