החלטתם לשנות את השם בעקבות נישואין או מסיבה אחרת? מזל טוב. מה נחשב שינוי שם משפחה, מה ההבדל בין שינוי בעקבות נישואין או ללא נישואין ואיך משנים שם בפועל? מדריך לשינוי שם והוספת שם.
עבור יחידים וזוגות תמיד קיימת האפשרות לשנות את שם המשפחה, להוסיף שם, או להחליף שם בכל רגע שיעלה הצורך, עם וגם בלי קשר הכרחי לשינוי מעמד משפחתי: נישואין או גירושין. במקרה כזה, כדאי במיוחד להכיר את הנהלים והחוק, ובפרט את ההבדל בין שינוי שם כללי לשינוי שם בעקבות שינוי מעמד אישי.
זוג שבוחר להתחתן בארץ כדת וכדין, למעשה לא נדרש כלל להגיע למשרד הפנים, אלא רק למשרדי המועצה הדתית באזור הרישום שלה ושלו. כאשר מדובר בנישואין כהלכה על פי חוקי המדינה, השינוי ברישום המעמד האישי (כלומר המעבר מרווק/ה לנשוי או נשואה) מתבצע באופן אוטומטי, לאחר שהמועצה הדתית מעבירה למשרד הפנים את ההודעה על הנישואין. שינוי השם בעקבות שינוי המעמד האישי, כלומר הנישואין, אינו כרוך בתשלום אגרה.
התקנות משנת 2013 מחייבות כי במעמד הרישום לנישואין יוחתמו בני הזוג על טופס "הודעה על בחירת שם משפחה לאחר נישואין". אפשר לקרוא עוד על זה במאמר על ההיסטוריה של שינוי שמות משפחה בישראל. מי שמבקשות שלא לשנות את שם המשפחה לאחר הנישואין, למעשה לא נדרשות לעשות דבר מלבד למלא את הסעיף המתאים בטופס הזה. מי שרוצים להחליף לשם אחר, או לצרף את שני השמות, ייתכן ויידרשו להגיע לאחר השלמת הליך הנישואין למשרד הפנים כדי לבצע את השינוי הלכה למעשה, גם אם רק כדי להוציא תעודת זהות חדשה עם השם החדש, או כדי לוודא שהשינוי מתבצע בדיוק כפי שרצו. כך או כך מומלץ לעשות זאת בטווח של עד שנה מיום הנישואין, ולא מאוחר יותר.
זוגות שנישאים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, והם אזרחי ישראל, אמורים להתייצב במשרד הפנים עם חזרתם ולדווח על נישואיהם. במעמד זה תעלה ככל הנראה גם שאלת שם המשפחה לאחר הנישואין, ואם לא – מומלץ להעלות אותה. לכל הפחות כדי לוודא שלא ייעשה בשם משהו אחר מהרצוי.
ידועים בציבור וזוגות שנישאו בטקס שאיננו מוכר על ידי רשויות המדינה והחליטו, ביחד או בנפרד, לשנות את שם המשפחה בעקבות שינוי במצב הזוגי או המשפחתי, נדרשים להגיע למשרד הפנים כדי לבצע את השינוי. עבור כל אלו, הנוהל המתאים הוא נוהל שינוי שם כללי, ולא שינוי שם בעקבות שינוי מעמד אישי, שכן מבחינת המדינה מעמדם לא השתנה. שימו לב: שינוי שם כללי כן כרוך בתשלום אגרה.
סוגיית שם המשפחה עשויה לעלות גם במקרים של גירושין, ואז אין ברירה אלא להגיע למשרד הפנים כדי להסדיר את העניין כך או כך, וזאת, כמובן, רק לאחר שיושלם ההליך בבית הדין לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני, אחרת ייחשב השינוי כשינוי שם כללי.
בכל מקרה של שינוי שם המשפחה חשוב לדעת ולשים לב
תהליך שינוי שם משפחה לאחר שינוי מעמד אישי, כלומר לאחר נישואין/גירושין, לא כרוך בתשלום אגרה. כל בקשה לשינוי שם שאיננה נופלת בהגדרה הזו מחויבת בתשלום אגרה – למשל אם אינך רשומה כנשואה, ואת רוצה לשנות את שם המשפחה שלך לשמו של בן זוגך; אם החלטת לשנות את שם המשפחה בלי קשר לשינוי מצבך האישי; או במקרים מסוימים של שינוי שם לקטין כפי שתואר למעלה.
גם צירוף של השם שלו לשם שלך נחשב שינוי שם משפחה. עם מקף או בלי מקף, כל תו ואותו נחשבים, ומחייבים בכל ההליך הרשמי.
כל מי ששמם משתנה, חייבים להיות נוכחים פיזית במשרד הפנים לצורך רישום השינוי. גם אם שניכם מצרפים את שני השמות יחד, שניכם צריכים להגיע. אי אפשר לעשות את השינוי מרחוק באינטרנט או בהתכתבות, ואי אפשר לחתום על ייפוי כוח ולשלוח מישהו במקומך.
