חֲבָל שֶׁאֵין כַּפְתּוֹר / שֶׁאִם לוֹחֲצִים עָלָיו אֶפְשָׁר לַחְזֹר / לְלִפְנֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה

אֱלוֹהֵי הַנְּבוֹכוֹת, אֱלֹהֵי הַבּוֹכוֹת,

הַשּׁוֹמֵעַ קוֹל הָרַעַם מְבָרֵךְ: / 'שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם'

כיצד נציין מעתה את שמחת תורה? איך ניתן לעצב ולקושי מקום, ומה המינון הנכון של השמחה שנוכל לשלב על סיום קריאת התורה? אילנה עב״ו גולן מציעה מנהג חדש-ישן ליום המורכב, המתבסס על ההפטרה שקוראים בחג שמיני עצרת

לִכְאוֹרָה הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ / מִצַּוָּארוֹ שֶׁל הַר לִכְאוֹרָה הַצִּפּוֹרִים / מִתְוַכְּחוֹת עַל חַלּוֹנִי לְמִי הִיא שַׁיֶּכֶת / הַגַּעֲגוּעַ לַחַיִּים

אֲנִי מְקַפֶּלֶת שְׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת / וּפְחָדִים לִמְטוֹסֵי נְיָר. / מַרְכִּיבָה מֵהֶם נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים וְצִי אֳנִיּוֹת,

א. צַיֵּר לִי תִּקְוָה: \Imagine  / ב. לֹא, אֲנַסֶּה שׁוּב: תּוֹרִיד אֶת הַיּוֹנָה. תִּמְחַק גַּם אֶת עֲלֵה הַזַּיִת. צַיֵּר לִי תִּקְוָה אַרְצִית יוֹתֵר. מְפֻכַּחַת. בְּסִגְנוֹן רֵאָלִיסְטִי.

וְקָמָה בָּנוּ הֲבָנָה: הָאָדָם הוּא חַיָּה קְטַנָּה / שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶדֶת נָכוֹן אֶת גָּדְלָהּ.

מוּטָב אָמוּת וְאֹתִיּוֹת חֶמְלָה בְּעַד צְעִיף עֵינָי / מִלִּחְיוֹת וְשִׂנְאָה חֲקוּקָה לְמִצְחִי

מֵאָז שֶׁזֶּה קָרָה אֲנִי חַיָּה יוֹתֵר 

לַחְסֹם, לַהֲדֹף, לְהַדְחִיק, לְהָשִׁיב מִלְחָמָה. / מַחְבִּיאָה חֲרָבוֹת אוֹר תַּחַת הַמִּטָּה.

מִי שֶׁבָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב / וּבְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה / וּבֵרְכָם בְּבִרְכַּת "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" / הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת

כֻּלָּם כּוֹתְבִים שִׁירִים עַל בַּיִת, / עַל בַּיִת שֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו / עַל בַּיִת שֶׁמִּתְפּוֹרֵר / עַל בַּיִת שֶׁנֶּהֱרַס 

רשימת ציוד חובה למתפנה העצמאי (״מתפנה עצמאי/ת״ זה/ו אחד/ת כמוני, שלא נמצא/ת במסגרת מחבקת/חונקת/אוהבת/עוזרת - מח/י את המיותר - של הפינוי במלונות):

הוֹשַׁעְנָא / נֶפֶשׁ מִבֶּהָלָה / מֵחָלָל / מֵחַלְּלָהּ / הוֹשַׁעְנָא / מִקּוֹל יְרִיּוֹת / מֵחֹסֶר קוֹל / מֵחֹסֶר כֹּל / הוֹשַׁעְנָא / מִלֵּב פּוֹעֵם / בּוֹדֵד / נִקְרָע

יש היקום של לפני: שם הבית והמיטה שלי שחזרתי אליהם בשמחה גדולה אחרי שתי גיחות לחו״ל, והגינה שזקוקה נואשות לגנן, והשאלה מה לבשל אם בכלל, כי מי יאכל את זה חוץ ממני, ואת הלימודים עם אלה, והאוטו האדום, והשאלה איפה לחנות, ששם ביקום של לפני נראית חשובה.

צַעֲצוּעֵי הַיְּלָדִים לְצַד הַדֶּרֶךְ, / הַכְּבִיסָה. / אֲנִי סוֹלֶלֶת לָנוּ שְׁבִיל בְּרִיחָה, / עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֶרֶת.

לֹא, זֶה לֹא קָרָה / הַשֶּׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה / הָאֲוִיר לֹא זָז / וְהַקַּיִץ לֹא נִגְמַר

וְהַבַּיִת שֶׁלִּי הָיָה מָלֵא בְּאוֹר הַבֹּקֶר / וְהָיָה רֵיחַ שֶׁל שַׁבָּת / וּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל שֶׁל יֶלֶד / וַאֲנִי בְּכָל מָקוֹם / מִלְּבַד הַבַּיִת הַזֶּה.

רָחֵל, אֵם הַבָּנוֹת,/ מֵאֲנָה,/ וְגַם בָּנוּ אֵין מַעֲשִׂים לְנֶחָמָה.

אוּלַי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה / תִּהְיֶה לָנוּ פִּרְצָה לְהַכְנִיסֵךְ

בַּיִת בַּקִּבּוּץ / כֵּלִים מְנֻתָּצִים

זֹאת הָיְתָה הַדֶּלֶת שֶׁהִתְקַלְּפָה בַּסּוֹף / מֵרֹב שְׁלָטִים, הַיָּדִית שֶׁעָלֶיהָ הָיִינוּ נִתְלִים / מֵרֹב דְּחִיפוּת לְהִכָּנֵס / הַבַּיְתָה, זֶה הָיָה הַבַּיִת.

הבית בזמן אחר. כל השעונים שלו ממהרים בשעה. הם לא יודעים שבתל-אביב עברנו לשעון חורף.