יֵשׁ דִּינָה אַחַת, אוֹ כָּל אַחַת אַחֶרֶת / שֶׁרַק רָצְתָה לָצֵאת / לְחַפֵּשׂ אֶת עַצְמָהּ וְאוּלַי לִמְצֹא

אַחַיִךְ מְפַלְפְּלִים בָּךְ / דִּינָה, מָה דִּינָהּ?

כחלק מפעילויות שבוע דינה שבמסגרת ׳שותפות דינה׳, כתבה נאוה בן-אור (שופטת בדימוס) דבר תורה לפרשת וישלח, עם בקשת צדק ולא נקמה - בקשה לעזרה למי שהיתה דינה, וכנגד הנקמה בה בחרו אחיה. בן אור היא חברה מייסדת בפרויקט דינה להכרה וצדק לקרבנות אלימות מינית באזורי קונפליקט, הפועל במסגרת מרכז רקמן, אוניברסיטת בר-אילן

כִּי יַלְדָּה טוֹבָה אוֹמֶרֶת תּוֹדָה,/ כִּי יַלְדָּה מְחוּנֶכֶת הִיא יַלְדָּה מְחַיֶּכֶת/ כִּי יַלְדָּה לְבַדָהּ אֵינֶנָּה עֵדָה

מִי עָמַד מוּלָהּ מַמָּשׁ בָּרֶגַע שֶׁפָּתְחָה/ פֶּה שָׁמוּר, נְטוּל חִיּוּךְ, אֶל מִי הִיא בָּהֲתָה,

וְאֵיךְ דַּוְקָא אָז, לָמָּה רֶגַע אֶחָד/ נִשְׁאַר בָּהּ כְּצֵל מְלַוֶּה שֶׁנֶּחְתַּם,/ וּמָה שֶׁקָּדַם לוֹ נִסְתַּר, כְּמוֹ אָבַד

נוֹלַדְתְּ וּמִישֶׁהוּ אָמַר קְחִי לָךְ כּוֹס מִישֶׁהוּ נִתֵּץ אוֹתָהּ עַל הַכְּבִישׁ / מִישֶׁהוּ אָמַר אַתְּ חֲלוֹם אַתְּ חֲלוֹם רַק חֲלוֹם אַל תִּסְתַּכְּלִי

הָעַיִן שֶׁרָאֲתָה יוֹתֵר מִדַּי נֶאֶטְמָה מִלִּרְאוֹת רַגְלַיִם קְטַנּוֹת / עַל רִצְפָּה עַל סָדִין חַלּוֹן דַּרְכּוֹ חָלְפוּ צִפּוֹרִים

שִׁנַּיִם צְחֹרוֹת מֻנָּחוֹת כִּפְנִינִים חֲרוּזוֹת בַּפֶּה הַפָּעוּר / מֵהַקַּרְקַע רוֹאִים אֵיךְ הַכּוֹכָבִים נֶחְרָזִים לְאוֹרוֹת הַמִּגְדָּלִים

מושג המוגנות אוצר בתוכו פרקטיקות, הלכי רוח ודפוסי חשיבה רבים. על ידי פריטתם, אנו מבקשים להציג את האידיאל החברתי אליו אנו צריכים לשאוף, וכך להתוות את הדרך לכינון קהילה מוגנת.

עָמַדְתִּי שָׁם עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ עָלַי וְהַפֶּה וְהַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁהָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֵלַי כְּמוֹ טְלָפַיִם שֶׁל מִפְלֶצֶת שֶׁמְּאַיֶּמֶת לִבְלֹעַ אוֹתִי

אַל תְּבַקְּשִׁי אֶת הַדִּין, / הַרְפִּי מִן הַצֶּדֶק / וּצְאִי.

שירה, תפילות, מחשבות וכוונת הלב האגודים בחוברת שליוותה את ההתכנסות שהתרחשה ביום חמישי, י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד 30.11.2023 ערב שבת וישלח. בלילה שלמחרת שוחררו החטופות והחטופים הראשונים. ומכוות האש - לא פגה. והלב - עוד לא נרגע. התכנסות זו באה לחזק כל נפגעת ונפגע מתקיפה מינית. בכל זמן. וגם במתקפת השבעה באוקטובר. כך הבענו את דאגתנו, כך שלחנו את תמיכתנו ואהבתנו.

