ראוי להכיר בצורך הקיים בשדה היהדות הישראלית: הגברת המודעות לפוטנציאל הניצול והפגיעה של בעלי ובעלות סמכות, הצורך בהענקת מושגים ושפה מקצועיים ומעל לכל - כלים עבור התנהלות טובה יותר במרחבים של ארגונים וקהילות שלסמכות הרוחנית / דתית / אידיאולוגית יש כוח, ועל כן גם אחריות רבה. מאמר על הצורך ב״ברית אמונים״ שישרור בשדה היהדות הישראלית.

הרב עזרא קליין במאמר לשבוע דינה המביט מתוך אחריות תורנית ומוסרית על מקומם של יחידים וקהילות ביחס לפגיעות מיניות: ״זה מה שפרשת דינה באה לשנות, יש להגיד לקורבנות: אנחנו שומעים אתכם. יש לומר למשפחות: כל פעולה עדיפה מקשר של שתיקה. יש להתמיד ולומר באופן ציבורי: ואם לא הקשבנו עד עכשיו למי שעברו פגיעה מינית - זו הבעיה של כולנו, לא רק שלכם ושלכן״.

מדרש הקושר בין שתיקת דינה לקול של בנות צפלחד, בהמשך לידוע מהפרשנים ובקול עכשווי: והלא דרשו חכמים: בת היתה לדינה ושמה אסנת ונישאה ליוסף במצרים. דינה ילדה את אסנת ואסנת ילדה את מנשה ומנשה הוליד את מכיר ומכיר הוליד את גלעד וגלעד הוליד את חפר וחפר הוליד את צלפחד. ובחלוף שבעה דורות עתידות היו לקום בנות בנותיה של דינה (אמרי: 'בנות דינה') להתייצב בפני העדה ולדרוש את נחלתה האבודה של דינה

ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה.

האם ניסוח רהוט של קוד אתי אכן יכול להגן מפני פגיעה מינית? במאמר זה נסקור את הנעשה בתחום האתי והחוקי ונעמוד על החוסרים אותם צריך למלא כדי להתגונן מפני פגיעות מיניות. נעמוד על הקשיים והמורכבויות שהתחום מציב, כל זאת מתוך הנחת יסוד כי ״לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה״.

מאמר הסוקר את המושג ״ציפוף שורות״ ומטרתו העלאת המודעות למחירים האישיים, החברתיים והמוסריים שהקהילה משלמת על כך ולקרוא לתמיכה בנפגעות ובנפגעים ולהוקעת דפוסים של הגנה ונסיון מחיקה של הצפת מקרי פגיעה.

ביקשה אותה אשה להיכנס לתוך הבית ומצאה את הדלת נעולה.

תכנים מאת חברות קולך ללימוד בשבת דינה. הכותבות: הרבנית מיכל כהנא, ד״ר יעל לוין, ד״ר אילת וידר כהן, הרבנית תמר ביטון

לקראת שבת ״וישלח״ וקריאת סיפור אונס דינה שמופיעה בה, אנו מזמינות.ים אתכן.ם לשלוח תכנים העוסקים בפגיעה מינית ובמוגנות. אנו נפרסם מאמרים, שירים, תפילות, ראיונות, יצירות אמנות ותכנים נוספים העוסקים בנושא זה.

מרחבים שאנחנו תופסים בדרך כלל כבטוחים יכולים להציב לפעמים אתגר מבלבל - דווקא בהם הגבולות מיטשטשים, ותחומים אפורים מאפשרים פגיעה. המושג שטבעה יונינה פלנברג - "שערי פגיעה" - נועד לתת שם לתופעות האלה, ולהזהיר אותנו מהמקומות שנדמים מוגנים - ודווקא בשל כך עשויים להיות מסוכנים.

עיון באגדתא על רב עמרם שכמעט נכנע ליצרו מול שבויות הוא בסיס לדיון על "מפתחות" לזיהוי ומניעת פגיעה וניצול סמכות בקהילה דתית, עבור הקהילה והסמכות הרוחנית.

אונס דינה בפרשת השבוע הוא תזכורת כואבת עבורנו לפגיעות המיניות שעברו אחיותינו במהלך המלחמה. הקהילה הדתית מתמודדת עם האתגר ליצור מרחב מוגן עבור ילדינו וילדותינו

הרבה אסנת אלדר מנתחת את סיפור דינה דרך הפרשנויות המסורתיות שניתנו לחלקים מתוכו, ומבקשת להשיב לדינה את קולה, את זהותה, ואת מי שהייתה לפני שהולאמה לצרכים פוליטיים. מה השתנה בין ימיה של דינה לבין ימינו ביחס החברתי לנפגעות ונפגעים?

דינה מתפתה, נאנסת, מתענה, נמסרת מאביה לשכם להיות לו לאישה, משמשת קלף מיקוח בידי אביה כדי לספח אליו את כל שכם, הופכת לעילה לטבח כל שכם כדי להציל את כבוד הגברים במשפחה, ונעלמת מן הסיפור. דינה היא דוגמה לעיקרון הפטריארכלי "מקומה של אישה במחזור חייו של הגבר", בניסוחה של קרול גיליגן: אין לה מחזור חיים הראוי להנצחה לדורות, במקרה הטוב יש לה רק מקום במחזור חייו המפורט של גבר כלשהו.

דרשה לשבת על דינה, יעקב וישראל והאם יש בכלל אפשרות לתיקון סיפור האונס של דינה.

נוח יותר להמשיך להתעלם מפוגעים, ולשתף איתם פעולה בשתיקה כאשר נערות צעירות משלמות את המחיר. האחריות להפסיק להקריב אותן לפוגעים מינית מונחת על כתפי הקהילה כולה.

ההתמודדות עם אלימות מינית במסגרת הזוגיות מציבה אתגרים רבים לעולם המשפט. ההשתקה של התופעה, וכן מחסור במושגים רגשיים וטיפוליים בעולם המשפט, גורם למתלוננות האמיצות פגיעה חוזרת. עלינו לפתח כלים משפטיים להתמודדות נכונה, כדי להבטיח את שלומן של מי שחוו פגיעה, ולמגר את האלימות לסוגיה.

השירים והטקסטים שנכתבו לאחר אסון השבעה באוקטובר מאירים באור חדש גם את סיפור דינה המקראי. ניתוח שירה של סמדר פלק־פרץ, שנוגע באסון דרך סיפורה של דינה, מבקש לתת קול ולמולל שתיקה מחרישת אוזניים.

מושג המוגנות אוצר בתוכו פרקטיקות, הלכי רוח ודפוסי חשיבה רבים. על ידי פריטתם, אנו מבקשים להציג את האידיאל החברתי אליו אנו צריכים לשאוף, וכך להתוות את הדרך לכינון קהילה מוגנת.

נעמה פלסר מספרת על 'מעגל העדות' המתרחש בבית דינה, המבקש להתמקד בחוויה הסובייקטיבית של המתמודדים עם פגיעה מינית, ולשנות את ההתמודדות הקהילתית ביחס לפגיעה.

כדינה אז, גם שורדי ושורדות פגיעה מינית בהווה, מתמודדים עם התעלמות, השתקה והסחת השיח והקשב מהנרטיב שלהן אל עבר דיונים חברתיים או פוליטיים. התיקון החברתי המתבקש אינו רק שבירת השתיקה, אלא יצירת תרבות של הקשבה, אמפתיה והגנה. סיפורה של דינה צריך להפוך ממקרה פרטי לזרקור המאיר סוגיות מהותיות של כוח, טראומה ותיקון.

פורסם בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: רשומה לקראת קריאת פרשת ״וישלח״, המכילה את סיפור דינה בת יעקב ולאה. הרשומה נכתבת מתוך חשיבות הקשר החברתי של העיון בסיפור דינה, ועל בסיס הכרה כאובה במעשי הפגיעה והאלימות הנוראיים שנכפו על החברה הישראלית והיהודית בבוקר שמחת תורה.

רשומה שהתפרסמה בנובמבר 2023 במסגרת ׳שבת התייצבות לצד דינה׳: בכל שנה נקראת פרשת ״וישלח״ כשקהילות רבות שומעות את סיפורה של דינה ובכל שנה ישנה אפשרות להתייחס לסבל של דינה, לשתיקה שלה ולתגובות של הסובבים אותה. בשנה הזו נראה שיהיה קשה במיוחד לקרוא את הפרשה מבלי לחשוב על הצורך במוגנות ועל ההזדקקות בהכרה, בתמיכה ובהכרעה לעמוד לצידה של דינה בת לאה ויעקב ולצד כל ׳דינה׳ באשר היא ובאשר הוא שם.

Therefore, Compassionate One Reveal our torment to the world and for all time And from one end of the earth to the other May the silenced voices utter: