שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח בְּטָעוּת להתהלך פָּתוּחַ-סָגוּר-פָּתוּחַ
שבת של הליכה נפרשת בפנינו, ההליכה של אברם ושרי ומי שעימהם ויציאה למסע ארוך ומורכב ביחסי המשפחה והשכנים. אפשר לחוש למקרא הפרשה שממילא גם אנחנו במסע להתוודע למציאות שיש בה גם ׳ישן׳ וגם ׳חדש׳. על כן, לאורך האגרת שכאן מובאות קריאות שונות הקשורות בזמן ההווה, אבל גם שולחות רחוק – במחשבה, בחקירה הפנימית, בגיוס משאבים להתמודדות עם קושי וביכולת לנוע במחשבה בין פתוח לסגור לפתוח.
מה באיגרת השבוע?
- מורי לידר מזכיר שגם בשיבה לשגרה צריך ללמוד את שפת התקווה
- שואלים גשמים? זלדה ״שרה״ בגשם, והשירה מרנינה כמו פלג פז
- חלי טל שלם כותבת על התפכחות דווקא ברגע שנראה לכאורה פסטורלי
- שלוש שנים להסתלקותה של חוה פנחס־כהן
- חודש המודעות ללידות השקטות – רשומות, שירה, וטקסים
- פרסמו כאילו אמצעי מניעה אסורים? אז נדבר גלויות על הידע ועל החירות
- חודש המודעות לסרטן השד – מעקב עצמי, רפואה ומבט אחראי
כמו אחרי צליחת האוורסט: ללמוד מחדש את שפת התקווה
שירו של מוֹרי לידר נכתב ברגעי המעבר שעודנו נתונים בהם, לאחר המלחמה. כאשר שקט מתחיל להשתרר ולכאורה הכל מתייצב ואפשר לחגוג את טעם החיים, מתברר שיש שאלות שאינן מרפות: האם באמת תמה הסערה? האם לא תשוב? האם אנו יודעים לעבור מדכדוך אל השמחה?
השיר כתוב כמונולוג אישי, אך הוא מהדהד את תחושותיהם של כל מי שליוו את ימי המלחמה בחרדה, באבל ובתקווה. הוא מציע שכל אחת ואחד מאיתנו הוא, במובנים מסוימים, שורד. תחושות הקצה של השבים נשזרות בתחושת ההמתנה, התשישות והבלבול של אלה שנותרו. בפתיחה מדמה השיר את השגרה ששווה כמו אל מטפס הרים, שאוויר הפסגות עוד זר לריאותיו וכמו מי ששב מן השבי. ההשוואה היא אל ה׳אדם הפשוט׳ המתרגל לזמן החדש הזה. זוהי השוואה שאינה שגרתית בכך שהיא מבטלת היררכיות של הירואיות וכורכת את כולם יחד. דרך ההשוואה נפרש קולו של מי שמבקש להסתגל למציאות של אחרי הסכנה, רוצה לדעת כיצד להיות בתוך השמחה ומבלי לשכוח את האובדנים.
הבחירה מלאת התעוזה שלא להבדיל בין מסעות הסבל והאתגרים מאפשרת לשיר לדבר בשמם של רבים, כמי שמצויים בתהליך הסתגלות במעבר מדכדוך ממושך אל שמחה זהירה, ובלי למחוק את מה שאבד או להתכחש למי שלא ישוב. מהשיר עולה תובנה שגם לרוגע צריך להתרגל. השיר מבקש לפנות מקום לשמחה שאינה מוחקת את הצער. זו שמחה צלולה, אחראית, שמתעקשת לזכור ומבטאת את הידיעה שיש ללמוד מחדש אפילו את שפת התקווה.
לבקש על הגשמים מכל הלב
השבוע בז׳ במרחשוון התחלנו לשאול, לבקש את הגשם ואת הרוויה שהאדמה זקוקה לה. את המעבר התחלנו ב׳תפילת הגשם׳ החותמת את תקופת החגים אבל, רק עתה אנו מבקשים באופן מלא בתפילתנו את הברכה האצורה בגשם. וכך, נראה שאנו בתודעה חורפית לא רק מצד השעון שהתאים עצמו לעונה אלא שאנו בתודעה המכירה בעונה הגשומה.
יש מי שבוא עונת הגשמים לא אהודה עליהם, ויש מי שחווים זאת כרננה גדולה. כמובן, שיש את אלו הרואים טוב בכל עונה. והנה, בשירה הקצר של זלדה, מתוך רשומות שנמצאו לאחר פטירתה, משתמעת החדווה עם בוא הגשם באופן המרנין את כל איברי הגוף ומאפשר לחוש אחת מן הטבע ואולי אף אחת עם הטבע.
שירי גשם רבים נכתבו, משירי ילדים ועד פיוטים ושירת פופ, אך השיר הזה של זלדה מעניק ביטויים חדשים לחוויית המפגש בגשם. כך למשל: "בגשם ליבי פלג פז", כותבת המשוררת. כלומר, שצף המים משמח אותה כזהב, כפז, אך אולי גם כתחושת פיזוז.
לקריאת שירים נוספים של זלדה בגלויה, היכנסו >>
מי ברא את ההתפכחות?
לאחוז בתודעה של פרשת לך־לך זה בעיקר לאחוז בתודעת ההתפכחות כנגד מה שמוכר ולמצוא כוח פנימי שתואר על ידי חנה סנש: ״קוֹל קָרָא, וְהָלַכְתִּי״, ויכול לשוב ולהיאמר על דמותו של אבר(ה)ם. עצם ההליכה מהשייכות, מהוודאויות וההיסמכות על נתיב חדש – תלמד אותנו על אתגרים ומחירים, בקריאת הפרשות הבאות. אבל רגע ההתפכחות, המיוחס גם לאברם – שבמקרא ויותר מזה במדרש – הוא רגע משמעותי לכל מי שמצליחים לתת שמות למה שכבר לא נכון עבורם. התפכחות איננה מניבה מיד שיום של שדה חדש, אבל עצם ההכרה, שאמנם מביאה לזרות והתנכרות היא שמאפשרת גם חבירה מחדש למה שאפשרי לאחר המבט החדש.
בשירה של חלי טל שלם מובאת טיפת הטל לא בהכרח בכדי לתאר את יפי הטבע בלבד, בדומה לחוויית הגשם שקראנו לעיל. השיר המניאטורי פותח בתיאור פסטורלי שאפשר בקלות לדמיינו – טיפה של טל המונחת על עלה דק של עץ אורן ופוגע בה האור והיא מתנוצצת במפגש יפהפה בין מים לשמש. אבל השיר הקצר הזה קורס בשתי המילים שמונחות לאחר מכן. לא עלה האורן המכונה ׳מחט׳ הוא שדוקר את האצבע הנוגעת בו אולי בנסיונה ללכוד את טיפת הטל, אלא מילים פוגעניות מהוות דקירה בלב, בנפש ומרגע שזה הובן כל יופי שקיים לא יכול למחות את ההתפכחות. אולי כמו רצון לגעת באותו יופי של טל הקרבה היא שמביאה למילים דוקרניות, אבל אולי ההימצאות במה שנראה שליו ושלם מאיטה את ההכרה שלבסוף מגיעה – גם בתוך מקום שכזה אפשר לפגוע ולהיפגש.
ההתבוננות בטבע והכרה מחדש במה שהיה נראה אחרת לגמרי קודם לכן, מזכירה כאמור את דמותו המיתית של אברם המבקש לפענח את הבריאה וסודותיה. את היסוד הזה של היכולת להתבונן במוכר ולהיות פתוחים להתפכחות כדאי לתרגל מעת לעת, בין אם מצויות טיפות גשם של טל וברכה ובין אם נוכחת פשוט קשיבות.
שלוש שנים להסתלקותה של המשוררת חוה פנחס־כהן
השבוע חל יום השנה השלישי לפטירתה של המשוררת חוה פנחס־כהן, אשר מעבר לכתיבתה הענפה תרמה רבות לשדה התרבות בישראל ולקשר עם התפוצות בתחום זה. בגלויה פירסמנו משיריה עם ייסוד האתר ואף לאחר פטירתה ולכך גם צירפנו מאמר מאת ד״ר ענבר רווה על מכלול כתיבתה. המאמר מבטא הבנה של השכבות השונות בכתיבתה של פנחס־כהן, שלא פסקה מכתיבה ומהוראה אבל גם מלמידה וישבה כסטודנטית מן השורה בקורסים שונים בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומי שלמדו לצידה לא יכולים לשכוח את השאלות והצעות הקריאה הייחודיות שלה.
שירה המוכר ביותר של פנחס־כהן הוא ככל הנראה ״תפילה לאם בטרם שחרית״, ואף על פי שאפשר היה לבקרו כמהותני יתר על המידה בתיאורי האימהות מצד המעשה והמחוייבות הרגשית, הרי שאי אפשר לחוש אדישות לתחינה הנסוכה בו פשוט להיות ״אמא טובה דיה״, בשפה של חול וקודש גם יחד.
