בֵּין רַחַשׁ גַּלִּים / לְלַיְלָה / רֵיק / תְּנִי לְעַצְמְךָ מִלָּה / טוֹבָה

וְסִגְרִי בְּבַקָּשָׁה הֵיטֵב, אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרַיִךְ… / הֵם נִבְהָלִים שָׁם בַּחוּץ / מִמַּרְאוֹת אֲפֵלִים / נִרְתָּעִים לְמַרְאֵה פְּצָעִים חֲשׂוּפִים

בין אם מעגל השנה הוא שמביא אותנו לציין סגירה או פתיחה של שערים בחיינו, בין אם אירועי חיים אחרים מעלים זאת - שינויים והתחלות חדשות, הם חלק מהשגרה (גם אם הם מייצגים שבירה של השגרה, לעיתים). נשמח במאמרים, שירים ותפילות המתייחסים למפגש שבין שינוי להתחלה, וגם בין שינוי לסוף.

ל"ג בעומר הוא חג מפתיע ומעין "זמן מחוץ לזמן" שעבר שינויים ופרשנות מחדש על ידי התנועה הציונית. ייחודו של תאריך זה בלוח השנה פשט ולבש צורות רבות במעבר מחג מסורתי ודתי לחג ציוני, והודגשו בו מסרים ותכנים שונים של חג מרד, חג אביב וחגם של בני הנעורים.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מושג החירות והמפגש בחג הפסח.

שֶׁבְּדִידוּתָהּ עוֹרְרָה בִּי עֶצֶב, / בְּעִקָּר בָּחֳרָפִים / וּכְשֶׁלִּמְּדָה מִשִּׁירֵי רָחֵל / וְאַבְרָהָם בֶּן יִצְחָק. / קוֹלָהּ הָיָה שָׁלֵו / כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עוֹבְרִים כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת / מִתְנוֹעֲעִים מִקָּצֶה לְקָצֶה

מֵסִיר כּוֹבָעִי הַמָּעוּךְ / בִּפְנֵי הַנֵּצַח הַזֶּה.

רַק בְּדִיעֲבַד / נוּכַל לְהַכְתִּיר אֶת / הַגֶשֶׁם שֶׁל אֶתְמוֹל

הַדְּבָרִים / קַשּׁוּבִים אֶל הָרוּחַ כָּל הַזְּמַן

וְאָז מְאֹרְעוֹת אוֹקְטוֹבֶּר וּפּוֹסְט אוֹקְטוֹבֶּר וְלָנֶצַח אוֹקְטוֹבֶּר.

לְגַמְרֵי לְבַדּוֹ / בִּנְתִיבוֹ נוֹדֵד אָדָם / בִּרְשׁוּת הָרַבִּים: / כַּכּוֹכָבִים בִּמְסִלָּתָם

קָשִׁים הָיוּ פְּנֵי אָבִי: / סָדְקָה אִמִּי רַכּוּתָהּ / כְּאִמָּהּ / לְפָנֶיהָ:

עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי: / כְּפָרִי: הַסְּפָרִים: רָזַי הַמּוּטָלִים / אֶת הַהוֹרִים וְהָאַחִים / אֶת מַטָּעֵי הַתַּפּוּחִים:

כְּשֶׁאֲנִי מַזְעִיפָה פָּנַי / בְּעוֹרִי הַשָּׁחוּם / אֶמְצָא אֶת הַנִחוּם, / מִכָּאן, נִתָּן לְהָבִין / כְּרַתְּתִי בְּרִית עִם שְׂעָרִי הַמַּלְבִּין,

גַּם הָעוֹלָם נוֹצַר / בְּרֶגַע שֶׁל תְּשׁוּבָה / לִשְׁאֵלָה

רָאִיתִי יַעַר עוֹמֵד בָּאֲלַכְסוֹן

וְהַיָּמִים כְּמוֹ יָמִים / נִגְזָלִים בַּלֵּילוֹת

מֶה הָיָה בְּעַצְמִי כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ, / הֶהָיָה בּוֹ רִיק כְּמוֹ מִסְגֶּרֶת שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנָּה הַתְּמוּנָה, / אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר מִמֶּנִּי הִתְרַחֵשׁ בּוֹ. / כֵּיוָן שֶׁבְּדִיּוּק אָז יָצָאתִי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.

וּכְכָל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים מִתְבַּהֵר / שֶׁאִשָּׁה אֵינָהּ אֱלֹהִים / שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחְזוֹר גָּלוּת וּתְקוּמָה.

אָמַרְתָּ לִי, / שִׁירָה אֵינָהּ עוֹשָׂה דָּבָר / הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ / לְעַכֵּל אֶת מַרְאוֹת הַיּוֹמְיוֹם.

מַה שֶׁהָלַךְ לֹא יָשׁוּב, / מַה שֶׁיָּשׁוּב לֹא הָיָה. / הָיִיתִי שָׁם. אֲנִי זוֹכֵר

עַד מָתַי תִּהְיֶה? / שְׁאוֹן הַזְּמַן יוֹרֶה בְּאָזְנַי / בְּקֶצֶב גּוּפְךָ הַגָּדֵל

בַּמִּשְׁעוֹל הַתָּלוּל שֶׁל הַסָּפֵק אַעְפִּיל / אֶל גַּן הָעֵדֶן, תְּשׁוּבָה. / שָׁם אֶבְנֶה לִי בֵּית אֶבֶן / שָׁם אֶמְצָא מְנוּחָה.