“אי פריון הלכתי" שנקרא פעמים רבות גם "עקרות הלכתית" הוא בעיה שנשים דתיות רבות סובלות ממנה. איך היא נגרמת ואילו פתרונות אפשר להציע לבעיה?
בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לתופעה בה קושי בפריון נגרם עקב חוסר תזמון בין זמן הפוריות של האישה לבין ימי טהרתה.
תופעה זו מכונה גם "הגורם הדתי לעקרות" או "עקרות הלכתית". בשפה הרפואית לעקרות ישנה משמעות של חוסר פריון בלתי הפיך, דבר שאינו רלוונטי במקרה זה כלל, ועל כן המינוח המדוייק יותר הינו 'אי פריון'.
כיצד נגרם אי פריון הלכתי
התקופה הפוריה של אישה במהלך כל מחזור חודשי חלה ביום הביוץ ובמשך מספר ימים לפניו. לכן כאשר אישה טובלת ושבה לקיים יחסי אישות רק לאחר הביוץ, אין לה אפשרות להרות. בעיית התזמון בין מועד הטבילה ליום הביוץ יכולה להיגרם בשני אופנים:
ביוץ מוקדם
ביוץ שיחול לפני היום ה–11 או ה-12 למחזור החודשי [שהוא מספר הימים בין תחילת הדימום הוסתי לבין תחילת הדימום בחודש הבא], יגרום לאי פריון הלכתי. זאת מכיוון שמלכתחילה יש להמתין ארבעה או חמישה ימים מיום הופעת הוסת לפני תחילת ספירת שבעה נקיים.
ככל שהמחזור החודשי קצר יותר, כך עולה הסיכוי לביוץ מוקדם. זאת אומרת שלאישה בעלת מחזור חודשי של 21-25 יום יש סיכוי גבוה יותר לאי פריון הלכתי (אך לא בהכרח, ולכן אורך מחזור בלבד אינו אבחנתי).
תופעה זו של מחזור קצר עם ביוץ מוקדם שכיחה יותר ככל שגיל האישה עולה, ועל כן היא עלולה להופיע גם לאחר מספר הריונות בהם לא היה קושי להרות.
טבילה מאוחרת
כאשר הדימום הווסתי ממושך, הטבילה עלולה להידחות מעבר ליום הביוץ. לעיתים הגורם לכך הינו בעיה רפואית הדורשת בירור וניתנת לטיפול.
אפשרות אחרת היא כי מדובר בדחייה של הפסק הטהרה בשל הכתמות, אשר לעיתים הן מותרות והאישה אינה מודעת לכך.
כיצד ניתן לאבחן אי פריון הלכתי?
קביעת מועד הביוץ אינה יכולה להיעשות על פי אורך המחזור החודשי בלבד, מכיוון שהוא משתנה מחודש לחודש. כמו כן, הגישה שמחשבת את יום הביוץ כך שהביוץ חל 14 יום לפני הדימום הווסתי הבא, מתבססת על שיטות ישנות לבדיקת ביוץ ואינה אמינה דיה. כיום ידוע שיום הביוץ חל בטווח של 8-17 יום לפני הדימום הווסתי הבא, ולכן לא ניתן לחזותו מראש.
כיצד לבדוק את יום הביוץ
זיהוי ביוץ באמצעות מדידת חום
שיטה שכיחה לזיהוי יום הביוץ הינה מדידה יומית של חום השחר (עם הקימה משינה), אך היא מצריכה דיוק רב בתנאי המדידה ונתונה להשפעות נוספות כגון מחלת חום. חסרון נוסף הוא שהמדידה מצביעה על הביוץ לאחר התרחשותו, לקראת סוף התקופה הפוריה, ואף לאחר תומה.
זיהוי ביוץ באמצעות מדידת הורמון הביוץ [LH]
שיטה ביתית מדויקת יותר היא מדידת רמת הורמון מבשר הביוץ [LH] בשתן, המתבצעת באמצעות ערכת מקלונים ייעודיים הנמכרת בבתי מרקחת. על מנת לאתר את העליה ברמות ההורמון בשתן, כדאי לבדוק פעמיים ביום (בהפרשים של 12 שעות). הביוץ יחול ביום שלאחר קבלת תוצאה חיובית במקלון.
זיהוי ביוץ באמצעות אולטרסאונד
שיטה נוספת היא מעקב זקיקים בשחלה באמצעות אולטראסאונד בגישה נרתיקית. החסרון בשיטה זו היא שמדובר בבדיקה חודרנית וכדי לבצעה יש להגיע למרפאה בכל מספר ימים. בכל אחת מהשיטות מומלץ לבדוק את מועד הביוץ במשך מספר חודשים בשל השונות מחודש לחודש.
במקביל ישנה חשיבות רבה לבירור רפואי בשאלה של גורמים אחרים לאי פריון כגון הפרעות הורמונליות או בעיית זרע. מידע זה יסייע לבחירת הטיפול היעיל והמתאים ביותר.
רוצה לקבל עדכונים ממגזין גלויה?
הפרטים שלך ישארו כמוסים וישמשו רק למשלוח אגרת עדכון מהמגזין מפעם לפעם
דרכי טיפול באי פריון הלכתי
טיפול תרופתי הורמונלי לדחיית הביוץ
כיום קיימות מספר אפשרויות של טיפול תרופתי הורמונלי אשר מטרתו היא דחיית הביוץ.
דיווחים ראשונים על טיפול רפואי הורמונלי לדחיית הביוץ לצורך טיפול באי פריון הלכתי פורסמו בספרות הרפואית כבר בשנות ה-70. על אף שעברו ארבעה עשורים, המחקרים הקיימים שבדקו את יעילות הטיפול ואת בטיחותו הם מעטים, ובהיקף קטן.
התרופות בהן משתמשים לדחיית הביוץ בעקבות אי פריון הלכתי מוכרות לעולם הרפואה בהקשרים אחרים של טיפולי פוריות, אך בשל אופן מתן שונה קיים קושי בהסקת מסקנות לגבי בטיחותן ויעילותן בהקשר של אי פריון הלכתי.
מחקר שערכתי בנושא הראה כי על אף דחיה מוצלחת של הביוץ בעקבות הטיפול התרופתי, שיעורי ההריון שהטיפול הניב היו קטנים מהמצופה. (1)
מיעוט ההריונות יכול להיות מוסבר על ידי כך שלטיפול ההורמונלי ישנן גם השפעות שליליות, כגון גרימת כתמים הדוחים את הטבילה, או השפעה מזיקה על רירית הרחם ורירית צוואר הרחם באופן הפוגע בסיכויי ההפריה וההשרשה במהלך הטיפול.
תוצאות אלו וכן החשש של חלק מהנשים מקבלת טיפול הורמונלי, מדגישים את הצורך במציאת פתרונות אחרים אשר אינם כוללים התערבות רפואית.
הזרעה לטיפול באי פריון הלכתי
מכיוון שסיבת אי הפריון ההלכתי נעוצה בתזמון ההפריה, ניתן להקדימה על ידי ביצוע הזרעה מלאכותית לפני מועד הטבילה.
מדובר בפעולה המבוצעת על ידי רופא/ה במהלכה מוזרק הזרע לחלל הרחם. פעולה זו פותרת את בעיית העיתוי, אך דורשת הוצאת זרע על ידי האיש וכן ביצוע פעולה חודרנית לאישה (אגרות משה אבן העזר ח"ב סימן יח).
שיטה פחות חודרנית, אך גם דורשת הוצאת זרע, היא ביצוע הזרעה עצמית באמצעות מזרק על ידי האישה לתוך נרתיקה טרם הטבילה. שיטה זו אינה דורשת מיומנות רבה, והשימוש בה הולך וגובר בשנים האחרונות בהקשר של אי פריון הלכתי.
פתרון הלכתי לאי פריון הלכתי
בהנחה שלא קיימת בעיה רפואית הגורמת לאי פריון במקביל, ובשל העובדה כי מקור אי הפריון הינו הלכתי, התייעצות עם סמכות הלכתית הינה הכרחית. בשל חשיבות מצוות פרו ורבו, ובהתאמה אישית לכל מקרה ומקרה, ניתן להיעזר בפתרונות ההלכתיים הבאים: (2)
תזמון הפסק טהרה
ראשית יש לוודא כי הפסק הטהרה מתבצע בזמן המוקדם ביותר האפשרי מבחינה הלכתית. (3)
נשים רבות דוחות את ספירת שבעת הנקיים במחשבה שהמראה על עד הבדיקה הינו אוסר מבחינה הלכתית על אף שאין הדבר כך. לצורך כך כדאי להתייעץ עם רב, רבנית או יועצת הלכה לצורך בירור המראות השונים.
במהלך שנות הנישואים יש מקום ללימוד חוזר של ההלכות ברמה האישית והקהילתית על מנת "שלא יאמרו על טהור טמא". נקודה זו חשובה כמובן גם לכלל הזוגות על מנת שלא ייאסרו כשאין הדבר מוכרח מהבחינה ההלכתית.
התייעצות פרטנית
הדרכה הלכתית פרטנית נחוצה במקרים מסוימים לצורך דיון בנושא מספר הבדיקות שתבוצענה בשבעה נקיים, וכן בנושא הכתמות אם יהיו במהלכם. זאת על מנת למנוע עד כמה שניתן את דחיית הטבילה.