בכל שינוי שם יש להביא את תעודת הזהות ולשנותה, כולל הספח, וגם את הדרכון אם יש כזה בתוקף, אחרת לא יתבצע השינוי. אם התמונה בדרכון לא מעודכנת, ייתכן ותידרש הוצאה של דרכון חדש ולא יאושר עדכון השם בדרכון הנוכחי.
המבקשים לשנות את השם לאחר נישואין שנערכו כדת וכדין, מומלץ שיגיעו למשרד הפנים כדי לבצע את השינוי לא יאוחר משנה לאחר מועד החתונה עצמה. אחרת יש סיכוי שהשינוי יתאפשר רק באמצעות נוהל שינוי שם כללי, שהוא אפשרי, אבל מותר רק אחת לשבע שנים, וכרוך כאמור בתשלום אגרה.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
שינוי שם לילד/ה
"חוק השמות תשט"ז – 1956" קובע בין השאר גם מה מותר ומה אפשר לעשות עם שם המשפחה של הילדים. בעניין זה, עמדת המדינה קשוחה קצת יותר מאשר ביחס לשמות משפחה של נשים וגברים, מתוך הרצון להגן עליהם ולמנוע אפשרות של פגיעה, מהסוג שקורה לפעמים בסכסוכים משפחתיים. בפועל מתבטאת עמדה זו הן בחקיקה והן בסדרת נהלים של הרשויות האחראיות המעורבות בתהליכי רישום ושינוי שם, כגון: משרד הפנים, רשות האוכלוסין ובית הדין לענייני משפחה. האחרון מעורב בנושא משום שכאמור מדובר בקטינים או קטינות חסרי ישע, שהמדינה רואה את עצמה אחראית עליהם עד לבגרותם. וזה מה שהוחלט עד היום בעניין זה:
סעיף 3 לחוק השמות קובע כי שם משפחה של קטין ייקבע על ידי הוריו, והוא יכול להיות שם המשפחה של האם, של האב או שילוב של שניהם. אם תרצו לתת שם משפחה אחר מזה שיש להורים, ביחד או לחוד, נדרש לכך על פי חוק אישור מיוחד. בשנים האחרונות נראה שמסתמנת הקלה בעניין זה מצד הרשויות, בעקבות כמה וכמה זוגות שפרצו את הדרך, אך מומלץ שלא להניח שום הנחות מראש, ולבדוק מראש מהו הנוהל העדכני.
אם ההורים לא נשואים כדת וכדין, שם המשפחה שיירשם לתינוק או לתינוקת הוא שם המשפחה הרשום לאם במרשם האוכלוסין. אם יתבצע הליך של "הצהרת אבהות" אפשר לבקש לרשום את שם המשפחה של האב או שילוב של שני השמות, רק בתנאי ששני ההורים הרשומים מאשרים זאת.
אם ההורים רשומים כנשואים, או ליתר דיוק כאשר אישה נשואה יולדת בישראל, ברירת המחדל על פי חוק היא להעביר אוטומטית רק את שם משפחתו של האב. העובדה שבבית היולדות נרשם על הצמיד שם המשפחה של האם לעיתים קצת מבלבלת, במיוחד אם לה יש שם משפחה אחר, אבל בפועל אין שום קשר בין זה לבין תהליך הרישום המוסדר של השם.
למרות האמור לעיל, אפשר לבקש כי יירשמו שני שמות משפחה או לתת רק את שם המשפחה של האם. צריך רק לדעת לבקש ולוודא שכך זה נרשם, ומומלץ לעשות זאת במעמד הרישום הראשוני, כדי לא להזדקק ל"נוהל שינוי שם של קטין" – ראו לגביו כאן בהמשך.
על פי חוק ניתן להשתהות עם בחירת שם פרטי לילוד בישראל, ולא להחליט עליו מייד לאחר הלידה – אפשרות שעוגנה בחוק לטובת שימור מנהגים של חלק מקהילות ישראל שאינן מגלות את השם של הרך הנולד, אלא רק במעמד טכס ברית המילה. לעומת זאת, אי אפשר, בשום מקרה, שלא לרשום לילוד את שם המשפחה. זה חייב להינתן מייד עם קבלת מספר הזהות, לפי הכללים שתוארו למעלה.
לאחר הרישום הראשוני, ניתן לשנות את שם המשפחה של התינוק או התינוקת בהליך מוסדר שמחייב הגשת "בקשה לשינוי שם של קטין". הליך זה אמור להתבצע בבית דין לענייני משפחה (בניגוד להליך שינוי שם אצל בגיר בגיל 18 ומעלה, שמתבצע במשרד הפנים). פנייה לבית הדין משמעותה השקעה של זמן וגם כסף (אגרת בית משפט), והיא מחייבת נוכחות של שני ההורים (או האפוטרופסיים החוקיים). נהלים חדשים של משרד הפנים שפורסמו ב-2016 מגדירים את המצבים שבהם ניתן לבצע שינוי שם משפחה של קטין במשרד הפנים, מבלי להגיע לבית המשפט. ייתכן שאלו עוד ישתנו בעתיד, לפיכך מומלץ לבדוק מראש ולהיערך בהתאם.
המידע ברשומה זו מתבסס על המופיע בספר: אז איך קוראים לך עכשיו? על הבחירה של נשים וגברים בשם המשפחה אחרי הנישואין.
***
