עם התעצמות בעיית העגינות, נוצר צורך לשוב לפתרון בן מאות שנים שיבטיח שבמקרה של אסון, האשה לא תישאר כבולה לנישואין.
את הרשומה הזו אני רוצה להתחיל עם דיסקליימר: על הצדדים הטובים, החיוביים והמרגשים של נישואין כדת משה וישראל תקראו בהרבה מקומות אחרים. כאן המטרה היא להביט בעיניים פקוחות על המבנה המשפטי וההלכתי של נישואין כדת משה וישראל, להצביע על הבעיות ולהציע את הפיתרון הטוב והאחראי ביותר שקיים כיום לאותם כשלים.
דין בסיסי ומהותי
אנחנו מתחתנים כדי להישאר נשואים ולחיות ביחד לתמיד, אבל נישואין הלכתיים, ככל סוג אחר של נישואין, עלולים למרבה הצער להסתיים בפרידה. הייחודיות של נישואין כדת משה וישראל היא שתנאי לסיומם הוא הסכמה של הצדדים לגירושין ומתן שטר הגט לאישה על ידי האיש.[1]
התוצאה של דין בסיסי ומהותי זה הוא שאם האיש מסרב להתגרש, או אם לא ידוע היכן האיש נמצא (בין אם נעדר במלחמה או באירוע פלילי וכיו"ב) או אם האיש פגוע בראשו או בנפשו או שהוא במצב של צמח ולכן לא כשיר לתת גט – האישה עלולה להיות כבולה לנישואין הללו במשך תקופה ארוכה ובלתי מוגבלת, לעיתים למשך כל חייה.
הנזק לאיכות חייה של האישה גדול במיוחד לנוכח ההלכה החמורה שאוסרת עליה לקיים קשר אינטימי עם אדם אחר וכן קובעת ההלכה שאם נולדים לה ילדים שמיוחסים לאדם אחר בזמן שהיא נשואה – אותם ילדים יחשבו לממזרים, וכך גם צאצאיהם (השלכות אלה חלות על נשים נשואות אך לא חלות על גברים נשואים).
הפתרון השורשי: שטר התנאה בקידושין
הסכמי קדם הנישואין הסטנדרטיים (כלומר: הסכמים שתפקידם ליצור לחץ כלכלי על הבעל לתת גט) לא פותרים חלק גדול מהבעיות שמנינו. זאת משום שההסכמים לא מנטרלים את הצורך בגט שנותן הבעל, אלא רק מבקשים ליצור עליו לחץ לתת את הגט. אם כן, במקרה של סרבן גט עשיר במיוחד, עני במיוחד ושקוע בחובות, אדם שעזב את הארץ, אדם שנעלם ולא ידוע היכן נמצא, במקרה של איש במצב של "צמח", וכן במקרה של אישה הזקוקה לחליצה – הסכם קדם נישואין פשוט לא יועיל לאישה.
הפיתרון המוצע והשורשי הוא שטר "תנאי בקידושין" או "שטר התנאה" שעליו חותמים בני הזוג לפני הנישואין. הנוסח של "שטר לנישואין בצדק" (שגרסתו הסופית קיבלה את תמיכתו של הרב פרופ' דניאל שפרבר בשנת 2018) קובע שמוסכם על בני הזוג שהם נישאים על דעת כך שהם יחיו חיים משותפים תחת קורת גג אחת. ואולם במקרה שבני הזוג חיים בנפרד במשך 18 חודשים או יותר[2] והאישה פונה לבית הדין על מנת לאכוף את השטר – הנישואין פוקעים ללא צורך בגט.
פקיעת הנישואין מתאפשרת מאחר שהאירוע שהתרחש (המגורים הנפרדים + פנייה לבית הדין) – נוגדים את התנאים של חוזה הנישואין שעליו הסכימו הצדדים. הרעיון הוא שבאמצעות הפרקטיקה של תנאי בקידושין – תהיה אפשרות הלכתית להביא לסיום הנישואין במקרים קיצוניים וטרגיים דוגמת האיש שנעלם או ברח, האיש הנקמן שמסרב לתת גט במשך שנים רבות וכן האיש ששרוי בקומה.
שטר התנאה הוא פיתרון שורשי לבעיית העגינות, סרבנות הגט וגם הממזרות, בכך שהוא מאפשר במקרים מסוימים את סיום הנישואין בלא צורך ברצון האיש או בהסכמתו.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
הלוגיסטיקה שבחתימה על שטר הנישואין בצדק
ניתן למצוא את השטר לנישואין בצדק לצד ההסכם לנישואין בצדק המומלץ, אבל ניתן גם לחתום על שטר ההתנאה בלבד (עמוד 4 בקובץ).
