לדבר גלויות על ספרות ורוח

בּוֹא וְתִרְאֶה, הָרוּחַ שָׁח אֶל הַבּוֹרוֹת / יְגוֹן הָאִמָּהוֹת עָמֹק מִתְּהוֹם / אֵימַת הַטַּל אֲשֶׁר הוּטָח / עַל הַבָּתִּים

שׁוֹמַעַת אֵשׁ וִירִיּוֹת שְׂרָפִים / וּמַלְאָכִים נוֹפְלִים / בְּצוּק המִּנְהָרוֹת וּבִמְחִלּוֹת עָפָר / בִּבְכִי חֲלוֹמוֹתַי

אֵין יַעַר / הָלַךְ הַשָּׂדֶה / נֶחְסַם פִּי הַבְּאֵר

כֵּן./ גַּם / כְּשֶׁסְּפִינוֹת טְרוּפוֹת / מִן הֶעָבָר / שׁוֹעֲטוֹת / אֶל / מֵזַח הַהֹוֶוה.

וּבָרָא אָדָם / שֶׁנָּטַע בָּאֲדָמָה / שִׁלְטֵי אַזְהָרָה

הָאֲדָמָה רָבְצָה / כִּי לֹא יָדְעָה / לָקוּם, קָשֶׁה הָיָה / לְהִתְרוֹמֵם, לִנְשֹׁם

נָעוּף עַד שֶׁתָּבוֹא יַלְדוּת אַחֶרֶת / אָז נַחְזֹר לִהְיוֹת שׁוּב יְלָדִים.

מוֹדָה בְּלַחַשׁ לָאֵל וּלְחֶסֶד הַפִּתְאוֹם / שֶׁהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, וְלוּ רַק לְיוֹם.

אֵינִי יוֹדַעַת שׁוּב לְאָן אֵלֵךְ / מִכָּאן. אֵם יֵשׁ עוֹד כָּאן / אִם יֵשׁ עֲדַיִן שָׁם

אוּלַי בַּתְּנוּעָה / יֵשׁ כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ.

תפילה וכוונת הלב שנכתבה למען הכלואות במעגל הזנות, התפילה נכתבה מתוך דאגה ואחריות לנשים החיות את חייהן בסוג של שבי ועתה הופכת רלוונטית כתפילה למען כוחות גוף, נפש ותעצומות במחשכים, עבור נשים המצויות בשבי בידי מחבלים ארורים : ״…עָשֵׂה עִמֲּה חֶסֶד, הָאֵר אֶת דַּרְכֲּה, בְּאֹרְךָ. הִיא קָצַה בְּבִּזּוּי הַגּוּף, כְּשֶׁכָּל הָרוֹצֶה, עוֹשֶׂה בַּה כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ…״. בתקווה ובתפילה לחילוץ כל אחת ואחד משביין.ם

יֵשׁ לָחוּשׁ בְּמָה שֶׁקָּפָא / וְנִקְרַש, בְּרֵיחָהּ שֶׁל שִׁגְרָה / שֶׁאֵינָהּ מְבֹרֶכֶת.

הַמִּלִּים אוֹמְרוֹת / "הַכֹּׁל טוֹב" / הַלֵּב פּוֹעֵם מִלְחָמָה.

נַעֲרִי תַּלְתַּלַּיִךְ, / מַעֲשִׂיּוֹת גְּאֻלָּה בְּרֹאשֵׁךְ, / תַּעְתּוּעֵי תַּפְאוּרָה

וְכַמָּה טוֹב שֶׁלֹּא הָיָה מַטַּח טִילִים / וְ'כַמָּה טוֹב שֶׁבָּאתָ הַבַּיְתָה' / וְ'הַבַּיִת הוּא מָקוֹם שֶׁאִם צָרִיךְ לַחְזֹר אֵלָיו תָּמִיד פְּתוּחָה בּוֹ דֶּלֶת לִקְרָאתְךָ'

וּבְתוֹךְ כָּל הַחֻרְבָּן / מִתּוֹךְ הַהֲרִיסוֹת / וְשֶׁבִי הֲשִׂנְאָה / אוֹסֶפֶת יֶלֶד

אֲנִי כּוֹרֶכֶת עֵדוּיוֹת שֶׁל הַחַיִּים / בִּנְיַר עִתּוֹן / וְדוֹחֶקֶת אוֹתָם לְתוֹךְ / אַרְגְּזֵי קַרְטוֹן.

בְּבִטְנִי הַמִּתְהַפֶּכֶת, / אִמָּא אַחַת מְקַוָּה לְקֵץ מִלְחָמוֹת, / לְקִיּוּם נְבוּאוֹת

וַאֲנִי מִתְרַכֶּזֶת וּמִתְאַמֶּצֶת לִבְנוֹת 'כִּפַּת בַּרְזֶל' רַק מֵאוֹר וּצְבָעִים / כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי בַּקּוּרְס לְשְּׁלִיטָה בַּחַיִּים וְגַם בַּ'קוּרְס לְנִסִּים'. / אֲבָל קָשֶׁה! כָּל כָּךְ קָשֶׁה…

מֵי הַתְּשׁוּבָה יָנוּעוּ אִתָּנוּ / הָנִיחוּ רֹאשְׁכֶם / עַל עַנְנֵי הַשֶּׁקֶט

בְּלִי חוֹבוֹת וּבְלִי מִצְווֹת, / בְּלִי תְּשׁוּבוֹת, / בְּלִי קִנְיָן, בְּלִי זֶהוּת, / בְּלִי אֲהָבוֹת לִשְׁמֹט שְׁכָמוֹת.

רַק לְהַקְשִׁיב. לִפְרֹם / כַּבְלֵי דִּבּוּר / לְלֹא שִׁפּוּט, / לַחְמֹל בְּסַקְרָנוּת צַד.

כֵּן, אֲנִי בַּת הָאֻמָּה הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁהוּמְתָה / וְשֶׁבָּהּ וְחֲיְיתָה / וְחִדְּשָׁה אֶת שְׂפָתָהּ -- הָעִבְרִית! / אֲנִי חַיָּה בַּמְּדִינָה הַיְּהוּדִית!

דִּרְשִׁי אֶת הַדָּבָר. / הַמְּבַקֵּשׁ לְהִפָּרַע