מֵעוֹלָם נְטִישָׁה לֹא נִרְאֲתָה מְנַחֶמֶת כָּל כָּךְ. הַשָּׂדוֹת חֲשׂוּפִים,
עֵירֻמִּים מִיבוּל. אֲנִי כּוֹתֶבֶת עַכְשָׁו בְּשֶׁבַח אִי הַנְּגִיעָה, אִי הַהַפְרָיָה,
אִי הַהַשְׁקָיָה, הַחֲרִישָׁה, הַזְּרִיעָה, הַקְּצִירָה. בְּשֶׁבַח הַפְּרֵדָה מֵהָאֲדָמָה,
מִסְּתָו עַד סְתָו, שְׁנַת גְּשָׁמִים מְלֵאָה. שָׂדֶה נֶחֱשָׂף לְחַסְדֵּי שָׁמַיִם,
נֶעֱזָב לַהֲרוֹת חַיִּים עַל יַבְּלִיתוֹ וְנַבְרָנוֹ וּבַזּוֹ הַחַג מֵעָל בְּשֶׁקֶט, מְסַמֵּן
בַּתְּכֵלֶת עִגּוּל מֻשְׁלָם כְּמוֹ בְּשִׁירוֹ שֶׁל אַרְיֵה זַקְס.

הַשָּׂדוֹת חֲשׂוּפִים, עֵירֻמִּים מִיבוּל, לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל עֵצִים
חֲנוּטִים בַּאֲדָנִיּוֹת עֵץ מֻגְבָּהוֹת צְבוּעוֹת חוּם אֲדָמָה, כְּמוּמְיוֹת
בִּגְלוֹסְקְמָאוֹת עַל רַחֲבַת אֶבֶן.

גַּם תּוֹכֵנוּ שְׁמִטָּה. גַּם אַהֲבָתֵנוּ מָעֲטָה וַאֲנִי מְנַסָּה וּמְנַסָּה לִכְתֹּב
בְּשִׁבְחָהּ וְלִרְאוֹת יָפְיָהּ שֶׁל דְּמָמָה, וּמְצַפָּה, כְּבָר כָּל כָּךְ מְצַפָּה לַסְּתָו הַבָּא.