מִסְתְּרֵי עוֹלָם מֻפְלָא גְּנוּזִים בֵּין קִירוֹתֵינוּ.
אַתָּה לִי שְׂמִיכַת אַרְגָּמָן לְהִצְטַנֵּף בָּהּ
וּבְיָמִים חַמִּים אַתָּה הַלֵּב הַפּוֹעֵם,
גִּבּוֹר עוֹמֵד סָבִיב לְמִטָּתִי, לְמוּד־זְמַן
וַאֲנִי עֲטָרָה לְרֹאשְׁךָ.

צְלִיל הוֹדָעָה לְעֵת עֶרֶב
'בּוֹא, מְחַכָּה לְךָ בַּבַּיִת.'
נְקִישׁוֹת עַל הַדֶּלֶת, אֶפְתָּחֶנָּה
וְהָרוּחַ תִּסְגֹּר בַּעֲדֵנוּ
נוֹשֵׂאת רֵיחַ בְּשָׂמִים מִן הֶהָרִים.

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ הַבַּיִת
עֵת נָבוֹאָה חֲדָרָיו.