כאמור, על הזוג לחתום על שטר ההתנאה אך ורק לפני הנישואין (אפשר ממש לפני הקידושין יחד עם החתימה על הכתובה, אבל אין הכרח כזה) ואפשר לחתום גם מספר ימים לפני החתונה. יש לחתום על שטר ההתנאה וההרשאה בפני שני עדים כשרים על פי ההלכה. כלומר, העדים צריכים לעמוד בתנאים הללו: גברים, יהודים, שומרי מצוות, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג או אחד של השני.
האם בית הדין הרבני יאכוף את שטר ההתנאה?
התשובה לשאלה הזאת מורכבת. השטר לא קיבל מראש את אישורו של בית הדין הרבני (כמו שכל הסכם קדם נישואין אחר שקיים בשוק לא קיבל את הסכמת בית הדין, ולרוב כן קיבל את התנגדותו הנחרצת). ואולם, הסכמה מראש להסכם או מנגנון כזה או אחר היא לא המכריעה.
ההתנהלות של הדיינים כאשר עומדת בפניהם אישה עגונה היא שונה מהמצב שבו מבקשים מהם לתת גושפנקא להסכם מסוים מראש. במצבים קשים של עגינות (שאינם סרבנות גט) בתי הדין עושים מאמצים ומשתמשים בפרקטיקות שאינן מקובלות עליהם מלכתחילה. כך לדוגמה, לפני מספר שנים בתי הדין שיחררו עגונה שבעלה היה במצב של צמח באמצעות פרקטיקה הלכתית השנויה במחלוקת הרבה יותר משטר ההתנאה שמכונה "גט זיכוי".
על כן, מומחים ואנשים שעוסקים בתחום סבורים ששטר התנאה יתקבל במקרים קשים מעין אלה, ובלעדיו יתכן שהאישה תעמוד בפני שוקת שבורה. נוסף לכך, יש לומר שבמקרים קיצוניים ביותר שבהם לא יינתן מענה בבית הדין הרבני, בית הדין הרבני הפרטי של הרב פרופ' דניאל שפרבר יעשה שימוש בשטר.
רקע הלכתי והיסטורי לתנאי בקידושין
המשנה והגמרא מפרטות דוגמאות רבות של תנאים שנעשו בקידושין, ואולם השימוש בפרקטיקה כפיתרון שמונע עגינות נשאב מפסק מהמאה ה-15 של המהר"י ברין שמובא ברמ"א.[3] בפסק זה נידון מקרה של איש שמקדש אישה ולאותו איש יש אח מומר (אדם שהמיר את דתו מיהדות לדת אחרת). הבעיה תתעורר במקרה שחלילה האיש ימות, האישה תהיה חייבת בחליצה – וכל עוד האח של המנוח לא יחלוץ לה היא תישאר עגונה, וכמובן כאשר האח מומר יתעורר קושי מציאותי בשיתוף שלו בטקס הלכתי.
המהר"י ברין פותר את הבעיה על ידי ההצעה לבצע מראש קידושין על תנאי. זאת אומרת, שהקידושין יחולו כל עוד האישה לא זקוקה לחליצה. במקרה שחלילה האיש ימות ללא ילדים – התנאי ייכנס לתוקפו, הקידושין למנוח יפקעו ולא יהיה צורך הלכתי בחליצה.
במהלך הדורות הופיעו בספרות השו"ת איזכורים לתנאים בקידושין שמטרתם להימנע מעגינות. הבעיה המודרנית של סרבנות גט היתה נדירה בעבר מסיבות סוציולוגיות והיסטוריות, ולעומת זאת הסכנה של עגינות בשל חליצה שלא יוצאת אל הפועל היתה יותר שכיחה (בין היתר בשל תוחלת חיים נמוכה), כמו גם סכנת העגינות שארבה בשל ההפרדה שהיתה בעבר בין טקס הקידושין לחופה.[4]
שלושה שינוים היסטוריים שהובילו להתעצמות בעיית העגינות
במאות ה-19 וה-20 חלו כמה שינויים דרמטיים שהובילו לכך שבעיית העגונה התעצמה.
ראשית, ההגירה הגדולה מאירופה לאמריקה ושתי מלחמות העולם הותירו נשים רבות כבולות לבני זוג שמקום הימצאם לא ידוע, ובמקרים אחרים – לבני זוג שנטשו אותן והעתיקו את מקום מגוריהם אל מעבר לים.
שנית, וכאן מדובר בשינוי סוציולוגי עמוק – בשל ההתפתחויות במעמד האישה: הן במעמדה המשפטי שהקנה לה את הזכות להחזיק ברכוש ולצאת מנישואין עם מחצית הרכוש המשפחתי, והן במעמדה החברתי והכלכלי שאיפשר לאשה לבקש לסיים מערכות יחסים אומללות והובילה לעליה בתביעות גירושין מצד נשים, ולצד העליה במעמד האשה, התעצמה הרעה החולה של סרבנות הגט.
