מחשבות לקראת פרשת ׳וישלח׳ ושבוע דינה - על מוסר, קהילה, קבעון ושינוי נצרך: ״התגובה הקהילתית לשתיקתה של הנאנסת בשדה בספר דברים צריכה להיות צעקה גדולה, בשמה ובשבילה״.

ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה.

ביקשה אותה אשה להיכנס לתוך הבית ומצאה את הדלת נעולה.

עדן לויטה, כתבה טור למדור הדעות של ״הארץ״ בהקשר של שבוע דינה

כָּל אֵלֶּה מִלְּאוּ אוֹתִי אָשָׁם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה / כְּאִלּוּ הַיְתִי אִשְׁתּוֹ, אֲנִי שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אִשָּׁה וּבְנָהּ לַמִּדְבָּר / כְּשֶׁעָלִיתִי לָרִאשׁוֹנָה לַתּוֹרָה

רצינו לחגוג ולציין את כניסת בנותינו ל'גיל חינוך' ולתת את אותן משמעויות וחשיבות שבטקס החלאקה המסורתי. כאן, הצעה לטקס שיצרנו לבנות מתוך תקווה כי הצעה זו תיתן מענה גם להורים נוספים הרוצים לציין בחגיגיות את כניסת בנותיהן לגיל חינוך.

מעמדו הלא־פורמלי של טקס החלאקה מאפשר לרוצים בכך לפתח את יסודותיו לביטוי סימבולי של שלב המעבר הייחודי בחייו של הילד.

ליאת אצילי, שחזרה משבי חמאס, קוראת ללקיחת אחריות ולהחזרת החטופים כתנאי לחגיגת לחג החירות

חג החירות ארוג בזעקת החטופים בעזה: הביתה, עכשיו. בשתי השפות שבאסופה - עברית וצרפתית - נשמעת יחד התחינה לחירות שלמה של החטופים מהשבי, לאימוץ ערכי חג הפסח לכדי מעשה בזמן הזה עבור הזקוקים ליציאה מהשעבוד הממשי ומכל סבלותיהם.

איך אפשר לציין את חג החירות כשהחטופים עדיין לא בבית?

הקדמה לחוברת תפילות להשבת החטופים לקראת הפסח.

הוּא אוֹחֵז בְּמִלִים. / בַּיִת. חֶדֶר. מִטָּה. אִמָּא. אַבָּא. אַחִים. סָבְתָא. סַבָּא.