כדינה אז, גם שורדי ושורדות פגיעה מינית בהווה, מתמודדים עם התעלמות, השתקה והסחת השיח והקשב מהנרטיב שלהן אל עבר דיונים חברתיים או פוליטיים. התיקון החברתי המתבקש אינו רק שבירת השתיקה, אלא יצירת תרבות של הקשבה, אמפתיה והגנה. סיפורה של דינה צריך להפוך ממקרה פרטי לזרקור המאיר סוגיות מהותיות של כוח, טראומה ותיקון.

לקראת שבת ״וישלח״ וסיפור אונס דינה שמופיעה בה, ׳גלויה׳ ו׳ברית אמונים׳ מזמינים אתכן.ם לשלוח תכנים העוסקים בפגיעה מינית ובמוגנות, בצל האירועים הקשים של התקיפה בשבעה באוקטובר, שכללו טרור מגדרי ופשעים חמורים נגד הגוף ונגד הנפש. המרחבים הפרטיים שלנו עוצבו מחדש במהלך ואחרי השבת ההיא, ותחושת הביטחון האישי ספגה מכה עמוקה וקשה. אנו נפרסם שירים, מאמרים, ראיונות ותכנים נוספים העוסקים בפגיעה ובתגובה לה, אצל היחיד.ה, הקהילה, והחברה.

הִיא לֹא חָלְמָה שֶׁמַּהֵר כָּל כָּךְ / תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. / שֶׁעֲדַת תַּנִּינִים תָּבוֹא אֶל גְּדוֹת הַנָּהָר / לְמַלְּאוֹ בֹּץ וְדָם.

אַבָּא לֹא מַרְשֶׁה לָלֶכֶת / לְבָתִּים שֶׁל אֲחֵרִים / אַבָּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלּוֹ / לַבַּיִת שֶׁל הַדּוֹדִים.

תָּרִיחִי, תָּרִיחִי אֶת עַצְמֵךְ הִיא אָמְרָה / אַתְּ חֲשׁוּפִית בָּעוֹלָם. / אַיָּלָה עִם עֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְוָחָה / כְּבָר מִיַּלְדוּת זֶה נֶחְתַּם.

שֶׁלֹּא אֲחַבֵּל בְּרִקְמָה עֲדִינָה / שֶׁל אַהֲבָתֵךְ... / גַּם לֹא אֲחַיֵּךְ… / אֶל מוּלָם.

לָלֶכֶת לַמִּטְבָּח / לְבַדֵּךְ בַּחֹשֶׁךְ, / כְּשֶׁהַטַּבָּחִים לוֹטְשִׁים / עֵינַיִם רְעֵבוֹת לְגוּף

הַיַּלְדָּה בָּכְתָה / וְאִישׁ לֹא רָאָה / הַיַּלְדָּה צָרְחָה / וְאִישׁ לֹא שָׁמַע / אָז הַיַּלְדָּה שָׁתְקָה / שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה / וְעוֹד שָׁנָה

הוּא פּוֹרֵץ אֶת הַמְּחִצָּה / וְנִכְנָס לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים / גֶּבֶר יָחִיד.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה אינפורמטיבית זו מבקשת להנגיש בצורה מהירה ופשוטה מקורות מגוונים עבור אלו המבקשים.ות ללמוד וללמד, לדון ולקיים שיח משמעותי, להיפגש עם התוכן המורכב הקיים בטקסט ואף לקיים טקסים או תפילות לשם התמודדות ותיקון קהילתי ו/או אישי.

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: ״...התורה, היא יומן קולקטיבי על טראומה והחלמה. יומן שכתבו האבות והאמהות שלנו. היא משלחת עדות להריסות האדם ולזוהר שבאדם. לכן שפת התורה כמו שפתם של הנפגעים... היא עדות שבורה ועמוקה. שפת התורה ובעקבותיה שפת התפילה הן שפות-קודש כי הן משוחחות עם האדם במקום שבו נשברו ונגמרו לה / לו המילים...״