ישנן מספר תשובות בפוסקים בהן ישנו היתר לנשים במקרים אלו לבצע הפסק טהרה בתום ארבעה או שלושה ימים מתחילת הדימום (לאחר רחיצה פנימית), באם אורך הדימום הווסתי מאפשר זאת, לדוגמה הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע-אומר חלק ב' אבן העזר, סימן א', ובמקומות נוספים.
טבילה מוקדמת
אפשרות הטבילה המוקדמת לפני תום שבעת הנקיים נדונה בפומבי בשנים האחרונות, וקיימת מחלוקת בדבר אפשרות יישומה מבחינה הלכתית. גם כאן מדובר בתשובה פרטנית לזוג, כתלות במקרה ובגישת הפוסק.
הרואה דם בשפופרת
פתרון נוסף שהוצע ע"י הגרש"ז אויערבך הוא ראיית דם בשפופרת (שו"ת מנחת-שלמה תניינא סימן עב'). בצורה זו, אישה מרכיבה צינור דק חלול בפתח הרחם בזמן הוסת, ולכן אינה נאסרת כלל. מלבד לבישת השפופרת, הגרש"ז דורש גם טבילה במקוה בלילה השמיני לראייתה כדין דאורייתא טרם קיום יחסי האישות.
שיטה זו אינה נמצאת בשימוש מעשי בימינו, אך ייתכן שבעתיד יעלה הצורך ליישמה במציאות.
מה הסיכוי להרות כאשר בעיית התזמון נפתרת
חשוב לדעת, כי בין אם ננקטו פעולות רפואיות [דחיית ביוץ באמצעים הורמונליים או הזרעה], ובין אם ננקטו פתרונות הלכתיים – הסיכוי להרות בתקופה הפורייה בכל חודש הוא סביב 20-25%. לכן יש לצפות כי יתכן ויידרשו מספר חודשים של טיפול רפואי או ליווי הלכתי לצורך השגת ההריון המיוחל.
אי פריון הלכתי עלול להסב סבל רב לזוגות ולתהיות בנוגע למקומה של ההלכה ביצירת קושי בפוריות.
אבחון מוקדם ומדויק, ושיתוף פעולה בין בני הזוג, הרופא/ה והסמכות ההלכתית המוסכמת על בני הזוג, יכולים להביא למציאת הפתרון המתאים בכל מקרה ומקרה ולאושר רב לחייהם של זוגות רבים.
***
הפניות והערות שוליים
(1) Haimov-Kochman, R, Adler C. et al. “Infertility Associated with Precoital Ovulation in Observant Jewish Couples; Prevalence, Treatment, Efficacy and Side Effects.” The Israel Medical Association Journal: IMAJ 14, no. 2 (February 2012): 100–103.
(2) דיון הלכתי מפורט יותר ניתן למצוא ב: "הצעת ה'שפופרת' כפתרון עבור אי-פריון הלכתי", מאת הרב מאיר נהוראי וד"ר חנה אדלר לזרוביץ'. תחומין לד, (תשע"ד): עמ' 407-418.
(3) "עקרות הלכתית – אבחון וטיפול הלכתי-רפואי", מאת ד"ר טובה גנזל וד"ר דינה צימרמן. אסיא פה-פו, (תשס"ט): עמ' 82-63.
***
המלצות לקריאה נוספת במגזין גלויה:
- ימי הגבלה בתשמיש המיטה: תאריכים מיוחדים עם איסורים בחיי האישות – צוות גלויה
- חירות על הגוף: עיון בסוגיה תלמודית על המותר והאסור בחיי אישות – הרבנית שרה סגל-כץ
- קודם אישות ואז נידה – הרבנית שרה סגל-כץ
- בגוף ראשון, בקול שונה? להורות הלכה גם על-ידי מורות הלכה – הרבנית שרה סגל-כץ
- בודקות טהרה: צורך הלכתי או בדיקה שנויה במחלוקת – הרבנית ד"ר חנה אדלר לזרוביץ'
- עד הקצה: טיפול גוף-נפש למטופלות פוריות – נעה פלר
- הליכה במסע הפוריות – הרבנית שרה סגל-כץשיטת המודעות לפוריות – הרבנית שרה סגל-כץ
- כולן בהריון חוץ ממני – גלויה אנונימית
- תפילה לכניסה להריון – אורה זך
- על הצורך בטקס לאחר אובדן היריון, והצעות מעשיות לכינונו – צוות גלויה
- הצעה לטקס "פריון" ליציאה מעקרות מחשבה ויובש יצירה – שלומי פרלמוטר
