חוסר הנוחות של הטובלת להחשף בעירום בפני הבלנית הוא חלק מן השיקול ההלכתי. הפתרון המוצע אינו דרך השמורה ליחידות. 

נשאלתי בעבר על פתרונות אפשריים לטבילת נשים בעלות מוגבלות. בעקבות השאלה והניסיונות שלי להציע פתרונות מעשיים שלוקחים בחשבון את הנחיצות הגדולה בריבוי מקוואות נגישים וגם את הפתרונות המעשיים לכך דנתי בבעיה נוספת:

לרוב בעלות המוגבלות ישנו קושי הנוסף על קשיי הנגישות והוא קשור לטבילה כשהאישה ללא בגדים. קושי זה מתעצם לנוכח הצורך של הטובלת להיות מורדת לעיתים לטבילה באמצעות אישה אחרת. אך נכונה בכל טבילה שהיא, כאשר מדובר בנשים שסובלות מעיוות גופני מולד, או בעקבות ניתוח כריתת אבר וכו'.

התהליך שבו שותפות לעיתים גם מלווה ובלנית עשוי להיחוות כחושפני מידי. לתחושה זו יש אישור מסיפור שמובא במסכת שבת ובו מעשה באישה בעלת מוגבלות:

מעשה באדם אחד שנשא גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה,
אמר רב בוא וראה כמה צנועה אישה זו שלא הכיר בה בעלה.
אמר לו רבי חייא- זו דרכה בכך.

רב מתפעל מן העובדה שמומה של האישה לא ניכר לעין, ומסיק מכך על צניעותה של אותה אישה. אולם, ר' חייא מוחה ואומר שדרכה בכך. רש"י במקום מבאר שדרכה בכך- ככל אישה שמכסה את עצמה. אבל כל שכן זו, שכן הצניעות לנשים עם מוגבלות חשובה יותר.

השאלה היא אם ניתן להתיר לנשים שחפצות בכך, טבילה בחלוק.

האם ניתן להתיר טבילה בחלוק?

כדי להתגבר על הבושה, נשאלת השאלה היא אם ניתן להתיר לנשים שחפצות בכך, טבילה בחלוק.

בתלמוד נדון מקרה של אשה ש"נטבלה" ללא כוונה, למשל כשאישה נפלה מן הגשר אל הנהר שתחתיו. בדיון הזה נקודת המוצא היא שהאישה טבלה בלבוש מלא. לכל הדעות בסוגיה העובדה הזאת אינה מהווה בעיה. והשאלה העומדת לדיון היא שונה: האם טבילה ללא כוונה מועילה ומטהרת. אמנם, הרמב"ם פוסק שטבילה בבגדים אינה אפשרית מלכתחילה ורק מועילה בדיעבד:

כל הטובל צריך שיטבול כל גופו כשהוא ערום בבת אחת…
וכל הטמאין שמטבלו בבגדיהן עלתה להן טבילה
מפני שהמים באין בהן ואינן חוצצין,
וכן הנדה שטבלה בבגדיה מותרת לבעלה.

וכך נפסק בשולחן-ערוך, שטבילה בבגדים בדיעבד מועילה. לעומתם, הראב"ן סבור שניתן ליישם את האפשרות של טבילה בבגדים לכתחילה ובלבד שמדובר במצבים שיש בהם חוסר צניעות אם תטבול ללא בגדים, וכך פסק הרב עובדיה יוסף. אבל הרא"ש כתב שנידה יכולה לטבול בבגדיה, לכתחילה וללא סייג. ונימוקו עימו, שהמים נכנסים תחת הבגדים.

ר' משה פיינשטיין ניסה ליישב בין השיטות והציע שההבדל ביניהם הוא על בסיס תרבותי-גאוגרפי: האם מקובל שנשים הולכות בבגדים רפויים או הדוקים וצמודים, כאלה שעשויים למנוע את מגע המים בגופה של האישה.

בּוּשָׁתָן של כל הנשים

המסקנה למקרה של אישה בעלת מוגבלות– פשוטה. יש היתר מרווח שאף לכתחילה תטבול בבגדים, אם כשיטת הרא"ש שהדבר מותר לגמרי, אם כשיטת הראב"ן מפני ששאלת הצניעות במקרה שלה בולטת, ואם לשיטת הרמב"ם והשולחן-ערוך על פי הסברו של הרב פיינשטיין שהסיבה שאין לטבול לכתחילה בבגדים היא החשש מבגדים צמודים ואם כן, אם ישנו חלוק מיוחד לטבילה אין חשש שנשים תסקנה מכך לטבילה בבגדים בכלל, ותטעינה לטבול בבגדים צמודים.

כפי שציינתי שיקול הצניעות בטבילה, כמו שאלות הנגישות נכונים ונוכחים גם ביחס לנשים שאינן בעלות מום. בושתה של אישה בעלת מוגבלות אינה שונה בהרבה מבושתה של כל אישה שמתבקשת להימצא במצב של חשיפה אל מול עיניה של המטבילה. האישה המוגבלת אינה אלא "מקרה קצה" של כלל המקרים. ומשנסללה הדרך להכיל את חוסר הנוחות של האישה כחלק מן השיקול ההלכתי, דרך זו אינה שמורה ליחידות. יחד עם זאת, יש אלמנט מטהר בטבילה במגע ישיר עם המים, וכך היה מקובל מדורי דורות ועל כן, יתכן שדרך זו עדיפה.

* המדריכה לטובלת היא סדרת מאמרים מתעדכנת בנושאי שאלות נפוצות על טבילה, כולל הנחיות מעשיות. לחצי לקריאת כל הפוסטים בסדרת המדריכה לטובלת >>

לשון פסק הדין בתשובה לעתירת טובלות שביקשו לאפשר להן לטבול ללא בלנית – התקבל ב-19.9.2016 >>
הנחיות בתוך חוזר המנכ״ל של המשרד לשירותי דת (2016) על יישום פסק הדין והחובה לאפשר לכל אישה לטבול במקווה ללא בלנית, באם היא מבקשת כך >>

המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:

• גבולות האחריות של הבלנית – הרבנית נועה לאו והרב ד"ר בני לאו
• טבילת נשים עם מוגבלות (דיון מקוצר) – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• טבילה ללא בלנית (דיון מקוצר) – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• האם טבילה באמבטיה ביתית כשרה להלכה? – הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
• מקווה משלך – הרבנית שרה סגל-כץ
• מעשה באישה וחלוק – נורית יעקבס-ינון