פיוט זה חובר על ידי עטרה סנובל ואבי שמידמן מתוך מטרה להעמידו לרשות הציבור ולשימושו.
הפזמון חובר כהשלמה למנהג העתיק לומר "ברוך שפטרני מענשו שלזה" בכניסת בן לגיל מצוות, ותוך התמקדות באחריות שיש לבר המצווה עצמו.
פזמון זה חובר כהשלמה למנהג העתיק לומר "ברוך שפטרני מענשו שלזה" בכניסת בן לגיל מצוות. הפזמון מוסיף היבט מכוון ומחזק לאותה אמירה: הוא מתמקד באחריות של בר המצווה להליכה בדרך התורה וקיום מצוות מחד, ושל החיזוק והתמיכה המתמשכים של הוריו, בני משפחתו, והקהילה מאידך.
כל בית כולל דברי חיזוק שפותחים במילה "חזק", נמשך בברכה הפותחת "התהלך" שמתייחסת להליכה לפני ה' ובדרך התורה, מוסיף זירוז "קום" תוך התייחסות למעשים פרטניים יותר שנמשכים מהליכה בדרך התורה והמצוות, וחותם בשיבוץ מקראי שמסתיים במילת הקבע "זה".
הפזמון נאמר אחרי עליית בר המצווה לתורה, בעוד ספר התורה מונח לפניו, על מנת לחזקו ולעודדו "קום קיים ככל הכתוב בספר התורה הזה".
הפיוט איננו חלק מהתפילה, ולכן הוא מהווה הזדמנות להרחבת מעגל המשתתפים בטקס בר המצווה לבני ובנות משפחה, חברים וחברות, או דמויות משמעותיות אחרות. כל בית יכול להיאמר על ידי משתתף אחר, כאשר הקהל כולו עונה דברי חיזוק בפזמון.
הבית האחרון נועד להיאמר על ידי אמו ואביו של חתן בר המצווה.
חזן וקהל:
בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְךָ וְהִגִּיעֲךָ לַזְּמַן הַזֶּה
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
חַזֵּק יָדֶיךָ לְשַׁתְּפָן / עִם דַּלְתוֹת אֵל נוֹקְשִׁים
הִתְהַלֵּךְ בֶּאֱמוּנָה / בְּקֶרֶב פָּנָיו מְבַקְּשִׁים
קוּם קְרָא אֶל בּוֹרַאֲךָ / בְּתוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים
תּוֹמְכִים בְּיָדֶיךָ / אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה
קהל:
בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְךָ וְהִגִּיעֲךָ לַזְּמַן הַזֶּה
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
חַזֵּק בֶּדֶק בַּיִת / תּוֹרַת אֵם לְקַיְּמָהּ
הִתְהַלֵּךְ בִּנְתִיב אָבוֹת / מָסֹרֶת לַהֲקִימָהּ
קוּם רֵשׁ הֲלִיכוֹתֵיהֶם / שִׁירָתָם בְּפִיךָ שִׂימָהּ
יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמְּךָ / וּשְׁמָרְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה
קהל:
בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְךָ וְהִגִּיעֲךָ לַזְּמַן הַזֶּה
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
חֲזַק לְהַטּוֹת אָזְנְךָ / לַאֲנָחוֹת וּזְעָקוֹת
הִתְהַלֵּךְ צְדָקוֹת / וּמְאַס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת
קוּם רְדֹף שָׁלוֹם / הִתְעַמֵּק גַּלֵּה עֲמֻקּוֹת
דְּרֹשׁ וַחֲקֹר לָדַעַת / מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה
קהל:
בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְךָ וְהִגִּיעֲךָ לַזְּמַן הַזֶּה
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
חֲזַק אִישׁ חֲמוּדוֹת / לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ
הִתְהַלֵּךְ תָּמִים לְפָנָיו / הַטְבַּע חוֹתָמְךָ
קוּם כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר / וַעֲשֵׂה כִּי אֲנַחְנוּ עִמְּךָ
בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרָנוּ / מֵעָנְשׁוֹ שֶׁלָּזֶה
קהל:
בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְךָ וְהִגִּיעֲךָ לַזְּמַן הַזֶּה
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
ביאור
קוּם קַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: על פי דברים ל, י: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה".
דַּלְתוֹת אֵל נוֹקְשִׁים: כינוי למתפללים, שנוקשים על דלתו של הקב"ה, והטור כולו הוא קריאה לבר המצווה להשתתף עם הציבור. פָּנָיו מְבַקְּשִׁים: כינוי למתפללים, על פי תהלים כד, ו: "זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה". קוּם קְרָא אֶל בּוֹרַאֲךָ בְּתוֹךְ קְהַל קְדוֹשִׁים: על פי יונה א, ו: "וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד: תּוֹמְכִים בְּיָדֶיךָ אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה: על פי שמות יז, יב: "וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".
חַזֵּק בֶּדֶק בַּיִת: על פי מל"ב יב, יג: "לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה' וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה", וכאן הכוונה למסורת המשפחה. תּוֹרַת אֵם לְקַיְּמָהּ: על פי משלי ו, כ: "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ". קוּם רֵשׁ הֲלִיכוֹתֵיהֶם: על פי מל"א כא, טו: "וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל אַחְאָב קוּם רֵשׁ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי". שִׁירָתָם בְּפִיךָ שִׂימָהּ: על פי דברים לא, יט: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם". יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמְּךָ וּשְׁמָרְךָ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה: על פי בראשית כח, טו "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ".
חֲזַק לְהַטּוֹת אָזְנְךָ: על פי דניאל ט, יח: "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה". לַאֲנָחוֹת וּזְעָקוֹת: על פי שמות ב', כג: "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה". הִתְהַלֵּךְ צְדָקוֹת וּמְאַס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת: על פי ישעיהו לג, טו: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת". קוּם רְדֹף שָׁלוֹם: על פי תהילים לד, טו: "סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ", ועל פי משנה אבות א, יב: "הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". גַּלֵּה עֲמֻקּוֹת: על פי דניאל ב, כב: "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא". דְּרֹשׁ וַחֲקֹר לָדַעַת: על פי דברים פרק יג, טו: 'וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב'. מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה: על פי אסתר ד, ה: "וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה".
חֲזַק אִישׁ חֲמוּדוֹת: על פי דניאל י, יט: "וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא אִישׁ חֲמֻדוֹת שָׁלוֹם לָךְ חֲזַק וַחֲזָק, וּכְדַבְּרוֹ עִמִּי הִתְחַזַּקְתִּי וָאֹמְרָה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כִּי חִזַּקְתָּנִי". לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ: על פי דברים ל, יא: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא". הִתְהַלֵּךְ תָּמִים לְפָנָיו הַטְבַּע חוֹתָמְךָ: על פי בראשית י"ז, א: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים". קוּם כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר, וַעֲשֵׂה כִּי אֲנַחְנוּ עִמְּךָ: על פי עזרא י, ד: "קוּם כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה".
***
* השתמשתן/ם בהצעות שלנו לטקס? נשמח לקבל עדכונים ותיוגים בכתיבה שלכן/ם על הטקס – #נָחוּגָה / #נחוגה.
