שיחה גלוית עיניים עם הרבנית אביטל אנגלברג על אהבת התורה, על חינוך, על הבית וגם על רווקות מאוחרת.

שֶׁהַמֶּרְחָב בֵּינֵינוּ יִהְיֶה בָּטוּחַ, מוּגָן, וְנָקִי לִיצֹר שִׂיחַ וִיצִירָה מֵיטִיבִים וּתְחוּמִים - שֶׁאֵין בָּהֶם הֲפָרָה שֶׁל הַגְּבוּל הַשּׁוֹמֵר כָּל אֶחָד וְאַחַת אָהוּב וַאֲהוּבָה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ, זוּלָתָהּ וֶאֱלֹהֶיהָ.

אַף פַּעַם לֹא שִׁקַּרְתִּי / שֶׁתָּמִיד אָמַרְתִּי אֱמֶת: / שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָפְכָה שָׁחֹר / צְלָלִים רָקְדוּ בַּחַלּוֹן / וּבָרֶוַח שֶׁבֵּין הָרִצְפָּה לַדֶּלֶת, כְּשֶׁיֵּשׁ אוֹר בַּמִּסְדָרוֹן

רָצִיתִי לִשְׁאֹל עַל הָרְטִיבוּת בָּעַיִן וְאָמַרְתִּי / בּוֹא נֵלֵךְ לִישֹׁן. / שֶׁאוּכַל לְפַזֵּר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה שֶׁאָמַרְתָּ בִּמְקוֹמוֹת נִבְחָרִים בַּגּוּף / וְאָז לַחֲזֹר עֲלֵיהֶן / בְּרֶצֶף, לְפִי סֵדֶר, בְּטֶקֶס / לְהַחְלִיף תְּנוּחוֹת כִּי פֹּה לֹא טוֹב וּפֹה לֹא נוֹחַ אַתָּה יָשֵׁן עַל הַגַּב

מְזִיזָה / מְעִיפָה / שׂוֹרֶטֶת. / לֹא הוֹדֶפֶת לֹא / חוֹנֶקֶת צַוָּאר שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, / הוּא יִשָּׁבֵר.

עַל שְׂפַת הַיָּם בּוֹעֶרֶת מְדוּרָה / סְבִיבָה עָמְדוּ, צְלָלִים / גָּבְהוּ מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ.

הִתְחַנַּנְתִּי מִשָּׁם חַפְּשׂוּ אוֹתִי אֲבִי אִמִּי אֱלֹהִים / מִלִּים הֵן מַעְגָּל סָגוּר בְּתוֹכוֹ יוֹנָה מְפַרְפֶּרֶת אֶל תִּקְרַת פֵּרוּק

בַּלַּיְלָה כִּכְּרוֹת לֶחֶם גּוּף נִפְרָסוֹת / גְּבִישֵׁי מֶלַח דִּמְעוֹת יַהֲלוֹם נִקְרָשׁוֹת

עָשִׂיתִי מַעֲשִׂים, הִתְאַמַּצְתִּי / הִרְפֵּיתִי וְהָיִיתִי פְּשׁוּטָה / הָיִיתִי קְרוֹבָה לַמָּוֶת / וְלֹא בָּא.

זוֹכֶרֶת אֶת הַצָּמָא עוֹמֶדֶת עַל שְׂפַת הָאֲגַם הַחַי וְלֹא יְכוֹלָה לִשְׁתּוֹת / וּבְכָל זֹאת הַהַבְטָחָה הַזּוֹ

שְׁתִיקָה צוֹפֶרֶת עֲצָמוֹת סוֹרֶקֶת בַּרְזֶל / חַפְּשִׂי צְעָקָה שֶׁנִּשְׁאֲבָה אֵלַיִךְ פְּנִימָה

מַחֲנָק בִּגְרוֹנִי / מִלִּים שֶׁמְּחַפְּשׂוֹת בַּיִת / בְּדִיּוּק כְּמוֹ אָז

נִשְׁאַרְתִּי עִם הַחֲתוּלָה / בִּפְנִים וּבַחוּץ / הַכַּלְבָּה, / דּוֺמַעַת עֶלְבּוֺנָהּ עַל אַף

הֲרֵי הָרִיתִי אֶת כּוּלְכֶם / חַיִּים שֶׁלִּי, וּמָה / נוֹתַרְתִּי עֲטִיפָה / רֵיקָה, חַפָּה מֵהַפְתָּעוֹת.

וְהִיא עֲדַיִן / בְּכוּתוֺנֶת תַּחֲרָה עֲדִינָה / תַּחַת מַשְׁקוֹף סָדוּק, / מַחֲזִיקָה אֶת הַבַּיִת

אֲנַחְנוּ בְּאֵיזוֺרֵי זְמָן שׁוֹנִים, / אֲבָל אֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת / לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ אֶת אָמֶרִיקָה הַלָּטִינִית / וְלֹא קוֺטֶב.

אַתָּה רַב / חוֹבֵל בְּכוּרְסַת הַנּוֹחוּת, / מְעַרְעֵר נְתִיבִים בִּי / מְחוֺלֵל סְעָרָה.

וּמָה עַכְשָׁיו? / לוּחַ עֵץ שָׂרוּט, מוּכְתָּם / שְׁאֵרִיּוֹת.

אֲבָל מָה הוּא אָמַר לָךְ, אִמָּא? / כֻּלֵּךְ שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלָה / גְּדוֹלָה מֵעוֹלָמֵךְ. / וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַבִּיט בְּעֵינַיִךְ / לְהוֹדוֹת בְּמָה שֶׁאַתְּ רוֹאָה בְּעַצְמֵךְ.

לוּ הָיִיתִי יְכוֹלָה לְהַתְחִיל טְהוֹרָה מִכָּל הָעֶצֶב שֶׁאֲנִי עֲצוּבָה, מִכָּל הַפַּחַד שֶׁאֲנִי פּוֹחֶדֶת, הָיִיתִי מִתְעַלָּה מֵעַל הַפְּגִיעוּת, מֵעַל רַגְשָׁנוּת הַיֶּתֶר, לֹא הָיִיתִי כָּל הַזְּמַן קָרְבָּן שֶׁל עַצְמִי הַמַּכָּה,

מִתּוֹךְ חוֹלוֹת בּוֹדְדִים / הִגְשַׁמְנוּ עַם פְּרָטִי / זֶה אֶת זוֹ נָשָׂאנוּ / עַל כַּפַּיִם, / מַסַּע אֲלוּנְקוֹת שֶׁל אַהֲבָה

הַאִם רָאִית אֶת אִמָּא שֶׁלְּךָ / בּחֲדַר מִיּוּן / (רְפוּאָה דְּחוּפָה) / יְשֵׁנָה עַל סַפְסָל נֻקְשֶׁה / מְחַכֶּה שֶׁיִּקְרְאוּ בִּשְׁמָהּ?

יִחַלְתִּי לִשְׁכֹּחַ אֶת הַלֵּדוֹת, אֶת הַכְּאֵבִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁמוֹת, אֶת הַהַשְׁפָּלוֹת, אֵיךְ לֹא הֵבִינוּ שֶׁכְּשֶׁאִשָּׁה יוֹלֶדֶת עוֹלָם עוֹלֶה בְּלֶהָבוֹת.

אֲנִי מְנַסָּה לָשִׂים בַּצַּד אֶת כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה [...] אֲבָל דַּוְקָא אוֹתָךְ אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה.