למנוע ניצול מיני: העקרונות שצריך לבסס בין רב לבין בני קהילתו

'ברית אמונים' הוא מיזם שמטרתו גיבוש קוד אתי וכללים שיימנעו מקרי ניצול מיני מצד בעלי סמכות בתוך הקהילה וכן לתת כלים לטיפול באירועי משבר.
לקריאת המאמר באתר מקור ראשון >>

לפני תשעים שנה, פרסם הפסיכואנליטיקאי שנדור פרנצי את מאמרו הקאנוני ופורץ הדרך 'בלבול השפות'. במאמר המהפכני – שעד היום נחשב לקריאת חובה לכל מטפל בטראומה – מסביר פרנצי את הדינמיקה במרחב הפגיעה המינית בילדות. פרנצי מצביע על התנגשות טראגית ופוגענית במפגש בין המבוגר לילד, ובעיקר על ההתנגשות בין הצרכים השונים של הצד הפוגע והצד נפגע. צרכי הילד בשלב זה נעים בעיקר באזורים של כמיהה לחום, ביטחון ואהבה. כאשר הילד מנסה לבקש את צרכיו מהמבוגר ב'שפת הרוך', המבטאת כמיהה לקשר חם ואוהב, הוא פוגש מולו מבוגר פוגעני המדבר ב'שפת התשוקה'. שפה שבה, כילד, הוא לא יודע לדבר או לתקשר.

מפגש מעוות זה, יוצר 'בלבול שפות' בין רוך למיניות שיוצר סערה רגשית אדירה בנפשו של הילד הנפגע, שבעתיד יאמץ דפוסים לא מסתגלים ששורשן נמצא בסערת הבלבול שחווה בילדות. פרנצי מזכיר גם את חוסר השוויון המובנה בכוח ובסמכותיות בין המבוגר לילד, וכן את הכחשת הפגיעה על ידי המבוגר הפוגע ומבוגרים נוספים בסביבה, ככאלו שמעודדים את הבלבול והמסתעף ממנו ומקבעים אותו בנפשו של הילד.

אפשר וצריך להשוות בין דינמיקה זו, לדינמיקה המתקיימת לעיתים בקהילות תורניות, בין הרב או מנהיג רוחני בקהילה לבין חבריה. מתוקף תפקידו של הרב או המנהיג, משקלו הסגולי גדול יותר אל מול חברי הקהילה. ניתן לראות את ביטוי הכוח הלא שוויוני שלו אל מול חברי הקהילה: מתוקף תפקידו, לרב או למנהיג יש מקום מיוחד בבית הכנסת, הוא מתכבד בכיבודים שונים ומדבר בפני הקהל ועוד. לעומת זאת, במרחבים כמוסים יותר של חיי הקהילה, טמון פוטנציאל מסוכן לבלבול שפות בין הרב או המנהיג לחברי קהילתו. תפקיד רב או מנהיג הקהילה מקפל בתוכו מחויבויות ואיכויות רבות. כך שמעבר להיותו מוביל קהילה, פוסק הלכה, מנהיג תפילה, דמות להשראה וחיקוי ועוד, הוא גם משמש בדרך כלל כמעין יועץ אישי ורוחני. עמדתו הייחודית מציבה אותו במרחב בו הוא משמש תדיר ככתובת בטוחה לשיח שפת הרוך של חבר הקהילה הבא להיוועץ עימו.

בעולם הטיפול יש חשיבות קריטית למערך הטיפולי ולשמירה על הגבולות, הן של המטפל והן של המטופל. המרחב הבטוח והאינטימי שנוצר בשיחה עם הרב או  עם מנהיג בקהילה מאפשר מצד אחד לרבנים לסייע, לתמוך, ללמד ולהקשיב, אך במקרים אחרים, להם נחשפנו כולנו בתקופה האחרונה, הוא מאפשר להתחיל בתהליך של עיוות הגבולות, עד למצב בו הגבולות נעלמים לחלוטין.

בדומה לפגיעה מינית בילדות, הגבולות לא נחצים בבת אחת ובדרמטיות. להיפך, הם מתעוותים לאט ובסופו של דבר נעלמים לחלוטין. בהיעדרו של קוד אתי ברור, כאשר נענה הרב או המנהיג בחיוב לבקשה שקיבל להיפגש במשרדו בשעה מאוחרת, או נחשף לחיים האינטימיים של זוגות בקהילה וכדומה, הדרך לגלישה למחוזות פוגעניים הופכת סלולה ונגישה במיוחד. הנער, הנערה, האישה או הגבר המבוגר הבאים לרב לבקש תושייה ונחמה, עשויים למצוא את עצמם מקבלים ממנו בחזרה תשוקה ופוגענות.

גם כאשר הנשים והאנשים הנפגעים מהתנהלות חסרת גבולות זו הינם מבוגרים בעלי דעה ובחירה חופשית, תמיד, כמו הילד העומד נבוך ומבולבל אל מול המבוגר הפוגעני, נפגעי ניצול במרחב הקהילתי לכודים ברשת טוויה היטב ו'אין חבוש מתיר עצמו'. האחריות על יצירת מרחב בטוח ומוגן משבירת גבולות פוגענית בקהילות ישראל, מוטלת על מנהיגי ומובילי הקהילות, אשר עליהם האחריות להגן על צאן מרעיתם, גם מהם עצמם.

מתוך המשברים המהותיים שנוצרו בקהילות ישראל בשנים האחרונות, כאשר מנהיגים קהילתיים מובילים וכריזמטיים עשו שימוש לא ראוי בעמדתם הייחודית בקהילה ושברו את הגבולות התיאורטיים בצורה שהתבררה לאחר מעשה כפוגענית וכוחנית, ישנם חובה וצורך גדול לתיקון והסדרה קונקרטית של יחסי הכוחות ויישומן במרחבי הקהילה האמונית.

נדרשת הסדרה שתעוגן בקוד אתי מוסכם וברור שיבהיר וייתן מקום לכללי הגבולות במרחב, אותו תאמץ כל קהילה אמונית המעוניינת לשמר את המרחב הקהילתי מוגן ובטוח לכל חבריה. לצד אימוץ הקוד האתי, יש לייצר מנגנון קהילתי בלתי תלוי אשר יסמיך נאמני ונאמנות מוגנות בכל קהילה, שתפקידם העיקרי הוא לוודא שעקרונות הקוד האתי נשמרים בקהילה. כמו כן, יהוו נאמני המוגנות הכתובת למענה ראשוני לשיתופים ושאלות של נשות ואנשי הקהילה על אודות הגבולות ושבירתן. יישום הקוד האתי והצבת נאמני מוגנות לרשות הקהילה, עשוי להוריד דרמטית את האפשרות לשבירת גבולות ולפוגענות במרחב הקהילתי.

מתוקף הבנה זו, ייסדנו את 'ברית אמונים', מיזם משותף המיועד למרחב הקהילתי – אמוני, אשר נותן מענה בדיוק לסוגיה זו. ברית אמונים הוא מיזם שבכוונתו לתת מענה ברור ושפה אחת לבלבול העשוי להתקיים במרחב, בימי שגרה ובשעת משבר קהילתי המושתת על פריצת גבולות. הברית שתחת כנפיה אנו מבקשים להכניס קהילות רבות ככל הניתן, תבוסס על אמנת מוגנות משותפת ומוסכמת. אמנה זו, מנוסחת בימים אלו על ידי ועדה מייעצת משותפת של מנהיגות ומנהיגי קהילות, פוסקי הלכה, מטפלים ופעילים בקהילות.

האמנה תשמש כמצפן שיכוון קהילות אל עבר מרחב קהילתי בטוח ומוגן יותר מפרצות ונזקים. ברית אמונים תכיר בקהילה כמוגנת ונאמנה כאשר מנהיגי הקהילה וחבריה יאמצו את האמנה ויתנו לה מקום של כבוד במרחב הקהילתי הפיזי והרוחני כאחד. לצד זאת, מכל קהילה שתצטרף לברית, יוכשר נציג/ה אחד או יותר, שתפקידם יהיה לשמש ככתובת לכל חבר/ה או מנהיג/ה קהילה שייתקלו בשאלה או אתגר ביחס לשמירה על מרחב קהילה בטוח ובריא לכולם. ברית האמונים במלואה תיחשף בסיומו של תהליך משותף ומוסכם אשר יתחיל אי״ה בכינוס במכון הרטמן אליו יוזמנו מאות מנהיגים ומנהיגות מקהילות ישראל ובו ידונו בנושא הפגיעות הרגישות והמיניות בקהילות האמוניות.

לטווח הרחוק, מטרתה של הברית הינה לאגד בתוכה כמה שיותר קהילות מנהיגות ומנהיגים תורניים ומרחבים קהילתיים מכל גווני קשת היהדות הישראלית שיקבלו על עצמם את האמנה המשותפת. קהילה מחויבת לברית תהיה מודעת לשאלות של ביטחון בימי שגרה, ולמענה מקצועי, מהיר ואמין בזמני משבר. תחת תנאים אלו, המרחב הקהילתי יוכל להתנהל ולשגשג כשהוא שואף לשמור על גבולות ברורים, ובכך להגן על החברים בו ולאפשר לכולם מרחב בטוח ומכיל.

אנו תקווה, שקהילות ישראל מכל גווני הקשת יצטרפו ויהיו שותפים לברית האמונים ישמרו יחד על כל אדם ויקדשו את שמו של הקב"ה בעולם ויאדירו את תורתו.

* בהכנת המאמר השתתפו גם הרבה תמר אלעד-אפלבום, הרבנית שרה סגל-כץ, מייסדות ומנהלות יוזמת ברית אמונים

לקריאת המאמר באתר מקור ראשון >>