אֲנִי מַמָּשׁ מְקַוָּה שֶׁכְּשֶׁאָמְרוּ הֶסְתֵּר פָּנִים
הַכַּוָּנָה שֶׁהֶחֱזַקְתָּ אֶת הַפָּנִים וְגָעִיתָ בִּבְכִי
בִּזְמַן שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ צָרְחוּ,
בִּזְמַן שֶׁגַּם הָאַהֲבָה וְגַם הַחֶמְלָה בָּרְחוּ בְּשָׂדֶה פָּתוּחַ שׁוֹרֵק כַּדּוּרִים,
שֶׁלֹּא הִצְלַחְתָּ לַעֲצֹר אֶת הַדְּמָעוֹת, שֶׁהִשְׁתַּנַּקְתָּ
עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַכָּבוֹד
הָיוּ צְרִיכִים לְהַגִּישׁ לְךָ טִישׁיוּ וְלִטְפֹּחַ לְךָ עַל הַגַּב.
כִּי הַמְּתִיקוּת שֶׁל הָעָם שֶׁלְּךָ עָלְתָה עַל כָּל חֻרְבָּן
מִבְחָן מֵחֻרְבָּן אִרְגַּנְתָּ לָנוּ

לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לִחְיוֹת בְּלִי אֱמוּנָה
בְּלִי הַנֵּר הַזֶּה שֶׁאֲנִי מַדְלִיקָה בִּפְנִים
בְּלִי הַתְּחוּשָׁה שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק אִתִּי אֶת הַלֵּב הַמְּפַרְפֵּר
מְדַלֵּג אִתִּי פְּעִימוֹת
יִהְיֶה לִי קָשֶׁה מְאֹד בִּלְעָדֶיהָ –
אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי
וְאַתָּה אָמוּר לִהְיוֹת הַמְּבֻגָּר הָאַחְרַאי .
אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתִּרְאֶה,
צְרִיכָה שֶׁתֵּרָאֶה.
קְצָת מְסֻבָּךְ לִי לְהַחֲלִיף דְּמוּת אָב,
אֶת הַבַּלוֹן בַּסּוֹדָה סְטְרִים
בְּקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לְהַחֲלִיף.

אֲבָל כָּכָה אִי אֶפְשָׁר-
אֲנַחְנוּ דּוֹר שֶׁל מְפֻנָּקִים אֲנַחְנוּ, עָפִים עַל עַצְמֵנוּ
כְּמוֹ בְּסֶרֶט שֶׁל דִּיסְנִי
תּוֹדָעָה שֶׁל עָצְמַת יָדַיִם
עֲצוּמֵי עֵינַיִם.
כִּי אִם כְּבָר עֲקֵדָה
אָז אֵיפֹה אַבְרָהָם לְכָל הָרוּחוֹת, אֵיפֹה מֹשֶׁה?
שֶׁיַּחְתֹּם עַל עֲצוּמָה
שֶׁיִּשָּׂא דְּבָרִים בְּהַפְגָּנַת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בְּהַר סִינַי
שֶׁדַּי כְּבָר,
שֶׁחַלַאס,
כְּבָר שַׂמְנוּ "מוֹרִיָּה" בַּוֵיז,
לַמְרוֹת שֶׁהִתְרִיעַ עַל סַכָּנָה,
אֲנַחְנוּ כְּבָר פַאקִינְג אָמַרְנוּ הִנְנִי
וְאַתָּה. אַתָּה
אַיֶּכָּה?