מוטיב הנפרדות והפרידה עובר כחוט השני בכל טקסי החיים, ונשאר כציר מרכזי לאורך הדורות. הרבה הדס רון-זריז מסבירה שאנו רגילים לראות בטקס הכלולות את החיבור בין שני אנשים, אך עיון מעמיק בטקס הכלולות המסורתי כפי שהתעצב במהלך הדורות מראה שהפרידה של הבת והבן מהוריהם משמעותית בטקס לא פחות. היא מציעה טקס נשי, שבמרכזו אם החתן/הכלה; טקס שיתן מקום ליחסים הקרובים, השלובים והמורכבים בין אמהות ובנות/ובנים, שיעזור בפרימת החוטים הסבוכים, ויאפשר לאם להגיע לחתונה פנויה ומשוחררת יותר.
הטקסט הבא מובא כחלק משיתוף פעולה בין 'גלויה' לבין יוזמת 'ניגון נשים' מבית המדרשה באורנים, העוסקת במפגש שבין יהדות ומגדר
טקסי חיים: ציון של פרידה*
כאשר בוחנים את טקסי החיים היהודיים רואים שבבסיסם עומדת המשפחה ולא היחיד. הטקסים מציינים שלבים בחיים, אשר בהם מתחולל שינוי ביחסים בין הורים וילדיהם, ובכולם מתחייבת הנוכחות הפיזית הן של ההורים והן של הבנות והבנים. עיצוב היחסים מחדש בתוך המשפחה משפיע על כלל הנוכחים בטקס, ועל התרבות כולה.
אפשר להסתכל על חייו של אדם כתהליך ארוך של פרידה: הילד גדל ויוצר לעצמו זהות נבדלת משל הוריו ואנשים אחרים. ההורים נפרדים מילדיהם, ומכירים בכך שיש להם חיים עצמאיים, שמשלב מסוים כבר אינם תלויים בהם. הפרידה הפיזית כרוכה בתהליך נפשי טעון ברגשות מעורבים.
בחינה היסטורית של טקסי החיים היהודיים מראה שהם השתנו במהלך הדורות, הן במשמעות הניתנת לחיים והן באופן שבו המשמעות הזאת מעוצבת בטקס. ניתן לראות שמוטיב הנפרדות והפרידה עובר כחוט השני בכל טקסי החיים, ונשאר כציר מרכזי לאורך הדורות.
אנו רגילים לראות בטקס הכלולות את החיבור בין שני אנשים. עיון מעמיק בטקס הכלולות המסורתי כפי שהתעצב במהלך הדורות מראה שהפרידה של הבת והבן מהוריהם משמעותית בטקס לא פחות. בחתונה, כל אחד מבני הזוג נפרד מבית הוריו והם הופכים להיות יחידה משפחתית מובחנת. תפקידו של הטקס לתמוך בתהליך הזה: להעביר את הצעירים הנישאים לשלב הפורה בחייהם; ולהעביר את ההורים אל עמדה אחרת של מחויבות או אחריות כלפי ילדיהם. מתחיל שלב חדש ביחסים, כנאמר בבראשית ב, כד: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".
החתונה מציפה באופן טבעי רגשות חזקים, הן מצד בני הזוג והן מצד ההורים. ההורים עשויים להרגיש שמחה על הבית החדש שקם, דאגה לזוג הצעיר, קושי להיפרד ורצון להמשיך ולהיות מעורבים בחיי הילדים, עצב על הפרידה ועל הקן המתרוקן וחשבון נפש על הורותם. כל אלה טבולים בהתרגשות עצומה סביב האירוע החגיגי.
מתבקש לתת מקום ורשות לרגשות האלה.
התפתחותו של טקס שמחת אם החתן/כלה
הטקס צמח במדרשה באורנים – מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל, שנוסד ב-1989. הצוות המייסד של המדרשה כלל חבורה של אנשים צעירים שעסקו באופן אינטנסיבי בלימוד של מקורות יהודיים ויצירה חדשה מתוכם. העיסוק המקצועי של אנשי המדרשה פגש את שלבי חיינו: בכל נקודה בדרך עלה הרצון לציון משותף, חגיגי, טקסי, שמבוסס על המקורות ומותאם לתפיסותינו ולצרכינו: יצרנו טקסים וחגגנו ביחד בריתות (לבנים ולבנות), בר ובת-מצווה וחתונות. לימים, כשבגרנו, נזקקנו גם לעיצוב טקסי אבלות.
אחד מהתחומים שפותחו במדרשה היה "ניגון נשים" – בית-מדרש לנשים מכל הזרמים, ללימוד מקורות יהודיים מזווית מגדרית פמיניסטית. מתוך "ניגון נשים" נוצרו טקסים ייחודיים לנשים, לציון אירועים משמעותיים בחייהן.
כשהתחלנו לחתן בנים ובנות עלה הצורך ליצור טקס נשי, שבמרכזו אם החתן/הכלה; טקס שיתן מקום ליחסים הקרובים, השלובים והמורכבים בין אמהות ובנות/ובנים, שיעזור בפרימת החוטים הסבוכים, ויאפשר לאם להגיע לחתונה פנויה ומשוחררת יותר. חלק חשוב בטקס הוא זה שבו האם מדברת על תחושותיה לקראת החתונה. ככל שהמעגל קרוב ואינטימי, כך מתאפשר ביטוי פתוח ובטוח.
