הקדמה על אודות הפיוט
פיוט זה כורך את שירי שתי הנביאות הנקראים בשבת שירה: שירת מרים בעקבות קריעת ים סוף (בפרשה, שמות פרק טו, כ-כא), ושירת דבורה בעקבות הנצחון על יבין וסיסרא (בהפטרה, מתוך ספר שופטים פרק ה).
הפיוט נכתב לפני פרעות אוקטובר תשפ"ד, אך עם פרסומו לקראת שבת שירה של אותה שנה, קיבל הבית האחרון שלו משמעות כפולה ועצובה: המילה "פרעות" המוזכרת בו כבר אינה רמז למילותיה של דבורה בלבד, והמילים "מהרה ישיב את שבים" הופכות מחתימה קונבנציונלית אודות פזורות ישראל לתפילה וזעקה לגאולת כל השבויים בעזה. ~
בעקבות הפרעות שינה המחבר צלע בפיוט: את המילים "כי לא בזז אויב עדים" (המרמזים לפסוק בשירת דבורה הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל … שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, שופטים ה:ל) שנראו לו תפלים במציאות החדשה, החליף במילים "לְצָּרֵינוּ אָמַר דַּיָּם" המזכירים את הביטוי "יאמר לצרותינו די" (ראו רש"י בראשית מג, יד).
מתוקף טבעו משמש פיוט זה פיוט מקדים לקריאת ההפטרה – "רשות".
בסופי הבתים משמשים המוטיבים "ותען מרים", "ותשר דבורה" תפקיד כפול: הם מוסבים על הנאמר לפניהם, ומובילים אל הפזמון "עורי עורי יורדת ים…". דבר זה מודגש במנגינה שהותאמה לו – לחן הפיוט "לדוד שיר ומזמור" המושר גם על פיוט "יהי שלום בחילנו", ומקורו בשיר שעבי מאלג׳יר – Bnats el youm.
À propos du poème
Ce poème fait résonner les deux voix de joie et d’espérance, lues lors de Shabbat Shira : celle de Myriam, qui entraîna les femmes dans le chant et la danse après l'ouverture de la mer (Exode 15, 20-21), et celle de Déborah, qui entonna un cantique après la victoire d’Israël sur ses ennemis (Juges 5, 1-30). S’inspirant des paroles de Déborah, le poème s’achève sur une prière fervente pour le retour prochain de tous les otages.
(Traduction par l’auteur)
Dresse-toi ô voyageuse en haute mer,
Fille de Sion, et porte ta voix
Tel un fleuve son cours –
Tel que le firent Miryam et Déborah.
En ce jour où Dieu fît sombrer
L’armée du Pharaon dans l’abime des mers,
Jouez une louange au tambourin !
Ainsi s’exclama Myriam
Je chante et célèbre
La justice du Roi éternel ;
Il mit une fin à nos malfaiteurs !
Ainsi chanta Déborah
Pour avoir fait traverser Son peuple
Une mer sur la terre ferme,
Entonnez un chant de reconnaissance !
Ainsi s’exclama Myriam
Puisse Celui qui de Ses enfants protège les fruits
Contre chaos et malheurs
Hâtivement ramener leurs captifs –
Ainsi chanta Déborah
עוּרִי עוּרִי יוֹרֶדֶת יָם
שְׂאִי בַת צִיּוֹן יְקָרָה
קוֹל כִּשְׂאֵת נְהָרוֹת דָּכְיָם
בְּשִׁירַת מִרְיָם וּדְבוֹרָה
יוֹם חֵיל פַּרְעֹה יָרֹה יָרָה
אֵל נֶאֱמָן בִּמְצוּלוֹת יָם
בְּתֻפִּים שִׁירוּ לוֹ שִׁירָה
וַתַּעַן מִרְיָם עורי
צִדְקוֹת מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם
אָשִׁירָה גַּם אֲזַמֵּרָה
לְצָרֵינוּ אָמַר דַּיָּם
וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה עורי
הֶעֱבִיר עַמּוֹ בִגְבוּרָה
בַּיַּבָּשָׁה בְתוֹךְ הַיָּם
לָכֵן הוֹדוּ לוֹ בְזִמְרָה
וַתַּעַן מִרְיָם עורי
אֵל נוֹטֵר לִילָדָיו פִּרְיָם
מִכָּל פְּרָעוֹת וְצָרָה
מְהֵרָה יָשִׁיב אֶת שִׁבְיָם
וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה עורי
להאזנה לפיוט בביצוע שיר יפרח:
להבנת הפיוט
א.
