לוֹמֶדֶת לִחְיוֹת בְּלִי אֲדָמָה

מָסֹרֶת אֲבוֹת עָבוֹתָיו / נִשֵּׂאת מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מַשֶּׁהוּ מְפַיֵּס נִרְגָּשׁ לַבָּאוֹת - / רִמְזֵי אֱלוּל

הִנֵּה, שׁוּב אֱלוּל עוֹלֵל שְׁאֵרִית סְלִיחוֹתָיו, / אֲנִי סוֹלַחַת לְעַצְמִי עַל מְחִירֵי עָבָר שֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְשַׁלֵּם / וּמְחַבֶּקֶת אֶת אֵלֶּה שֶׁנִּדֹּנְתִּי לָשֵׂאת.

אֵינוֹ חָשׁ בְּטִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הַמְּלַטְּפוֹת אֶת שְׂפָתָיו / בִּנְשִׁיקוֹתֵיהֶן הַצּוֹנְנוֹת, / כְּאִלּוּ הֶעָתִיד פָּתוּחַ וְהַבִּדּוּד לֹא יִמָּשֵׁךְ / לָנֶצַח, וְהוּא יִמְצָא אֶת חֵרוּתוֹ תּוֹךְ יוֹם,

מִתְמַסֶּרֶת לָרֶגַע,/ מִתְמַזֶּגֶת עִם הַנֶּצַח.

הַלַּיְלָה יוֹם אַחֲרֵי / הַיּוֹם לַיְלָה אַחֲרֵי

הָאִילָנוֹת מְבַכִּים אֶת הַלַּיְלָה, / חוֹמְדִים צֵל יָרֵחַ.

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל ספירת העומר, כתקופה של ציפיה וייחול, על מנהגי האבלות לזכר המגפה בקרב תלמידיו של ר׳ עקיבא, כחיבור לתודעת הטבע המשתנה והציפיה לחיטה הצומחת שוב.

אִמִּי נִבְּאָה גַּם אֶת מוֹתָהּ / אֲנִי לֹא אֶשְׂרֹד, הִיא אָמְרָה

וְאִם יֵשׁ לִי בּוֹר / בְּגֹדֶל לִוְיָתָן

הזמנה להגשת מאמרים, שירים, תפילות, מסות, סיפורים קצרים, יצירות אמנות ועוד - המתייחסים אל מושג החירות והמפגש בחג הפסח.

הַשַּׁחְרוּר קָרָא לִי הַבֹּקֶר לָצֵאת אֵלָיו / נַעֲנֵיתִי לִקְרִיאָתוֹ וְיָצָאתִי לַמִּרְפֶּסֶת / לִרְאוֹת הֲקָלְתָה הַמִּלְחָמָה

הָיִיתִי נָבוֹךְ לְהַחֲזִיק תְּמוּנָה שֶׁל יֶלֶד בֶּן אַרְבַּע וְלוֹמַר "זֶה הַדּוֹד מְשֻׁלָּם".

מִשְׁעֶנֶת שֶׁל אוֹר / לְמִי שֶׁנָּפַל עָלָיו / הַחֹשֶׁךְ

אִם כָּל הַטֶּבַע עֲדַיִן מַאֲמִין, / אָז גַּם אֲנִי.

וְכַאֲשֶׁר בְּגַעְגּוּעִים כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים מַבִּיטִים בָּהּ כְּאַלְבּוֹם יַלְדוּת, / וְכַאֲשֶׁר רַעַשׁ שִׂיחַ גַּס חָרוּז בִּפְעִימוֹת טְרַקְטוֹר מְפוֹרֵר שָׂדוֹת,

וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁמַּתְנוּ / לֹא הָיָה כָּל סִימָן / אוּלַי רַק טֶקֶס הַהַקָּפוֹת שֶׁלֹּא סִיַּמְנוּ

זַנְבוֹת דְּרָכִים הִתְפַּתְּלוּ עַל גַּבּוֹת הֶהָרִים / כִּתְרֵי אֲבוּקוֹת הֻתְּכוּ לְזָהָב

לִכְאוֹרָה הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ / מִצַּוָּארוֹ שֶׁל הַר לִכְאוֹרָה הַצִּפּוֹרִים / מִתְוַכְּחוֹת עַל חַלּוֹנִי לְמִי הִיא שַׁיֶּכֶת / הַגַּעֲגוּעַ לַחַיִּים

בָּהּ הַכֹּל מְצֻלָּקִים כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת, / הֵנֵץ לְפֶתַע שַׁחַר חָנוּן וְעָדִין,

וְלֹא פָּחַדְתִּי לְהַבִּיט בַּשֶּׁמֶשׁ, / וְיָדְעוּ הָעֲנָנִים לְהִתְפַּזֵּר, עַל כָּרְחָם

וְיֹאמַר אֲהוּבָה רְאִי, / כֹּל הָעֵצִים בּוֹעֲרִים.

שֶׁבְּדִידוּתָהּ עוֹרְרָה בִּי עֶצֶב, / בְּעִקָּר בָּחֳרָפִים / וּכְשֶׁלִּמְּדָה מִשִּׁירֵי רָחֵל / וְאַבְרָהָם בֶּן יִצְחָק. / קוֹלָהּ הָיָה שָׁלֵו / כִּלְאַחַר יֵאוּשׁ.