היות שהפרידה חלה על שני ההורים, ניתן לשאול על מקומו של האב ועל הצורך בטקס משותף לשני ההורים (עם חבריהם הקרובים) או טקס מקביל לאב (עם חבריו הגברים). זאת שאלה חשובה, שלא נעסוק בה כאן.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
הטקס
הכנות לטקס:
- קביעת מנחה לטקס (רצוי מישהי שמכירה אישית את האם), שתיצור את האווירה המתאימה, תאפשר את המרחב הבטוח ותוביל את מהלך הטקס.
- קביעת רשימת המוזמנות, בתיאום עם האם. בדרך כלל המעגל כולל חברות ובנות משפחה קרובות. יש להניח שלא כולן מכירות זו את זו. כדאי לעודד את האם לבחור את המוזמנות לפי מידת הנוחות והקירבה שלה איתן (את "לא נעים" או "מה יגידו" להשאיר לחתונה…)
- בחירת השירים לטקס, ביחד עם האם. עורכים את השירים הנבחרים על דף מעוצב בחגיגיות, שיחולק למשתתפות. אפשר לשלב גם קטעי קריאה. לא הרבה מדי – זה לא העיקר (ראו דוגמה מצורפת).
- בחירת המקום וקביעת תאריך (רצוי סמוך למועד החתונה). כדאי לפנות שלוש שעות, כדי להיות נינוחות.
- הכנת המשתתפות: שמירת התאריך, כתיבת ברכות, הכנת דבר מאכל, מתנה משותפת לאם.
- כדאי לקיים את הטקס במקום נעים וביתי. אם נפגשים בביתה של האם, רצוי ששאר בני הבית לא יהיו, והיא לא תהיה טרודה באירוח (חברה/ות יכולות לעזור בזה), כדי לאפשר לה להיות חופשייה.
- ביום המפגש, כל אחת מביאה עמה כיבוד. מתיישבות במעגל.
מבנה הטקס:
- המנחה פותחת, עם חיבור לזמן היהודי, לטקס הכלולות ולאמא.
- כדאי להתחיל בסבב היכרות בו כל אחת מציגה את עצמה ואת הקשר שלה לאם.
- מרכז האירוע הוא ברכות של המשתתפות, בשילוב שירים. המנחה תזמין את המשתתפות לברך. הברכות יכולות להיות מוכנות מראש, או ספונטניות.
- לקראת הסוף המנחה מזמינה האם לספר על הבן/הבת, על הזוג, על האימהות, על הרגשות לקראת החתונה, על המקום שלה בתוך התהליך – לפי מה שמתאים לה.
- סיום במחווה טקסית: הרמת כוסית לחיים / מעגל של מילות ברכה: כל אחת מהמשתתפות אומרת מילה אחת של איחול (בעמידה) / שיר או תפילת סיום (בעמידה)
- מתנה: אנחנו נוהגות לקנות במשותף מתנה לאם, וזה הרגע להעניק לה אותה. אם זה מתאים, מבקשות ממנה להראות לכולן את בגדי החתונה שלה.
"לפני החתונה זכיתי לטקס מיוחד במינו שנוצר על ידי חברותי במדרשה, טקס 'שמחת אם החתן'. בתהליך החתונה הזוג הצעיר נמצא במרכז. טקס שמחת האם מבקש לשים במרכז את אם החתן או הכלה, ולהעניק לה לערב אחד את תשומת הלב, דרך ברכות, איחולים ותפילות. הטקס אמנם נערך בביתי, אבל אורגן כולו על ידי חברותי. כל אחת הביאה ממטעמיה, שרנו, בורכתי, התפללנו, רקדנו ובעיקר שמחנו. זהו טקס נשי מאד, נינוח מאד, וכחלק ממנו בגדי החתונה מוצגים לראווה. מאז התפשט המנהג, וטקסים כאלה נערכים במקומות רבים."
רעיה אפנר, מתוך: שבע ברכות, שלוש חתונות ומה שביניהן, איגרת נשים לחודש כסלו, המדרשה באורנים, כסלו תשע"ו נובמבר 2015.
* תודה לרן רון ואורית רוזנבליט, שרעיון הפרידה בטקסי חיים, וניסוחו כאן, שאובים מתוך ספרם שעומד לצאת לאור.
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – הרבנית שרה סגל-כץ וחורש אל עמי
- "חברים מקשיבים לקולך" – היבטים מגדריים בטקסי חיים – חגית אקרמן והרבנית דבורה עברון
- אומרות אמן: סעודות אמנים בעידן החדש – ד"ר רבקה נריה בן שחר
- תפילה לאם השולחת את ילדתה לראשונה למעון – עפרה גולדברג עברון
- תפילה להורים ליום הולדת ילדם או ילדתם – אורה זך (פסבדונים)
- "עוד ישמע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- גם ציפור מצאה בית – ברכה תחת החופה מהורים לילדיהם – יונדב קפלון, מתוך ספר האהבה