עוּרִי עוּרִי. לשון הכתוב בשירת דבורה (שופטים ה:יב) עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר.
יוֹרֶדֶת יָם. כינוי לכנסת ישראל, המשולה לנוסעת בים תלעות. בפיוט זה, מרמז הדבר גם לירידת בני ישראל בתוך הים ביבשה בקריעת ים סוף.
בַת צִיּוֹן יְּקָרָה. עם ישראל. לשון זה הוא צירוף של הכינוי הרווח בכתובים "בת ציון" עם לשון הכתוב באיכה בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים (ד:ב).
שְׂאִי … קוֹל. הרימי את קולך בשירה, כנאמר בשירת דבורה (שופטים ה:יב) "דַּבְּרִי־שִׁיר".
כִּשְׂאֵת נְהָרוֹת דָּכְיָם. גליהם, ע"פ תהלים (צג:ג) יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם.
בְּשִׁירַת מִרְיָם. עם נשות בני ישראל אחר קריעת ים סוף בספר שמות (טו:כ-כא). וּדְבוֹרָה. אחר הניצחון על צבא סיסרא בספר שופטים פרק ה.
ב.
יוֹם … שִׁירָה. לשון פיסקה זו מושפע מפיוטו של יהודה הלוי "יוֹם לְיַבָּשָׁה נֶהֶפְכוּ מְצוּלִים שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְאוּלִים".
חֵיל פַּרְעֹה יָרֹה יָרָה. ע"פ לשון הכתוב (שמות טו:ד) מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם.
בִּמְצוּלוֹת יָם. כהמשך הכתוב (שם פסוק ה) יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ־אָבֶן.
בְּתֻפִּים. ככתוב (שמות טו:כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת־הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל־הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
שִׁירוּ לוֹ שִׁירָה וַתַּעַן מִרְיָם. כך מתאר הפסוק את דברי מרים לנשות בני ישראל שיצאו אחריה בתופים ומחולות אחרי קריעת ים סוף (שמות טו:כא): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה׳ כִּי־גָאֹה גָּאָה.
ג.
צִדְקוֹת מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. ע"פ הפסוק בשירת דבורה (שופטים ה:יא) "יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהֹוָה, צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל".
לְצָּרֵינוּ אָמַר דַּיָּם. אמר די לאויבינו, ע"פ תהלים (מד:ח, קלו:כד) כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ.
וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה. שופטים ה:א.
ד.
בַּיַּבָּשָׁה בְתוֹךְ הַיָּם. ככתוב (שמות יד:כב) וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה.
לָכֵן הוֹדוּ לוֹ בְּזִמְרָה וַתַּעַן מִרְיָם. ככתוב (שמות טו:כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה׳.
ה.
נוֹטֵר לִילָדָיו פִּרְיָם. שומר את ילדי בני ישראל, שנקראו בנים למקום. הלשון כאן ע"פ שיר השירים ח:יב לְנֹטְרִים אֶת־פִּרְיוֹ.
מִכָּל פְּרָעוֹת וְצָרָה. מרמז ללשון הכתוב בשירת דבורה (שופטים ה:ב) בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
מְהֵרָה יָשִׁיב אֶת שִׁבְיָם. מרמז ללשון הכתוב בשירת דבורה (שופטים ה:יב) וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן־אֲבִינֹעַם.
פיוטים, שירים ותפילות בעקבות השבעה באוקטובר
חירות |
Liberté
אסופה דו־לשונית לכבוד פסח תשפ"ה | 2025 ולשחרור החטופים
כל הרווחים ממכירת העותקים המודפסים קודש למטה החטופים
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
