הַלַּיְלָה מַמְרִיא,
אֲנִי אוֹחֶזֶת עֲדַיִן בַּכּוֹכָבִים
וּבַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר אֶת מַחְשְׁבוֹתַי.
יָדְךָ שֶׁשָּׁמְרָה אֶת שְׁנָתִי
עֲדַיִן מֻנַּחַת עָלַי
וּכְבָר בֹּקֶר.
הַלַּיְלָה חָמַק מִבַּעַד לַסְּדִינִים
אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתוֹ אִתִּי אֶל הַיּוֹם
מְחַכֶּה שֶׁתִּפְקַח עֵינֶיךָ
תָּגִיחַ מִבֵּין הַכְּסָתוֹת.

יַחַד נַתְחִיל יוֹם חָדָשׁ.