חוק אונס ומפתה בימינו

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.

ד"ר גבי ברזלי מתבונן מחדש בדיני אונס ומפתה בחוקי המקרא בכדי למצוא את הציווי המוסרי – חינוכי שמתבקש מאתנו בימינו.

מה הערך ללמוד את חוקי המקרא? איזה מסר רלוונטי אנחנו יכולים למצוא במערכת חוקים עתיקה כל כך, שמבוססת על הנחות יסוד חברתיות ומוסריות שונות כל כך מאלו שמקובלות בעולם שלנו? אחת הדוגמאות שמייצגות את הדילמה הזאת במלוא חריפותה הוא החוק העוסק בדינו של אונס בתולה (דברים כב 29-28) – חוק מקומם והזוי בעיני כל קורא בן זמנינו.

מישהו תופס נערה צעירה ברחוב חשוך או בשדה, כופה את עצמו עליה ואונס אותה. מעשה נבלה שאין כדוגמתו, מעשה שהתורה עצמה, רק פסוקים מעטים לפני כן, משווה לרצח (דברים כב 26), ומה דינו? "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה חֲמִשִּׁים כָּסֶף, וְלוֹ־תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא־יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל־יָמָיו" (דברים כב 29). זה הפתרון? לחייב אותו להתחתן איתה? לחייב אותה להתחתן איתו? האם מישהו שאל אותה בכלל אם זה מתאים לה? פתרונות שכאלה נראים לנו היום לא מוסריים, בלתי מתחשבים, מוסיפים חטא על פשע, הזויים.

בפוסט קצר שכתב צחי לב-רן למיזם 929, הוא מעלה את כל השאלות האלו וגורס שכדי להבין את חוק התורה לאשורו יש צורך להשוות אותו לחוקי אונס בקבצי חוקים אחרים מתקופת המקרא. למזלנו, מצויים בידינו כתבים משפטיים וקבצי חוקים לא מעטים מהמרחב הגאוגרפי-היסטורי של המזרח קדום, חלקם בני זמנו של המקרא, אחרים קודמים לו בעשרות ובמאות שנים. מתוך המאגר הטקסטואלי הזה ניתן ללמוד רבות על הייחס לנשים בתקופת המקרא, על משמעות הנישואין, ועל המשמעות שיוחסה לאונס ולאנסים בעולם המשפטי שבו התפתחו גם חוקי המקרא. 

מתוך ההשוואה הזאת, מגיע לב-רן למסקנה שהיחס לנשים שמשתקף בחוק אונס בתולה בתורה, ממש כמו בחוק המקביל לו בספר שמות – דינו של מי שמפתה בתולה (שמות כב 16-15), מוסרי ומתחשב בהרבה מחוקים מקבילים בעולם שמסביב. כיוון שהנישואין בעולם העתיק (למעשה, עד המאה האחרונה ממש) היו הסכם כלכלי-חברתי בין משפחות שנוהלו על ידי אבות המשפחה, וכיוון שבתוליה של הנערה נחשבו לנכס כלכלי של אביה, הרי שהחוק המקראי דואג למעמדה הכלכלי-חברתי-משפטי של הנערה. חיוב האנס להתחתן עם הנאנסת מטיל עליו את האחריות לשלומה ולרווחתה לכל ימי חייו, וזה מה שחשוב לתורה להדגיש. אדם אחראי למעשיו ומקבל על עצמו את האחריות לכל התוצאות הנלוות של מעשיו, בין אם התכוון להן ובין אם לא. ומה באשר לרגשותיה של הנאנסת? אלו אינם מהווים שיקול בפסיקה.

ועדיין לא נחה דעתנו. גם אם למדנו שתורה רואה לנגד עיניה את מעמדה הראוי של האישה, בימי קדם, גם אם הבנו שתורה מטילה על האדם אחריות מלאה למעשיו, עדיין איננו מסוגלים לקבל את הפתרון המשפטי שמציעה התורה לנערה הנאנסת. אז ערך חינוכי או חברתי יש למידע הזה?  

מתוך הניתוח של צחי לב-רן אפשר להציע את הדרישה המשפטית-מוסרית הבאה. כפי שחוקי נשים במקרא משקפים יחס מכבד יותר לנשים, בהשוואה לעולם שמסביב, כך גם מערכות החוק והמשפט היהודי-ישראלי בימינו חייבות להתייצב בחזית השאיפה לשוויון בין המינים ולהיאבק על כבודן של נשים, על זכויותיהן ועל שלומן, יותר ממערכות משפטיות וחוקיות של מדינות ותרבויות אחרות בנות זמנינו. הלוואי שנעמוד בדרישה זו.

אני מבקש להציע פתרון נקודתי יותר לעונשו של אנס, שמשתמש במסקנות המשפטיות של החוק המקראי ומתרגם אותן למושגי חובות וזכויות מודרניים. מובן שאין כל הצדקה מוסרית או משפטית לחייב את הנאנסת להתחתן עם האנס, אבל חובתו לדאוג לרווחתה, לשלומה, לבריאותה הנפשית והגופנית, למשך כל ימי חייו בעינה עומדת. במערכת המשפטית הנהוגה כיום בישראל, כמו ברוב מערכות החוק והמשפט בעולם המערבי, מחויבות זו איננה נלקחת בחשבון. אנסים נשפטים כפושעים פליליים שפוגעים בחברה, ונענשים בעונשי מאסר. שלומה ומצבה של הנאנסת הוא משני במהלך המשפט ובמקרים רבים כלל לא מהווה שיקול בסוג העונש או בחומרתו. במקרה הטוב יטילו בתי המשפט פיצוי כספי חד פעמי על האנס, לטובת הנאנסת, ובמקרים רבים גם זה לא. אבל אם נאמץ את העקרונות של המשפט המקראי, יידרשו השופטים לחייב את האנס לשלם לנאנסת תשלום חודשי קבוע, לכל ימי חייו, תשלום שמותאם לצרכים הכלכליים של הנאנסת. תשלומים קבועים שכאלה יסייעו לנפגעות לעמוד על רגליהן, ומצד שני יחייבו את הפוגעים באחריות מלאה לתוצאות מעשיהם.

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• ותצא דינה: להישיר מבט ולהיות איתה שם בכאבה – צביקי פליישמן
• שכם ודינה – סיפור אהבה או התעללות? – פסית שיח
• מדרש יוסף ודינה – הרבנית שלומית פיאמנטה
• קריאה חדשה בסיפורי דינה – ד"ר גילי (מבצרי) זיוון
• מדרשי דינה – טו״ר רבקה לוביץ
• מי את אסנת בת פוטי-פרע? אשת יוסף בפרשנות מימי הבית השני ובפרשנות חז"ל – ד״ר גבי ברזלי
• מה יש לדבר על דינה? בית מדרש חדש על סיפור ישן – יורם גלילי
• ותצא דינה – מחשבות בשעת מלחמה / And Dinah went out – הרבנית מיכל כהנא
• מקורות ללימוד ועיון בסיפור דינה – פרשת 'וישלח' – צוות גלויה
• להטות שכם אל דינה: רשומה לקראת פרשת 'וישלח' וסיפור פגיעתה של דינה – צוות גלויה
• סיפור דינה – איך לדבר את הטראומה? – אורי שרמן-קנוהל