האם ניסוח רהוט של קוד אתי יכול להגן מפני פגיעה מינית? במאמר זה נסקור את הנעשה בתחום האתי והחוקי ונעמוד על החוסרים שיש למלא כדי להתגונן מפני פגיעות מיניות. נעמוד על הקשיים והמורכבויות שהתחום מציב, כל זאת מתוך הנחת יסוד כי 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה'.

נפתח בהבהרה חשובה מכול – אין תעודת ביטוח המגִנה לחלוטין מפני פגיעות מיניות. ואולם, קיומו של קוד אתי, יחד עם מהלך קהילתי חינוכי רחב, עשויים בהחלט להקטין ולמזער את הסיכוי לפגיעה ולהגביר את המודעות אליה, אם בכל זאת היא מתרחשת. הקוד האתי דרוש מפני שמרחבים קהילתיים, אידאולוגיים ורוחניים, אינם מוגדרים בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח, 1998 (וכן תיקוני החוק). החוק מכסה פגיעה מינית בחסרי ישע ובקטינים, במקומות עבודה, בשירות כוחות הביטחון וביחסי מטפל־מטופל – אך אינו מסדיר התנהלות ראויה במרחבים קהילתיים ואידאולוגיים וולונטריים. בקבוצות מסוימות, גם אם בפועל ישנו מורה או מדריך שמתפקד כבעל סמכות, כלל החברים הם בעלי מעמד שווה לחלוטין מבחינה חוקית. ההנחה העומדת מאחורי הצורך לנסח קוד כזה היא, שהיעדר הסדרה פורמלית עשוי להוות פרצה, ליצור בלבול וטשטוש גבולות, ולהותיר את המרחבים הקהילתיים פרוצים ובלתי מוגנים מפני פגיעות מיניות.

ניסוח קוד אתי במרחבים קהילתיים וולונטריים, ראוי שייעשה מתוך תהליך מעמיק, שבו ייקחו חלק מעגלים רחבים בקהילה, ושיעלה למודעות שאלות כמו: מהי פגיעה מינית? מהי מוגנות ומדוע היא חשובה? על התהליך ליצור מנגנוני מוגנות נוספים מלבד הקוד האתי, ועליו לעסוק במנגנוני ההכחשה וציפוף השורות הקהילתיים, וביחס הראוי אל קורבנות פגיעה.

הקוד האתי אמור לשקף את מאפייניה הייחודיים של הקהילה או הקבוצה: מהם מרחבי הפעילות שלה, אילו גילאים היא כוללת, מי הם אנשי השם והרוח בקרבה, האם זו קהילה קבועה (למשל יישוב קהילתי), או קהילה שהרכבה משתנה תכופות (למשל קבוצת לומדים וולונטרית). הקוד אמור להתייחס להרכב החברים, לוותיקים ולחדשים, לנשים ולגברים, לנוער ולילדים רכים, למלמדים וללומדים ולכל סוג של נורמות, אמונות, ופעילויות המקובלות בקבוצה. חשוב מאוד לשים לב לדינמיקות החברתיות המאפיינות כל מקום קהילתי, ארגוני, בית מדרשי וכדומה. כך למשל, רצוי למפות את בעלי הסמכות הרשמיים ומוקדי הרוח והסמכות הלא רשמיים הקיימים בפועל. הכרה בכך והתייחסות לצדדים הלא רשמיים של כל התארגנות, היא חשובה מאין כמותה, שכן פגיעות מתרחשות במרחבים המטושטשים, תוך ניצול הסמכות בפועל והכחשה שלה על ידי הפוגע וחבר מרעיו. תפירת קוד אתי המותאם לקבוצה ספציפית, תקטין את יכולת הפגיעה של מי שיבקש לנצל לרעה את התחומים האפורים ואת הפרצות בחוק.

זאת ועוד – התהליך ליצירת קוד אתי אינו מסתיים, אלא רצוי שהוא יחזור ויעלה מפעם לפעם, באמצעות מנגנונים קבועים שייקבעו מראש לריענון הנושא בקרב חברי קהילה ותיקים וחדשים, ולבחינת הרלוונטיות שלו והבדיקה האם נדרשים בו שינויים ותיקונים.

כך למשל, אפשר לקבוע כי מדי שנה, לקראת שבת 'וישלח' שבה  קוראים בתורה על אונס דינה, תהיה נקודת התייחסות קבועה לנושא הפגיעות המיניות – מניעה, סיוע ואחריות אישית וקהילתית. שבת זו תוקדש לנושא דרך דרשות שיינשאו בקהילות ובארגונים, או שתתקיים לקראתה ישיבה שנתית בנושא שתניב רשימת משימות ליישום בשנה הקרובה. זו ההזדמנות גם לגבש או לרענן את צוותי המוגנות ולפתח אפיקים חדשים שיכוננו תשומת לב משמעותית ואחריות בתחום זה. 

בבתי המדרש, במדרשות, במכינות, ובמקומות לימוד אחרים, כדאי לקבוע מראש את נושא זה כחלק משנת הלימודים, אם בטקס כניסה חגיגי בפתחה ואם בתחילת כל מחזור לימוד ופעילות. בכל מחזור לומדים חדש שמגיע או עם הקמת צוות עבודה לתחום מסוים, רצוי לקבוע פגישה מסודרת שבה ייקבעו כללים ויתבצע תיאום ציפיות. 

לצד הצהרת הכוונות, הקוד האתי הוא נקודת קצה בתהליך מעמיק, ולחלופין, נקודת פתיחה להתייחסות חוזרת וקבועה בנושא. יש לזכור כי הסברה, שיחה וריענון נדרשים שוב ושוב, ואין להניח כי דברים שנאמרו לפני זמן מה עדיין חקוקים בלבם של בני הקהילה כפי שהיו בראשונה. הפנמה של מידע חדש, בוודאי מידע קשה כמו זה הנוגע לפגיעות מיניות, דורש חזרתיות. בנוסף, קיים קושי לשנות הרגלי חשיבה והתנהגות אישיים וקבוצתיים – היחשפות למידע על פגיעות מיניות ולהיתכנות שלהן בקהילה היא שינוי משמעותי של אמונות, דפוסי חשיבה והתנהגות. כל אלה דורשים זמן ומאמץ משותף ומתמשך. הקוד האתי מציע את הבסיס לתהליכי החזרה וההטמעה של דפוסי החשיבה החדשים הנדרשים.

חלק מהפעילויות החזרתיות בנושא צריכות להתמקד בבדיקה, האם הדברים שהוסכמו בעל־פה ובכתב אכן מיושמים, ושמא קיימים פערים בין הצהרות למעשים. אם קיימים פערים כאלה, יש לזהות אותם ולמצוא דרך לצמצמם. האם המילים הכתובות הפכו למילים ריקות – כאלה שהקהילה יכולה להתנאות בהן כלפי חוץ ולשמור על מראית עין של מאמץ למניעת פגיעות מיניות – בעוד בפועל מתרחשים במרחביה פשעים נסתרים מהעין ומהלב. יש לציין כי כאשר הפער בין הצהרות למעשים מתרחב, הקורבנות עלולים למצוא את עצמם במצב מורכב במיוחד, בו הם מתלוננים בפני קהילה שכביכול עושה מאמץ למנוע פגיעה, ועל כן, היא מקשיחה את ליבה וממאנת לשמוע את זעקתם של הנפגעים בקרבה. 

הבחירה לחנוך תהליכים חדשים בקהילות, ארגונים ומוסדות, שלא רק ברוח חגיגית אלא גם בכובד ראש, תיצור ערנות ומוּדעוּת בקרב 'חדשים', כמו גם בקרב ותיקים הזקוקים לריענון תדיר. גם החוק למניעת הטרדה מינית דורש מהממונה במקום העבודה להביא לידיעת העובדים כולם, פעם בשנה ובאופן פומבי, את דרישות החוק ויישומו במקום העבודה – יש בכך הבעת שאיפה לעולם מתוקן ויצירת תודעה של 'למען יִראוּ ויִיראוּ׳. 

כאמור, קוד אתי לא יחסן את הקהילה לחלוטין מפני פגיעות מיניות, והחושבים כך משלים את עצמם. לדאבוננו, גם במקומות שבהם החוק מפורש וברור, ממשיכות להתרחש פגיעות בפרצות שהחוק לא מצליח לכסות. אך הקוד הוא בראש ובראשונה, הצהרת כוונות חשובה של הקבוצה: הכרה בכך שגם בקרבה ייתכנו פגיעות מיניות; נכונות להוקיע את פוגעים ולעמוד איתן לצד הקורבנות, להבנות מנגנוני דיווח, לעודד שיתוף וחשיפה של פגיעות; להכיר 'נורות אזהרה' ביחס לאמירות או להתנהגויות מסוימות, ולצמצם את מרחב הפגיעה הפוטנציאלי על ידי סייגים התנהגותיים ברורים החלים על הקבוצה כולה, כולל מנהיגיה.

לפיכך, ניסוח קוד אתי הוא תהליך מתמשך, שאינו מגיע לעולם לידי למיצוי. קוד אתי הוא מנגנון חשוב מאין כמותו למניעת פגיעות מיניות, בהיותו כלי תהליכי, מתרענן ומתחדש תדיר, בהתאם לצורכי הפרט והכלל; ובזכות היותו מרחיב את האחריות המוסרית מעבר למה ש'החוק היבש' קובע, מתוך הכרה בכך שהחוק לבדו אינו יכול לתת מענה לכל הבעיות והמקרים שעלולים לעלות במרוצת החיים.

קוד אתי הוא הצהרה של הכלל המחויב לכל פרט בתוכו, ולשלומם ולרווחתם של כולם: מקורבים ונידחים, ותיקים וחדשים, צעירים ובוגרים, נשים ואנשים, מוערכים יותר ופחות. הוא הצהרה כי הקהילה עומדת על כך שכל אדם זכאי להגנה על שלומו וגופו; והוא מביע גם הכרה מפוכחת כי בכל קהילה וקבוצה עלולים להימצא פוגעים מינית, והקהילה עושה ותמשיך לעשות הכול לביעור הרע מקרבה. 

אזהרת טריגר

Trigger Warning

התוכן שלפניך עשוי להיות קשה לקריאה ומעורר רגשות של עצב וכאב.
אפשר לבחור לדלג ואפשר לבחור לעצור באמצע הקריאה.
מומלץ להקשיב לעצמך בזמן הזה.