צוֹפָה בַּטֵּלֵוִיזְיָה לָרִאשׁוֹנָה כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, / בְּחֹסֶר הַשֵּׁנָה נִדְמֶה לִי שֶׁהַכֹּל הָיָה חֲלוֹם.

הַשָּׁנָה נַעֲמֹד בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל, וּכְמוֹ חוֹנִי / לֹא נָזוּז / עַד שֶׁתַּקִּיף אַתָּה אוֹתָנוּ / בְּשֶׁבַע הַקָּפוֹת לְפָחוֹת

כִּסֵּא אֶחָד צָהֹב בְּתוֹךְ מַעְגָּל / תְּנוּעָה בְּאֶמְצַע הַמּוֹשָׁב.

בקשה על הגשם ועל מים-חיים ועל התקומה ועל השיבה של החטופים והחטופות, הלוחמים והלוחמות, המפונים והמפונות לבתיהם לשלום. מבוסס על הנוסח הספרדי המקובל ונערך לשמיני עצרת שנת ה'תשפ"ה על ידי רבי נריה רפאל כנפו וצוות התפילה בקהילת ציון.

וְכַאֲשֶׁר בְּגַעְגּוּעִים כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים מַבִּיטִים בָּהּ כְּאַלְבּוֹם יַלְדוּת, / וְכַאֲשֶׁר רַעַשׁ שִׂיחַ גַּס חָרוּז בִּפְעִימוֹת טְרַקְטוֹר מְפוֹרֵר שָׂדוֹת,

נִזְכֹּר אֶת אַחֵינוּ וְאֶת אַחְיוֹתֵינוּ, הַנֶּאֱמָנִים וְהַנֶּאֱמָנוֹת, הָאַמִּיצִים וְהָאַמִּיצוֹת שֶׁאִבַּדְנוּ בְּתוֹךְ אֵימַת הַמִּלְחָמָה.

לִישֹׁן אֶלֶף שְׁנוֹת כְּאֵב / אוּלַי יִהְיֶה בָּזֶה דַּי / אוּלַי יִמַּח כָּל הַיְּקוּם / אוּלַי יָנוּם בְּקַרְקָעִית יָם / כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה.

בַּפַּעַם הַשֵּׁשׁ* מִילְיוֹן וְאַחַת אַתְּ מוֹכִיחָה / הַהִיסְטוֹרְיָה לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת 

כְּשֶׁלֹּא אַצְלִיחַ לִהְיוֹת אַךְ שְׂמֵחָה תְּנַעְנֵעַ כְּמוֹ בְּהוֹשַׁעְנָה / אַתְּ כָּל כָּךְ יָפָה גַּם כְּשֶׁאַתְּ כּוֹעֶסֶת גַּם כְּשֶׁאַתְּ עֲרָבָה בּוֹכָה

בַּקִּבּוּץ-- בַּחִלּוּץ-- / בַּצֶּבַע הָאָדֹם-- עֶזְרָה-- / עֶזְרָה-- מִנְהָרָה. 

וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁמַּתְנוּ / לֹא הָיָה כָּל סִימָן / אוּלַי רַק טֶקֶס הַהַקָּפוֹת שֶׁלֹּא סִיַּמְנוּ

זַנְבוֹת דְּרָכִים הִתְפַּתְּלוּ עַל גַּבּוֹת הֶהָרִים / כִּתְרֵי אֲבוּקוֹת הֻתְּכוּ לְזָהָב

לְהֵאָחֵז בְּכִירוֹת הַגַּז בַּכִּיּוֹרִים בַּסִּירִים בְּקַעֲרִיּוֹת הֶחָלָב בַּסַּכוּמִים בַּמַּגְנֵטִים בְּצִיּוּרֵי הַיְּלָדִים לְהֵאָחֵז בַּכְּבִיסָה בַּתְּלִיָּה

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה / יַחְזִיר תִּינוֹקוֹת לְעַרְשָׂם, / יַחְזִיר לְאָחוֹר אֶת הַזְּמַן / יַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּ־6:28 בְּבֹקֶר שַׁבָּת, הַ־7 בְּאוֹקְטוֹבֶּר אַלְפַּיִם עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ, חַג שִׂמְחַת,

הַזְּמַן הוֹלֵךְ וּמִתְאַחֶה לִזְמַן אֶחָד, / אַךְ לֹא בְּאֹרַח גְּאֻלִּי, כִּי בִּקְרִיסָה, בִּנְגִיסָה

לֹא, זֹאת לֹא שְׁרִיקָה עוֹבֶרֶת מִדֵּי בֹּקֶר בָּעוֹלָם. / זֹאת רַק תְּפִלָּה שֶׁשָּׁבָה מִן הַקִּיר

וְאֵין הַקּוֹל נִשְׁמַע / בִּתְנוּעַת הַנְּטִישָׁה / קְרִיאָה סְתוּרָה / בָּאֵלֶם הַגָּדוֹל

הִתְפַּלַּלְנוּ לְגִשְׁמֵי בְּרָכָה / אֲבָל יָרַד עָלֵינוּ מַבּוּל 

בַּיּוֹם הַהוּא / נֶאֱטַם פֶּתַח רָקִיעַ / לֹא סֶדֶק טַל / לֹא  / נֶקֶב מָטָר 

אַתְּ לֹא תִּקְּחִי מִמֶּנִּי אֶת הַחֶמְלָה וְלֹא אֶת הָאַהֲבָה, / אֲנִי אַמְשִׁיךְ לֵהָנוֹת מִמֶּתֶק הַשֶּׁמֶשׁ

סְבִיבִי אַלְפֵי כַּדּוּרִים חוֹלְפִים. אֲנִי שׁוֹמַעַת אֹתָם. אֶת חֶלְקָם רוֹאָה.

הַנְּשִׁימָה שִׁטְחִית, בְּקשִׁי / מִתְרוֹמֶמֶת / כְּנֶגֶד הִתְנַגְּדוּת. 

הָרְגָעִים מֵהֶם נִלְקַחְתֶּם – / קְרָעִים בַּזְּמַן. חשֶׁךְ בִּלְתִּי נִתָּן.