מדרש זה על יוסף ודינה נשען על שני מדרשים מוכרים: חילופי יוסף ודינה ברחם ונישואי יוסף לאישה את בת דינה. המדרש מתייחס להיבטים של הפגיעה ששניהם עברו.

וְאַתְּ נוֹתַרְתְּ שְׁתוּקָה / וּמְחֻלֶּלֶת / שְׂפָתַיִךְ עֲרֵלוֹת, אִשָּׁה אָבְדָה הַהִזְדַּמְּנוּת לְהִוָּשַׁע

שְׁתִיקָתָהּ קוֹרַעַת אֶת הַיָּם / מְבַקַּעַת אֶת קִירוֹת הַבַּיִת

האחריות הקהילתית והלאומית שלנו היא לתמוך בשורדות ושורדי התקפת הטרור המיני של חמאס, ומוטלת עלינו החובה לפעול במגוון מישורים לקדם את ההחלמה והריפוי שלהם

פסית שיח משתפת במחשבותיה על דינה בזמן הזה: ״התחלת הריפוי היא כאשר מאפשרים לנפגע להחזיר את השליטה לידיו. לדינה זה לא התאפשר. לא שכם ולא אחיה אפשרו לה להחזיר את השליטה על חייה ולהשמיע את קולה״.

אורי שרמן קנוהל על התביעה הערכית לעסוק בחוסר ובמעשי פגיעה המופיעים בטקסט המקראי בכלל ובסיפור דינה בפרט. תיאור המעגל הטראומטי, השיח הדיכוטומי הנובע מטראומה ודיון בשאלה: איך לדבר את הטראומה?

קובץ מקורות העוסקים בסיפור המקראי של דינה , הצעה ללימוד מתוך שילוב בין מקורות מסורתיים למקורות מודרניים.

אֶת מָה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לִכְתֹּב / שָׂרַפְתִּי

בקשה להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת.

ראוי שנשאל על מחיר ההשתקה, ומחיר הזהירות. יורם גלילי משתף כי לדעתו פרשת "וישלח״, ובתוכה מעשה אונס דינה, אינה מתירה לנו שלא שלא להתייחס לשאלות ולמחירים שטמונים בשתיקה בקהילותינו.

'מדרשי דינה' - מדרשים פמיניסטיים מאת רבקה לוביץ על דינה בת יעקב ולאה.

המילה 'אחותנו' מבטאת את התביעה שהיא אחת מאיתנו, ואיננה הפקר. היא מסייעת לתבוע חזרה גם את ערכה, הצהרה לעולם שהיא איננה חסרת ערך. שהיא חייבת להפוך לאחריותנו.

לִפְתֹּחַ אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם אֵיזֶה קֵפֶל / שֶׁנֶּחְבָּא אֶל הַבַּדִּים.

אֶצְבְּעוֹתַי מְשַׂרְטְטוֹת אִי בָּטוּחַ וּשְׁמוֹ "מָחָר".

עַכְשָׁו אֲדָמָה רוֹעֶדֶת הִיא שֶׁטַח שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת בּוֹ בְּנִנּוֹחוּת.

בָּרְכֵן בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְשָׁמְרֵן כְּאִישׁוֹן בַּת עַיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵן.

לא זו בלבד שלא העניקו לדינה את האפשרות ללמוד תורה, צעירה ככל שתהיה גם לא היו באמתחתה הכלים הנאותים שיכשירוה להתמודד עם מצבי חיים משתנים ומתחלפים. אפילו דרך ארץ הקודמת לתורה, לא היה בידה; היא לא ידעה לחוש חשדנות כלפי זרים, ולא חינכוה לגלות במידת הצורך התנגדות.

סיפור סדום כמו סיפור אמנון מדגישים כי אונס הוא ביטוי קיצוני של אלימות והעיסוק בהם מזכיר לנו כי עיסוק באונס אינו עיסוק במין אלא עיסוק בכפייה ובכח.

טראומה יכולה להפוך להיות פוסט טראומה, אבל לפעמים היא הופכת להיות כוח העל שלך.

ביכולת של קהילה לרפא את השברים האישיים. מתוך שותפות גורל ולא מתוך רחמים.  ריפוי היא דרך פתלתלה, ארוכה וכואבת, בימים רגישים אלה ניכר שהארץ כולה זקוקה להתמלא במעגלים שכאלה שידליקו לפיד בחשכה ויספרו את סיפור השבר. 

וְהִיא שֶׁעָמְדָה כְּשֶׁכָּל רמ"ח אֵיבָרֶיהָ וּפְרוֹזְדּוֹרֵי לִבָּה בִּקְּשׁוּ שׁוּב לִפֹּל

כֵּן./ גַּם / כְּשֶׁסְּפִינוֹת טְרוּפוֹת / מִן הֶעָבָר / שׁוֹעֲטוֹת / אֶל / מֵזַח הַהֹוֶוה.

רחל רז בשיחה אישית מאוד עם מוריה אשכנזי - אמנית רב תחומית זמרת, פסלת וציירת המציגה בתערוכות ברחבי הארץ.  בימים אלה יצא לאור ספר שירים שכתבה "קומי", הספר מביא שירים וקטעי זיכרון מתוך הפגיעה שחוותה. זהו ראיון נוסף כחלק מסדרת הראיונות לכבוד מיזם "ברית אמונים".

שיחה גלוית עיניים על פגיעות, כוחה של קהילה ותפקידה בתהליך הריפוי וכינון מרחב מוגן ועל הבעירה הפנימית להפוך אותנו לטובים יותר. ראיון נוסף, כחלק מסדרת הראיונות במסגרת מיזם "ברית אמונים".