לקריאת כל שיריה של חוה פנחס־כהן ז״ל במגזין גלויה >>
להשמיע את הקול כנגד הדממה: מודעות ללידות השקטות
חודש אוקטובר נחתם עתה ובו מצויינות בכל שנה לידות שקטות כאירוע טראומטי עבור האישה, הזוגיות והמשפחה. העלאת המודעות חשובה גם כדי להכיר באפשרות הזו בתוך ביוגרפיית הוולדנות בקרב נשים, ויותר מזה – ברושם רב השנים ובהיותו אובדן שבעבר לא הכירו בו.
עמותת ״ניצוצות של שקט״ מלווה נשים בתהליכי אובדן ההריון ובעיבוד שלאחריו, באמצעות כלים טיפוליים שונים. הענקנו לה במה במגזין גלויה בשל נחיצות העבודה הקשה הזו הן פנימה עם נשים וזוגות והן ביחס להכרה חברתית. נמליץ לקרוא במיוחד את הרשומות מאת יעל ביננפלד, נעמה מרקס אביקסיס, סיפורה של אלה בילי נוימן ואת הצעתנו לקיים טקס לאחר אובדן הריון.
לקריאת מאמרים, שירים ותפילות על לידה שקטה >>
שירה של אהובה רקנטי מתאר באופן נחרץ את השקט המוחלט שנשמע למרות דממתו והכאב הנלווה להבנה כי ״הידיים ריקות״ עולה בבירור מן השיר. היכולת והבחירה למלל את החוויה הקשה הזו מסייעת פעמים רבות למי שעברו אותה ולא מצאו מילים לאובדן. אם יש סביבכן.ם מי שמתמודדת עם אובדן תינוק בלידה שקטה, אפשר לשלוח לה את השיר של רקנטי ושירים אחרים בנושא זה מגלויה. שימו לב כי השירים עוסקים בהפלה, זה מינוח כולל בעברית גם לאובדן הריון (שלא מבחירה) וגם להפסקת הריון (מבחירה או כורח) ואף לשלבים שונים של שבועות ההריון. החוויה כולה של הפלה מאלימה פעמים רבות, ובכל זאת על אודות קיומן של לידות שקטות ועל הרושם שלהן, נראה כאילו היה פחות דיבור בעבר. נראה שגם בתחום זה מתרחש שינוי.
ל-ה-ב-ד-י-ל –
ומה עם בחירה באמצעי מניעה?
בין אובדן הריון לבין מניעה לא פרוש בהכרח מרחק רב – תקופת הפריון של נשים כוללת אירועים שלא נבחרו על ידי האישה וכאלו שיש ביכולתה לבחור. בשבוע האחרון הופץ מסמך מטעם הרבנות הראשית כאילו אין אפשרות הלכתית לשימוש באמצעי מניעה. לאמיתו של דבר דיונים על דרכי מניעה יש שלא רק מאז כינון עולם הרפואה המודרני, ואכן עשרות השנים האחרונות כוללות פריצות דרך שגם מאתגרות את עולם ההלכה. ברם, דיונים יש, עמדות שונות יש ואת הידע הזה אנחנו מתעקשות במגזין גלויה להעניק לציבור הרחב בשל העקרון לדבר על מה שבדרך כלל נסתר וכמוס. לכן, נציע קריאה בסקירה של אמצעי מניעה והתייחסויות הלכתיות לאפשרות של מניעה ואף רשומה עם מושגי יסוד על אודות אמצעי מניעה, שכתבה דפנה מאיר ז״ל. מתוך הרשומות הללו אפשר להגיע לכתיבה מרובה באתר, על הקיים, על הבחירה, על התמודדויות ועמדות שונות – והעיקר מתוך ידע שמאפשר חירות.
לקריאת רשומות שונות על אמצעי מניעה >>
חודש מודעות גם לסרטן השד
עם חתימתו של אוקטובר, מסתיים גם חודש המודעות לסרטן השד ולכן נספיק להציע את הרשומה של ד״ר אורלי פרידמן־אלדר על אודות בדיקה ומעקב עצמי אחר השד. פרידמן־אלדר, מומחית לכירורגית השד, מציגה במאמר נתונים ועובדות מן השטח והדגשת החשיבות של המודעות לנושא וההיכרות עם הגוף, היא אף פורשת את העמדות השונות ומבטאת את העמדה העקרונית שלנו: יותר ידע, יעזור לבחור נכון יותר והחירות אכן חשובה. לצד זאת נציע קריאה גם בשגרה של מעקב והיבדקות כנגד סרטן צואר הרחם.
לקריאת מאמר של ד״ר פרידמן־אלדר, היכנסו >>
נמליץ להיכנס מעת לעת לקולות הקוראים הפתוחים באתר, ולשלוח לנו בהתאם. בימים הקרובים בעז״ה נעדכן על פעילות ואסופה במסגרת שתוף פעולה רחב.
שבת של שלום והכרת הטוב,
הרבנית שרה סגל־כץ וצוות גלויה.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
