הַמֵּתִים שֶׁלִּי נִדְחָפִים קָדִימָה לִזְכּוֹת / בְּדֶמַעה זָרה.

אַשְׁרֵי הָאֶבֶן שֶׁנּוֹעֲדָה לִהְיוֹת רַק אֶבֶן / בָּרוּחַ וְגֶשֶׁם מֻנַּחַת דּוּמָם / אֵינָהּ מַרְגִּישָׁה דָּבָר.

שֶׁתַּגִּיד: נִפְלָא שֶׁאַתְּ אֲהוּבָה / וְכֹה מְשַׂמֵּחַ שֶׁאַתְּ מִתְחַדֶּשֶׁת, / תִּרְאִי שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר לְטוֹבָה

הָיִיתִי נָבוֹךְ לְהַחֲזִיק תְּמוּנָה שֶׁל יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע וְלוֹמַר "זֶה הַדּוֹד מְשֻׁלָּם".

עֵינַי הַמְחַפְּשׂוֹת

לֹא מְאֹד רָחוֹק מִכָּאן, / יָכֹלְתְּ לְהַחֲזִיק בְּלִבֵּךְ

מַבִּיט בְּכֻלָּם / לֹא מַבִּיט בֶּאֱמֶת.

לְכָל נִבְרָא יֵשׁ מַשְׁמָעוּת, / אָז גַּם עֲזִיבָתוֹ מַשְׁאִירָה חוֹתָם

הַשְּׁתִיקָה מַחְנִיקָה אֶת מָה שֶׁיָּכֹל לִהְיוֹת:

הִזָּהֵר, יֶלֶד, / פֶּן תִּהְיֶה / מִדַּי.

בּוֹאִי יַלְדֹּנֶת, / עֵינַיִם אֵלַי, / הַבִּיטִי בִּי / אַתְּ מַכִּירָה אוֹתִי- / אֲנִי מֵעֲתִידֵךְ.

הַגַּעְגּוּעַ / שׁוֹחֵר לַחָפְשִׁי / כְּפִי שֶׁהוּא שׁוֹחֵר לַטֶּרֶף, לַכִּלָּיוֹן

תפילות שהוקראו, ורובן נכתבו במיוחד, להתכנסות בתפילה ברחוב דינה בערב שבת ״וישלח״ ה׳תשפ״ה. בהתכנסות נשאו תפילות ודיברו: ד״ר איילת לוי, אמא של החטופה דאז ושורדת השבי - נעמה לוי, עידית אהל - אמא של החטוף אלון אהל, רבניות.ים מקהילות וארגונים שונים

אסופת מאמרים, שירים ותפילות המאגדים נקודות מבט שונות ביחס לדמותה של דינה בפרשת וישלח. חלק מהיצירות עוסקות במישרין בפגיעות מיניות. בשבת זו נבקש להתייחס לצורך במוגנות רגשית, כלכלית, חברתית, דתית - הודות לדמותה של דינה שסיפור מעשה אינוסה מעוררת אמתפיה תמידית ובלתי תלויה בדבר.

עֲזֹר לָנוּ לְחַזֵּק אֶת הַקּוֹל הַנִּשְׁבָּר / וּלְאַמֵּץ אֶת הַזְּעָקָה הַדּוֹמֶמֶת, / שֶׁל אֵלּוּ שֶׁקִּירוֹת הַמִּשְׁפָּחָה הַמְּגִנִּים / הָפְכוּ בַּעֲבוּרָם לְחוֹמוֹת בֵּית הָאֲסוּרִים

אֵל מָלֵא רַחֲמִים וָחֶסֶד, שְׁלַח נָא רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לְכָל מִי שֶׁנּוֹשְׂאוֹת וְנוֹשְׂאִים בְּתוֹכָם לָעַד אֶת מַשָּׂא הַפְּגִיעָה וְהַכְּאֵב.

שֶׁנַּשְׁכִּיל‭ ‬לְכוֹנֵן‭ ‬עוֹלָם‭ ‬בָּטוּחַ‭ ‬וְיַצִּיב‭,‬ / שֶׁיֵּשׁ‭ ‬בּוֹ‭ ‬דִּין‭ ‬וְיֵשׁ‭ ‬דַּיָּן‭, ‬זֶה‭ ‬מְדַבֵּר‭ ‬וְזֶה‭ ‬בָּא‭, ‬/ שֶׁיָּמִירוּ‭ ‬הַחֶסֶד‭ ‬וְהָרַחֲמִים‭ ‬כָּל‭ ‬צֵל‭ ‬וּמַחְשָׁךְ‭.

אָנָּא עֵין הַחַיִּים / מַלְּאִי בּוֹרוֹת רֵיקִים מִמַּיִם / שֶׁנֶּחְדֵּרוּ / וּמִנַּחַל עֶדְנֵךְ / תַּשְׁקִי פִּיּוֹת צְמֵאִים לְצֶדֶק

הֵם‭ ‬שֶׁרָאוּ‭ ‬בָּהּ‭ ‬אוֹבְּיֵקְט / רַק‭ ‬כְּלִי‭ ‬שֶׁבּוֹ‭ ‬יֵעָשֶׂה‭ ‬מַעֲשֶׂה‭.‬ / לֹא‭ ‬יָכְלוּ‭ ‬לְהָכִיל‭ ‬אֶת‭ ‬קוֹלָהּ / לֹא‭ ‬יָשְׁבוּ‭ ‬לְהַקְשִׁיב / לִדְמֹם, ‬לִדְמֹעַ / אִתָּהּ‭.‬

שֶׁבִּזְכוּת תּוֹסֶפֶת קְדֻשַּׁת הַנֵּר הַזֶּה / עַל נֵרוֹת שַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָ.ה / תִּזָּכֵר וּזְכֹר נָא אֶת אֲחֹתֵנוּ דִּינָה בַּת לֵאָה וְיַעֲקֹב, / שֶׁסִּבְלָהּ נִרְשַׁם בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, / שֶׁקּוֹלָהּ לֹא נִשְׁמַע, וְנָשְׂאָה נְקָמָה לֹא בִּשְׁמָהּ.

יְבָרֵךְ וְיִשְׁמֹר וְיִנְצֹר אֶת כָּל הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים השְּׁבוּיִים וְהַנֶּעֱדָרִים בְּתוֹךְ שְׁאָר אַחֵינוּ בֵּית יִשְֹרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה

מַיִם בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלַי. / אֶת חֲלָלַי מַלְּאוּ בִּצְלִילוּתְכֶם / נַקּוּ אֶת הַפְּצָעִים שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.

יִהְיֶה רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ / שֶׁתְּבַטֵּל מִלְחָמוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִן הָעוֹלָם / וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל וְנִפְלָא בָּעוֹלָם / בֵּין כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל

אַחַיִךְ מְפַלְפְּלִים בָּךְ / דִּינָה, מָה דִּינָהּ?