מחשבות לקראת פרשת ׳וישלח׳ ושבוע דינה - על מוסר, קהילה, קבעון ושינוי נצרך: ״התגובה הקהילתית לשתיקתה של הנאנסת בשדה בספר דברים צריכה להיות צעקה גדולה, בשמה ובשבילה״.

הרב עזרא קליין במאמר לשבוע דינה המביט מתוך אחריות תורנית ומוסרית על מקומם של יחידים וקהילות ביחס לפגיעות מיניות: ״זה מה שפרשת דינה באה לשנות, יש להגיד לקורבנות: אנחנו שומעים אתכם. יש לומר למשפחות: כל פעולה עדיפה מקשר של שתיקה. יש להתמיד ולומר באופן ציבורי: ואם לא הקשבנו עד עכשיו למי שעברו פגיעה מינית - זו הבעיה של כולנו, לא רק שלכם ושלכן״.

ביקשה אותה אשה להיכנס לתוך הבית ומצאה את הדלת נעולה.

דבר תורה לשבת דינה מאת הרבה אילה מירון־שעשוע - עם מבט על שאלת נוכחות מלאכים בחיי דינה, לעומת המתואר בפרשת ׳וישלח׳ ביחס לאביה יעקב, ומתוך מבט עכשווי של עיסוק רחב בדמותה של דינה

עיון באגדתא על רב עמרם שכמעט נכנע ליצרו מול שבויות הוא בסיס לדיון על "מפתחות" לזיהוי ומניעת פגיעה וניצול סמכות בקהילה דתית, עבור הקהילה והסמכות הרוחנית.

מושג המוגנות אוצר בתוכו פרקטיקות, הלכי רוח ודפוסי חשיבה רבים. על ידי פריטתם, אנו מבקשים להציג את האידיאל החברתי אליו אנו צריכים לשאוף, וכך להתוות את הדרך לכינון קהילה מוגנת.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָצֵאת אֶל הַסִּפּוּן / לַחֲזוֹת בִּקְרִיעַת הַשָּׁמַיִם

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter:

כָּעֵת אַתְּ מְלַמֶּדֶת אוֹתִי. / מִלִּים / שֶׁהִקְפַּדְתִּי לִשְׁכֹּחַ

לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים / יְגַלֶּה סִבְלוֹתֵינוּ לְעוֹלָמִים / וּמִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ / יִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת הַנֶּאֱלָמִים

הדור שלנו אינו הדור הראשון של יהודים שחוו זוועות כאלה, אבל הוא הדור הראשון שחווה זוועות כאלה כאשר הוא מצויד בידע ובהבנה של ההשפעה העצומה של הטראומה.

אֲבָל הַמָּקוֹם צַר עָלַי. / הוֹלֵךְ וּמִצְטַמְצֵם.

קריאה מחודשת בסיפורי דינה, דרך פרשנויות חדשות המבקשים להנכיח את קולה הנעלם של דינה.

אוּלַי בַּתְּנוּעָה / יֵשׁ כְּדֵי לְהוֹשִׁיעַ.

המרחב הבית ספרי שונה ממרחב בית הכנסת, אך ניתן לשרטט כמה קווי דמיון. הפעולה בשניהם, הסובבת סביב הטקסט והמילה הכתובה, היא פעולה שמבקשת לחולל שינוי בעולם הפנימי שלנו, ולהעניק לנו רגעים של שינוי ושל חסד.