אֱ-לֹהִים שֶׁלִּי,
תַּרְאֶה לִי אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁמְּחַבֵּר בֵּין לְבָבוֹת,
תְּחַדֵּד אֶת הַהַקְשָׁבָה שֶׁלִּי,
בִּמְיֻחָד כְּשֶׁלָּאָדָם שֶׁמּוּלִי לֹא יוֹצְאוֹת מִלִּים מִפִּיו.
תְּנַקֶּה מִנִּשְׁמָתִי כָּל שִׁפּוּט, דֵּעָה קְדוּמָה וּקְשִׁיחוּת כְּלַפֵּי עַצְמִי,
כְּדֵי שֶׁאוּכַל לָבוֹא עִם נְשָׁמָה חוֹמֶלֶת וְקַשּׁוּבָה.
תַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת הַטֶּבַע הָאֲמִתִּי שֶׁל הֲוָיָתִי וּלְדַבֵּר מִתּוֹכוֹ,
וְלִפְעֹל דַּרְכּוֹ.

תֵּן לִי אֶת הַיְכֹלֶת לִרְאוֹת בִּצְלִילוּת דַּעַת וַעֲנָוָה מָה אֲנִי יוֹצֶרֶת בָּרֶגַע הַקָּדוֹשׁ
שֶׁבּוֹ שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת נִפְגָּשׁוֹת.
תְּלַמֵּד אוֹתִי לֹא לְהִצָּמֵד לְשִׁיטוֹת וּלְמִלִּים חַסְרֵי תֹּכֶן,
לְהַסְכִּים לִשְׁתֹּק כְּשֶׁהַשֶּׁקֶט רוֹקֵד בֵּינֵינוּ,
וְלִיצֹר מֶרְחָב שֶׁל אַהֲבָה בְּכָל מַצָּב וּמוּל כָּל אָדָם
שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת נוֹכְחוּתִי.