לאחר שעסקנו ביתמות בגילאים בוגרים וביתמות בילדות, מחר נרחיב את המבט אל משמעויות נוספות של המושג “יתמות”. נלמד, נשוחח ונכתוב כיצד אנו עשויים להיות מיותמים לא רק מהורים, אלא גם מאחים ואחיות, דודים ודודת, סבים וסבתות, בני ובנות זוג, חברות וחברים, מורות ומורים, ואף ממולדת, משפה, מתרבות, מזהות או מקהילה. נתבונן ביתמות כחוויה רחבה יותר של אובדן שמלווה בכמיהה למה שהיה ואיננו עוד, בקריעה שגם לה יש לתת מקום.