שלישית, השינויים הליברליים שחלו במדינות המערביות הקנו את האפשרות לנישואין וגירושין אזרחיים, מציאות שהובילה למקרים שבהם גברים יהודים הסתפקו בגירושין אזרחיים והותירו את נשיהם ללא גט, כאשר ההשלכות ההלכתיות של מצב זה על האישה הן חמורות.
לנוכח התפתחויות אלה, קמו מספר רבנים ופוסקי הלכה שביקשו למצוא פיתרון שורשי או חלקי למאפיינים החדשים של הבעיה והמצוקה שליוותה את הנשים היהודיות במשך דורות. חלק מהפתרונות שהוצעו כללו שימוש בפרקטיקה של תנאי בקידושין. כך ניתן למנות את הרב יוסף אליהו הענקין בראשית המאה ה-20; [5] רבני צרפת וקושטא בראשית המאה ה-20;[6] הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל שכיהן כראשון לציון בשנות ה-40 של המאה ה-20;[7] הרב אליעזר ברקוביץ בשנות ה-60 של המאה ה-20.[8]
היוזמות שעלו (וציינו רק את חלקן) עוררו התנגדות, לעתים התנגדות עזה מצד גורמים רבניים אחרים. יחד עם זאת, חלק גדול מההתנגדויות, אם לא חלק מוחלט, נומקו בטעמים של מדיניות ולא טעמים הלכתיים. תגובה והבהרות לשאלות ההלכתיות ניתן למצוא בדבריו של הרב פרופ' דניאל שפרבר.
פתרון חדש-ישן
ההלכה היהודית מאז ומעולם התמודדה עם סכנת העגינות בדרכים שונות (שרובן לא הוזכרו כאן). שטר ההתנאה "שטר לנישואין בצדק" הוא פיתרון ישן-חדש לבעיה ישנה, והפיכתה לפרקטיקה נפוצה ומקובלת הוא תיקון עולם של ממש ועשויה להביא גאולה במישור האישי והכללי.
הערות והפניות ביבליוגרפיות:
[1] יש לשים לב שברוב מוחלט של שיטות הנישואין הנהוגות בעולם, הנישואין מסתיימים בהחלטה של ערכאה שיפוטית, ולא בהסכמה הדדית לגירושין ובמעשה פרטי של הצדדים כמו מתן הגט.
[2] התקופה של 18 חודשים נקבעה על בסיס הפסק של ר' חייים פלאג'י. ראו: ר' חיים פלאג'י, 'חיים ושלום' (חלק ב' סימן קי"ב)
[3] הרמ"א, שו"ע, אבן העזר, קנז, ד'
[4] להרחבה ראו: אילת סג"ל הסכמי קדם-נישואין במשפט העברי (חיבור לשם קבל התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר אילן, 2010)
[5] הרב יוסף אליהו הענקין, פירושי איברא, עמ' 110-117)
[6] להרחבה ראו: מוניק זיסקינד גולדברג ודיאנה וילה "זעקת דלות" (2006) 138-139.
[7] משפטי עוזיאל, חלק אבן העזר, מה
[8] הרב אליעזר ברקוביץ "תנאי בנישואין וגט" (1966)
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- למה לחתום על הסכם קדם נישואין – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
- אילו הסכמי קדם נישואין קיימים היום? – עו"ד אלה סקעת
- בקצרה על הסכמי ממון, או: למה רובכם לא זקוקים לאחד כזה – עו"ד ניצן כספי שילוני
- כתובה אז והיום – אורית להב
- מ"אני אבחר בך" עד "את בי תבחרי": קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל – הרב דוד ביגמן
- מחדשים את הקידושין – תניה ציון-וולדקס
- "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם" – אירוסין אז והיום – צוות גלויה
- הרהורים מותרים על חופה וקידושין – איך לקיים טקס הקרוב ביותר לעולמם של בני הזוג? – הרבנית שרה סגל-כץ
- "עוֹד יִשָּׁמַע" – תכנון חופה שוויונית – נירה נחליאל
- החופה – כולם התכנסו ובאו לך – חן דרעי
- לבחור לבנות את טקסי חיינו – מיכל יחיאלי קופנהגן
- לטקס את החיים: מבוא ל"נָחוּגָה" – צוות גלויה
- על הגירושין ביהדות : טקס סידור הגט – צוות גלויה
- דינים מיוחדים הנלווים לגירושין – צוות גלויה
- טקס גירושין חברתי – רבקה בן ששון
